מאה אלף אנשים לכל הפחות שהו במירון כאשר מתחם ההדלקה של חסידות תולדות אהרן הפך למלכודת מוות בן-רגע. את השמחה הגדולה החליפו זעקות הפצועים ובכי החסידים. בתוך הכאוס שעדיין נמשך במקום, קרובים אינם מצליחים ליצור קשר עם יקיריהם בשל קריסה מוחלטת של התקשורת הסלולרית.
מ' אמו של מאיר, מנסה ליצור איתו קשר מרגע היוודע האירוע - והיא נטרפת מדאגה. "אנחנו לא חסידי תולדות אהרן, אבל הוא רצה להיות דווקא בהדלקה המיוחדת שם", היא מספרת. "הוא עמד שם בוודאות, ואין שום תקשורת אתו מאז. גם אשתו לא שמעה ממנו. לא מתאים לו לא לעדכן, ואנחנו משתגעים מדאגה".
ההדלקה הראשונה, שלא בישרה את סופו של האירוע
ג', תושב בני ברק שביקש אף הוא שלא להזדהות, סיפר מודאג כי בנו בן ה-19 איננו עונה לטלפונים. בשעה האחרונה הוא מתקשר אליו שוב ושוב, אך ללא הצלחה. "דיברתי איתו בפעם האחרונה בשעה 11", סיפר. "הוא אמר לי שאין לו הרבה סוללה ושהוא סוגר את הטלפון כדי שבחזור תהיה לו סלולה. אני מקווה שהטלפון סגור עדיין, ואולי הוא חושב שאני ישן ובגלל זה הוא לא מתקשר בחזרה".
יוסי גולדהירש שהה במקום עם ילדיו כשאירע האסון. הוא מתאר רגעים של כאוס, שבהם גם כוחות ההצלה לא הבינו את גודל האסון, והתזמורת המשיכה לנגן. "מיד אחרי שהאדמו"ר מתולדות אהרן הדליק את המדורה, והקהל התחיל לרקוד - נשמעו סירנות", מתאר גולדהירש, חבר מועצת העיר בית שמש. "הייתי על אחד הגגות עם שני בניי, ומיד הבנתי שעדיף לצאת".
אבל את מה שראו עיניו, קשה לו להכיל: "בירידה, מרחוק, ראיתי את הערמות של האנשים. הבן שלי תיאר את זה נכון: כמו גלים של אנשים שנדרסים ונמחצים אחד על השני. ממש גלים-גלים של אנשים".
גולדהירש עצמו חווה רגעים ארוכים של חרדה כשאיבד קשר עם שתי בנותיו בשל קריסת התקשורת במקום. לדבריו, "תוך כדי האירוע, אפילו כוחות ההצלה במקום לא הבינו את גודל האסון. פינו רק בודדים, והתזמורת המשיכה לנגן".
"צעקו שם 'שמע ישראל'"
צעיר בן 16 מירושלים שנחבל בגפיו פונה לטיפול במרכז הרפואי בנהריה, תיאר את הזוועה מבפנים: "עמדנו במתחם בהדלקה של תולדות אהרון, כשפתאום היה דוחק עצום. המתחם היה סגור, כולם נדחפו, נהיה צפוף בצורה מטורפת והציבור התחיל לנהור החוצה".
"היה קשה לנשום", הוא מתאר, "ואי אפשר היה לעצור את זה. התחלנו לנהור החוצה ועם ההחלקה אנשים נפלו, ומי שהיה מאחור לא יכול היה לעצור 200 איש שדוחפים. ככה נערמו חמש שכבות של אנשים האחד על השני, חלקם רבע שעה מתחת לאנשים. אתה מרגיש שאתה עומד למות".
גבר כבן 41 מבית שמש, אף הוא פונה לטיפול בנהריה, מספר כי בתוך השמחה הגדולה החלה מהומה: "ראיתי מישהו שוכב על הריצפה ואני עליו, ואני לא יודע מה מצבו, ועליי נפלו עוד אנשים. צעקו שם 'שמע ישראל'".
מיכאל (18) מטבריה, מעיד כי ההדלקה של חסידות תולדות אהרן מעט התארכה, "שנייה אחרי ההדלקה כולם רצו לצאת ודחפו, ולא הבינו שאנשים נופלים. המשיכו לדחוף עד שהיו ערימות גדולות וכשהבינו התחילו לחלץ. אני הייתי כבר ביציאה. אנשים נדחקו עליי אז ניסיתי לצאת. זה היה מטופש כי מי שמאחורה לא ידע מה קורה מקדימה. החוסר אונים הזה שאי אפשר לזוז. אנשים התחילו לצעוק והרגישו שהם לקראת הסוף ממש. נדחקתי על הגדר ומישהו מתחתיי גם. צעקנו ולא היה מי שיעזור לנו".
"קבוצות תהילים" וליל תפילה
בקבוצות חרדיות שונות ובשטח עצמו, פנו בתחינה לאנשים ליצור קשר בכל דרך עם בני משפחותיהם: "הקווים הכשרים בהר מירון קורסים מעת לעת, אם עוד לא עידכנתם את משפחתכם על מצב בריאותכם, עשו זאת כעת מנייד זמין אחר בסביבתכם", נכתב.
2 צפייה בגלריה
עשרות בני אדם נפגעו בדוחק הכבד באחד ממתחמי ההדלקה במתחם ההילולה בהר מירון
(צילום: משה מזרחי)
הרב הראשי לישראל, דוד לאו, נכח בשעת האסון במתחם ההדלקה של הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, המכהן כיום כרבה הראשי של ירושלים. עם היוודע האסון הוא החל, יחד עם רבנים נוספים שנכחו במקום, לקרוא פרקי תהילים. הרב לאו אמר ל-ynet כי הוא "קורא לכל עם ישראל להתאחד, לקרוא עכשיו תהילים, ולהתפלל לרפואת הפצועים".
במספר בתי כנסת בירושלים - למשל בבית המדרש הענק של חסידי בעלז - מתקיימת אמירה משותפת של פרקי תהילים, ותפילה להחלמת הפצועים. באתר האינטרנט "תהילים יחד" הוקם עמוד מיוחד שמאפשר חלוקה של פרקי תהילים בין מספר רב של אנשים. על פי המסורת היהודית, יש סגולה מיוחדת של השלמת כל 150 הפרקים שבספר תהילים. באתר מנסים, בעזרת הציבור, להשלים הלילה אמירה ותפילה של כמה שיותר ספרי תהילים.
השנה לראשונה מזה 13 שנים, יצא י"ח באייר - ל"ג בעומר וגם יום פטירת הצדיק הקבלי - בליל חמישי ועד יום שישי, ומאמינים רבים ביקשו להקדים את העלייה להר. מסיבה זו, באופן חריג, כונסו ההדלקות לחלון זמן של 14 שעות בלבד, כדי למנוע חילול שבת.
כדי להספיק, הדליקו בו זמנית שלושה אדמו"רים - ובכל אירוע כזה הורשו להשתתף כ-3,000 חסידים ותלמידים של המדליק, בשל מגבלות ההתקהלות. בסך הכול, עשרת-אלפים חסידים הורשו להתקהל בו-זמנית, כשהם רוקדים במשך שעות לצלילי מוזיקת כלייזמרים, "ניגוני מירון", על מה שמכונה "הפרנצ'ס".
