פרופ' יעקובוביץ' מתפלל עם שבט שהתקרב ליהדות בגאנה
בכפר ספויי (Sefwi) השוכן במדינת גאנה שביבשת אפריקה, חיה קהילה יהודית קטנה המורכבת מ-22 משפחות אפריקאיות שנטשו את הנצרות לטובת היהדות. המשפחות סובלות מבוז ולעיתים אף שנאה ונידוי מצד שכניהם – אך מה שהחל כנבואה עתידית של חבר בקהילה, הפך עד מהרה למציאות חיים דתית יהודית.
תושבי ספויי לא לבד: באזור חיות מספר קהילות יהודיות - מבטן (לשיטתן) או כאלו שאימצו את היהדות לחיקן. מי שעוקב אחריהן הוא הקולנוען והעיתונאי הישראלי-קנדי, פרופ' שמחה יעקובוביץ', שחרש את אפריקה לאורכה ולרוחבה במסגרת סדרת טלוויזיה שיצר על תולדות העבדים שהובאו בכפייה במשך מאות שנים, מאפריקה לאמריקה, ואמורה לעלות בחודש הבא.
הקשר של יעקובוביץ' עם יהדות אפריקה ארוך מאוד. הוא טוען כי לפי המקורות, האבות המייסדים של הדת היהודית הם בכלל מהיבשת השחורה. כבר בשנות ה-80 הפגין בדרישה להעלות לישראל את יהודי אתיופיה, ולדבריו הגיע הזמן שיהודי ישראל יחבקו שבטים אפריקאים המצהירים על הזדהות עם העם היהודי, ואף ישקלו העלאה של חלקם למדינת ישראל.
9 צפייה בגלריה
"בשבת אנחנו הולכים לבית כנסת, מתפללים ועושים קידוש". מנהיג הקהילה קופי קוטארונג עם בתו אסתר (במרכז) ואשתו קונדו
(שמחה יעקובוביץ')
"נשמח אם יבואו ללמד אותנו על יהדות"
גאנה השוכנת במערב אפריקה חוותה לאורך ההיסטוריה מלחמות עקובות מדם, קולוניאליזם והפיכות שלטוניות. קופי קוטארונג (54) העומד בראש קהילת "תפארת ישראל" שבספויי, מודה כי הוא לא מרגיש חלק מהנוף המקומי. "אנחנו רוצים לבוא לישראל כי כאן זו לא המולדת שלנו", הוא אומר.
בני קהילתו קוראים לו "הרב", אך קוטארונג מסתייג: "אני לא רב, אבל אני עושה מה שצריך", הוא אומר, ומסביר כי חברי הקהילה לא עברו גיור "לפי הספר" – אך אימצו מנהגים יהודיים, ואף עורכים ברית מילה (בהליך כירורגי בבית חולים, בהיעדר מוהל מוסמך לקהילה).
"בשבת אנחנו הולכים לבית כנסת, מתפללים ועושים קידוש. לפני שנתיים הביאו לנו ציציות, טליתות וספר תורה - אז יש לנו עם מה להתפלל. אנחנו גם חוגגים חגים. בסוכות, למשל, בנינו סוכה כמו אבותינו שבנו סוכות כשיצאו ממצרים. נשמח אם יבואו ללמד אותנו על יהדות ואם יגיע אלינו רב מישראל".
"משה רבנו? שליט סודן"
פרופ' יעקובוביץ', יוצר דוקומנטרי מוערך שסרטיו התיעודיים זיכו אותו עד היום בשלושה פרסי אמי יוקרתיים, עוקב אחר יהדות אפריקה כבר שנים. "הגישה שטוענת ש'אפריקאים הם טרמפיסטים שמחפשים להסתנן לישראל' היא לא יהודית ולא מוסרית", הוא אומר בכעס לא מוסתר. "זו גישה יורו-סנטרית, שאומרת שרק האירופאים הלבנים הם היהודים האמיתיים - ולכל היתר אנחנו עושים טובה.
