פרופ' שו-שין (Xu-Xin) הוא דמות מוכרת בסין, קצת פחות בישראל. הראשון שתרגם לסינית ספרות יהודית וישראלית, עוד בשנות ה-80, נחשב כיום לחוקר היהדות הבכיר ביותר בסין – ומספר כי הוא "מעריץ את רבן יוחנן בן זכאי".
השבוע אמור היה לבקר פעם נוספת בארץ הקודש, לכנס China-Israel Innovation and Culture שמובילה אוניברסיטת נאנג'ינג - אחת החשובות בסין - שבה ייסד ומנהל את המכון הלאומי הסיני ללימודי יהדות וארץ ישראל. מגפת הקורונה טרפה את הקלפים - אך לא את נכונותו לדבר על יהדות בהתלהבות ובהערכה עמוקה.
קראו עוד בערוץ היהדות:
תופעות לוואי קשות: החיים הדתיים בצל המגפה/ הרב דוד סתיו
מהפכה: הרבנות תפטור את היבוא המקביל מתעודת כשרות
בזמן שצעקתם כיבוש: ילדים ערבים נחנקים בארון/ פרופ' רוחמה וייס
"בשנות ה-80 החלה סין ברפורמות מתוך רצון להיפתח לעולם", הוא מספר. "ההבנה הייתה שאם רוצים לעשות עסקים, חייבים קודם כל ללמוד ולהכיר את המערב. לכן השלטון עודד היכרות עם ארה"ב, עם בריטניה וגם עם ישראל והיהדות. במסגרת האוניברסיטה שבה למדתי טסתי אז לארה"ב, ושם היה לי מזל להכיר משפחה יהודית משיקגו ולחיות איתה תקופה ארוכה".
פרופ' שו-שין (71) מספר כי "זה לא היה ביקור חד-פעמי, אלא הזדמנות להכיר לעומק את המסורת היהודית שממנה התפתחו הנצרות ותרבות המערב, מה שמוסיף להערכה של הסינים ליהדות. דרך אותה משפחה הבנתי ערכים יהודיים, כמו למשל את ערך הצדק. הייתי מבקר אצלם לא רק בסעודות שבת, אלא גם בחגים כמו ראש השנה, סוכות, פורים ופסח. הם ממש קיבלו אותי, ונפגשתי עם החברים שלהם. בצורה הזו למדתי מה יהודים חושבים, איך הם מתנהגים ואת אורח החיים שלהם, שאותו מכנים אצלנו 'הדרך היהודית' וגם 'החשיבה היהודית'".
"הסינים מעריצים חוכמה"
כשפרופ' שין שב משיקגו לסין הוא החל להתעמק בנושא, וגילה כי בעיר הסינית, קאיפנג, השוכנת במחוז חנאן, התקיימה קהילה יהודית. הגם שיש ויכוח בין החוקרים מתי בדיוק נוסדה, אין חולק על כך שבשנת 1163 הוקם במקום בית כנסת. ההיסטוריה של אותה קהילה עתיקה שברבות השנים כמעט ונכחדה, גרמה לו לחקור את הנושא ואף לפרסם ספר, שבו תיאר את מאבקה של הקהילה לשמר על מורשתה וזהותה.
בהמשך אף התוודע לקהילה היהודית שנוסדה בשנגחאי במלחמת העולם השנייה, כאשר 25 אלף יהודים, ובהם בחורי ישיבה ורבנים, הגיעו לעיר הנמל שבמזרח המדינה לאחר שנמלטו מאירופה הבוערת. עשרות ספרים כתב פרופ' שין על יהדות סין, יהדות ארה"ב, התרבות הישראלית, אנטישמיות ושואה, ואף עמד בראש מאות סיורים לאתרים יהודיים שונים - בסין ובעולם.
