הישראלים באירופה שחגגו את ליל הסדר לבד בגלל הקורונה: "ננסה לחגוג את פסח ב'"
(צילום: שחר גולדשטיין)
ליל הסגר של היהודים בחו"ל: איזבלה אסלינג מצרפת שנכנסה לסגר שלישי חגגה את ליל הסדר ללא משפחתה ועם אוכל טבעוני; הסטודנט איתם זך קיבל "החלטה מודעת", שלא לקיים את האירוע, עקב ההגבלות בהולנד וד"ר ניר קרלמן, תושב גרמניה שחגג עם אשתו ושתי ילדיו, טוען כי "זה לא היה בסטנדרט של ישראל".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו>>
בזמן שבישראל נחגג ליל הסדר ללא הגבלות מיוחדות, יהודים מסביב לעולם נאלצו להתמודד עם אתגרים רבים: מהגבלות המרחק באירופה, העיכוב במתן החיסונים וקיום החג בנפרד או לחילופין, אי קיומו. לדברי ד"ר קרלמן, ליל הסדר היה "לא בסטנדרטים של ישראל", זאת עקב התחלואה הגבוהה במדינה וההגבלות בה שלא איפשרו התכנסות. "אני, אשתי ו-2 הילדים חגגנו בבית וללא החברים. היה אסור להתקבץ בקבוצות גדולות ואנשים מבוגרים העדיפו שלא לחגוג איתנו יחד, אז עשינו סדר קטן וצנוע רק שלנו".
קראו עוד בערוץ היהדות:
+עורו חילונים בכל הגוונים: הילחמו על התרבות היהודית/ ד"ר רות קלדרון
+חמץ ומצע: הקשר בין חוק החמץ, הפלסטינים וההתחממות הגלובלית/ גיל סלוביק
+סהרנה: החג שהפוליטיקאים הזיזו לסוכות - וחזר למקורות
בראיון ל-ynet, הוא מוסיף, "היינו שמחים שהמשפחה בישראל תבוא כי כולם מחוסנים שם אבל לצערנו זה עדיין אסור". גם בצרפת שמציינת סבב שלישי לסגר, ציינה איזבלה אסלינג בת ה-56 את ליל הפסח - אך עשתה זאת בגפה. לדבריה בפריז, בה הגבלת המרחק היא עד 10 קילומטרים, קיים איסור התקהלות של מעל ל-6 איש. חנויות הבגדים ובתי הקפה נעולים.
"עשיתי סדר ליל פסח לבד בבית וסדר שני עם הקהילה אונליין", היא אומרת לאולפן ynet מביתה בפריז, "עכשיו אי אפשר ללכת לקהילה בליל שבת".
"ויתרנו על החג"
איתם זך, סטודנט ישראלי בן ה-23 ששוהה בהאג ויתר כליל על הטקס היהודי: "אצלנו בהולנד המצב הוא כזה שיש עוצר מ- 21:00 עד 04:30 כל יום כבר חודשיים וחצי, זאת בנוסף לסגר מהודק".
לדבריו, ההגבלות הנוקשות במדינה מנעו את קיום ליל הסדר כהלכתו. "קיבלנו החלטה כמה חברים שלא לחגוג את הסדר בכלל. מעבר לזה גם אסור לפי החוקים לארח למעלה משני אנשים בבית. אז לא היה שום חג לצערי. כרגע העוצר מנהל לנו את החיים וזה מצב מאוד מתסכל".
ד"ר קרלמן מחזק את דבריו כשהוא טוען כי בזמן בישראל מספר המחוסנים בחיסון פייזר עומד על כ4.6 מיליון אזרחים, במדינות אירופה השונות מתקיים תהליך של סחבת ובירוקרטיה המעכב את מתן החיסונים. "לדעתי בחצי שנה או השנה הקרובה, לא יצליחו לחסן פה את כל הצעירים", הוא אומר, "מה-1 באפריל רופאי משפחה אמורים גם לחסן, אין לי מושג כמה מהר זה ילך".
על מה המאבק באירופה?
"מי שמתחת לגיל 65 מקבל את החיסון של אסטרה-זניקה, שנחשב לחיסון פחות טוב עם אחוזי הצלחה פחות גבוהים. חברים שלי, שהם רופאים, לא רוצים לקבל את החיסון הזה ומחכים לפייזר – וזה משליך על שאר האוכלוסייה. הכול עובד לאט, נורא מסובך. מרכזי חיסונים שלא עובדים מהר, בירוקרטיה אדירה, והכל עובד דרך הדואר, והכל צריך אישורים והסברים. דברים פה לא זזים".
לדברי זך, מסוף החודש הקרוב, העוצר יקוצר ויחול ב-10 בלילה - והישראלים במקום מנסים למצוא פתרונות שיאפשרו את קיום האירוע. "אני סטודנט פה בעיר. דיברנו הישראלים פה על פסח ב' – אולי. אבל כרגע יש פה הגבלות שמנהלות לנו את החיים, זה מאוד קשה. הסגר זה משהו אחר, אבל עוצר לילי הוא די קשוח".
"המצב באירופה לא פשוט בכלל, אני רואה מהארץ סטוריז של מסיבות וכיף ואנחנו שמחים על זה, לא שמחים שביבי עדיין בשלטון, אבל שמחים על המצב של החיסונים".
מה מצב החיסונים בהולנד? למה האירופאים לא זזים?
"מחסנים מעט מאוד. יש מיליון וחצי מחוסנים, כאשר בהולנד יש 18 מיליון אזרחים. אני חושב שיש כאן בירוקרטיה מאוד עיקשת. עד שיש פה החלטה, ועד שמאשרים אותה, עד שזה עובר ביקורת והאיחוד האירופי מאשר, זה מוציא את הנשמה ולוקח המון זמן. באופן כללי לעומת זאת ישראלים יותר ורסטיליים במהות שלהם. יש פה עיקשות לא קלה עם החוקים והבירוקרטיות שלא משתנה, נגיף קטלני, מצב חירום – לא מעניין אף אחד. יש בירוקרטיה, הכל מתעכב והכל איטי, וככה זה גם נראה".