"לפי גישה זו, אם יבוא שוודי בהיר שיער ותכול עיניים ויגיד שהוא מזרע ישראל - מיד נקבל אותו בשמחה, אבל אם הוא כהה עור - אנחנו כביכול עושים לו טובה. אז עשינו טובה לתימנים - והעלו אותם לארץ, ואז עשינו טובה לאתיופים, ובימים אלה אנחנו כאילו 'עושים טובה' לבני המנשה בהודו ונותנים למעטים מהם לעלות לישראל. גם בעבר הזהירו ש'מיליונים יעלו מאתיופיה', ובפועל עלו רק כ-120 אלף".
9 צפייה בגלריה
כחלק מהמסורת שעברה מאב לבן, תושבי הכפר מלו את התינוקות ביום השמיני. חברי הקהילה היהודית בספויי, גאנה
(שמחה יעקובוביץ')
יעקובוביץ' טוען שעל עם ישראל "להכיר בשורשים האפריקאים", כלשונו. כוונתו היא לא רק לקהילות היהודיות של צפון-אפריקה - מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לוב ומצרים, אלא גם לשבטים אפריקאים המזדהים עם היהדות ומקיימים אורח חיים יהודי. לטענתו (החריגה, יש לציין, בשדה המחקרי) - מחקרים שונים מוכיחים כי חלק מאבות-אבותיהם היו יהודים שהגיעו ליבשת.
"הסיפור שלנו כעם התחיל באפריקה עוד לפני שיצאנו ממצרים", הוא אומר. "התלמוד מתאר כיצד משה רבנו היה שליט באזור שכיום הוא מדינת סודן, לאחר שברח מפרעה. בתקופת בית המקדש השני היה האזור שבו שוכנת כיום טריפולי, בירת לוב, מעין מנהטן של ימינו - מרכז מסחרי ותרבותי חשוב מאוד, וחלק מהיהודים שהגיעו לשם נטמעו באוכלוסייה.
"בנוסף, לאחר חורבן הבית השני, לקחו הרומאים שבויים יהודים גם לאפריקה. באותה תקופה היו יהודים רבים שהיגרו מרצון או בכפייה לקירינאיקה - לוב של ימינו. בתחילת המאה השנייה לספירה הם מרדו בקיסר הרומי טראיאנוס, במקביל לאחיהם היהודים שבאלכסנדרייה ובקפריסין. האירוע הזה, מכונה 'מרד התפוצות' ומעטים מכירים אותו, נכשל והיהודים ששרדו התפזרו באפריקה".
9 צפייה בגלריה
"הסיפור שלנו כעם התחיל באפריקה עוד לפני שיצאנו ממצרים". פרופ' שמחה יעקובוביץ'
(באדיבות שמחה יעקובוביץ')
פרופ' יעקובוביץ' מביא כדוגמה את השבטים הברברים במרוקו, "שעד לפני מספר שנים החזיקו ברשותם ספרי תורה עתיקים. אחת הגיבורות המיתולוגיות של תוניסיה היא המלכה 'אל קהינה' שנלחמה נגד מוחמד, ויש באפריקה עוד שלל שבטים וקבוצות עם קשר עמוק ליהדות".
אלו קבוצות בגאנה מזדהות כיהודים?
"יש מספר קבוצות הקשורות ליהדות וחייבים להבחין בהבדלים המהותיים ביניהן: יש 'את 'העבריים השחורים' שבדומה ל'עבריים מדימונה', מקורם בשיקגו - אך בניגוד לקבוצה מדימונה, הם אוחזים באידיאולוגיה גזענית הטוענת כי הלבנים הם בני השטן, ואילו העברים 'המקוריים' היו שחורים. אחד מבני הקבוצה הזו ביצע לאחרונה את הפיגוע האנטישמי בניו-ג'רזי שבארה"ב".
"לאחר חורבן הבית השני, לקחו הרומאים שבויים יהודים גם לאפריקה. באותה תקופה היו יהודים רבים שהיגרו מרצון או בכפייה לקירינאיקה - לוב של ימינו"
"הקיצונים הללו", מדגיש יעקובוביץ', "מפעילים לחץ רב על אפריקאים שרואים את עצמם כיהודים לא לכנות את עצמם 'עברים' ולא 'יהודים', מכיוון שלטענתם מי שמוכרים בעולם כיהודים הם לא היהודים 'האמיתיים'".