בסין חיים כ-1.4 מיליארד תושבים, לכן קצת יקשה להעריך מה חושב עלינו "סיני ממוצע", אך לדברי הפרופ', "רבים מאוד מהסינים מאמינים שהיהודים חכמים, עשירים ועושים דברים באופן שונה מאחרים". הוא סבור כי כי מדובר בתפיסה מעט פשטנית ומוגזמת, אבל לדבריו ההערכה הבסיסית ליהדות נובעת מההכרה בה כדת עתיקה שהתפתחה במשך אלפי שנים, במקביל לתרבות הסינית.
לסינים, הוא מסביר, יש הערכה רבה לאנשים חכמים, והעובדה שבמאה הקודמת גדולי המדענים והיוצרים היו יהודים, רק חיזקה לדבריו את התפיסה הזו. בנוסף הוא מציין בכובעו כחוקר בכיר של ישראל, כי על פי התפיסה הרווחת בסין, הקמת מדינת ישראל משמעותה החזרת התרבות היהודית למקומה המקורי.
"מתגעגע לבית הכנסת"
גם אחרי עשורים של מחקר, פרופ' שין נשמע נלהב בכל פעם שהוא מדבר על ישראל והיהדות. התלהבותו הדביקה את תלמידיו הרבים, מאז החל ללמד את התחום באקדמיה הסינית, בשנת 1992. הם הקימו עשרות קתדרות שבהן בוצעו מחקרים אקדמיים על ישראל ועל יהדות. הלימודים בהן כוללים עברית בסיסית, תנ"ך, משנה וכמובן גם היסטוריה.
ממקום מושבו בסין בימי הקורונה המרחיקים אותו מישראל שהוא כה מעריך, פרופ' שין מעיד כי הוא "מתגעגע ללכת בתל אביב על החוף, לאכול פלאפל, אבל במיוחד לביקורים בבית כנסת בחגים, לסעודות השבת וגם לסדר הפסח".
ביקוריו בישראל בחמש השנים האחרונות לבשו אופי עסקי, לצד זה האקדמי: "בשנים האחרונות ישראל נחשבת כסטארט-אפ ניישן, ולכן הגעתי עם אנשי עסקים שרוצים להשקיע כסף ובעיקר להשיק שיתופי פעולה. בין השאר אני מרצה על השאלה 'למה ישראל הפכה לחדשנית'".
בין הגמרא למציאות
בתחילת השיחה הזכיר פרופ' שין כי הוא מעריץ את רבן יוחנן בן זכאי, חכם תלמודי שהתנגד לקנאים שהובילו לחורבן, ונפגש עם הקיסר הרומי. בסופה הוא מסביר את הסיבה – והקשר לחוכמה היהודית שהסינים כל כך מעריכים.
על פי המסופר במסכת גיטין ביקש רבן יוחנן מאספסיאנוס: "תן לי את יבנה וחכמיה, שושלת רבן גמליאל, ורופאים שירפאו את רבי צדוק". במקום לבקש לחוס על בית המקדש השני, ביקש המנהיג היהודי לשמר את תלמידי החכמים, ואת המקום שבו הם יוכלו ללמוד בעצמם ולהקים דור חדש של תלמידים.
"אני מעריץ את העובדה שהוא ביקש להציל את האנשים שלומדים בעצמם ומלמדים אחרים", אומר הפרופ'. "בנוסף, אני מאמין שהיסטוריית הרדיפות חייבה את היהודים לחשוב באופן שונה כדי לשרוד גם בתנאים קשים. היהודים הבינו שאף אחד לא יעזור להם, ולכן הם חייבים לעזור לעצמם. כך, אם אתה חי במדינה שבה אין מים, אתה ממציא שיטה להתפיל מים".
- פרופ' שין הרצה על ישראל והיהדות בכנס China-Israel Innovation and Culture, כחלק משבוע נאנג'ינג לחדשנות וטכנולוגיה (Nanjing TechWeek) באזור הפיתוח ג'יאנג'ינג. האירוע הוקדש לקידום היחסים המדעיים והטכנולוגיים בין ישראל לסין, ובמטרה לסייע לחברות טכנולוגיה ישראליות להיכנס לסין, ולעודד שיתופי פעולה בין מכוני מחקר ואקדמיה בשתי המדינות.