"אשר לקבוצות שרואות עצמן יהודיות בגאנה - שבט ה'גא' חי קרוב לעיר הבירה, אקרה, ואנשיו מאמינים שהם במקור יהודים מאתיופיה. לשיטתם הם היגרו מאתיופיה לניגריה, משם לטוגו - ובסוף הגיעו לגאנה".
על קבוצה נוספת, שבט "טא-בון", הוא מסביר כי "מדובר באנשים אפריקאים שחזרו מברזיל והתיישבו באזור עיר הבירה. הם תערובת של אפריקאים ופורטוגזים - וכידוע רבים מהפורטוגזים הם צאצאי יהודים שנאנסו לקבל על עצמם את הנצרות - והיגרו לאפריקה".
השבטים שהוגלו ל"אפריקי"
יעקובוביץ' ידוע בתור לוחם למען הקהילות השחורות. סרטו התיעודי, "גלות יהודי אתיופיה, ביתא ישראל" שנוצר בשנות ה-80, צונזר בארץ עם הקרנתו הראשונה, ומספר את הסיפור היהודי של יוצאי אתיופיה על המהלכים הפוליטיים שגרמו לממשלת ישראל, בסופו של דבר, לאפשר להם לעלות ארצה. הסרט חשף לעיניי יהדות התפוצות את מדיניותה של ישראל נגד עליית יוצאי אתיופיה "הפלאשים" לישראל והשארתם בסודן.
9 צפייה בגלריה
"אני מאמין שהיהודים הגיעו לאפריקה אחרי 'מרד התפוצות' במאה השנייה". חברי הקהילה עם פרופ' יעקובוביץ'
(שמחה יעקובוביץ')
לפי פרופ' יעקובוביץ', הדעות בנוגע לשורשיהם היהודיים של הקהילה בכפר ספויי חלוקות: "יש הטוענים שהם צאצאים של עשרת השבטים האבודים שהוגלו אחרי כיבוש ממלכת ישראל על ידי האימפריה האשורית. במסכת סנהדרין שבתלמוד הבבלי, טוען מר זוטרא שעשרת השבטים הוגלו ל'אפריקי', כלומר לאפריקה.
"שבט ה'גא' חי קרוב לעיר הבירה, אקרה, ואנשיו מאמינים שהם במקור יהודים מאתיופיה. לשיטתם הם היגרו מאתיופיה לניגריה, משם לטוגו - ובסוף הגיעו לגאנה"
"יש אנשי אקדמיה שחושבים שהפורטוגזים והספרדים הגיעו לחוף המערבי של אפריקה במאה ה-16, וביניהם היו יהודים אנוסים שקיימו מצוות בסתר, העדיפו להישאר באפריקה ועם השנים התחתנו עם מקומיים.
"באופן אישי, אני מאמין שהיהודים הגיעו לאפריקה הרבה יותר מוקדם. אחרי 'מרד התפוצות' במאה השנייה, היהודים שהובסו ושרדו באלכסנדרייה, מצרים וסירנה שבלוב, ברחו דרומה. הם חיו באימפריית סונגאי, נדדו באפריקה וחלקם הגיעו לגאנה". טענה זו חריגה ביחס למחקר ההיסטורי.
"במסגרת המחקר שלי שוחחתי עם ההיסטוריונית, פרופ' וילהלמינה דונקור. היא אמרה שהספויי שאצלם ביקרתי, הם חלק מקבוצה גדולה בגאנה שנקראת 'אקאן'. ישנן מסורות שונות שמועברות מפה לאוזן לגבי מקורם של האקאנים. אחת התיאוריות היא שבמקור הם היו יהודים, ויש להם, למשל, פסטיבל שבו אוכלים מעין 'קרקרים' מבצק שלא החמיץ, בדומה למצות. בפסטיבל הם צובעים את המשקופים שלהם בצבע אדום שמופק מסלע, כמו שמתואר בספר שמות ביציאת מצרים".
יש ישראלים שטוענים כי אפריקה היא נחשלת - ולכן בספויי ירצו לעלות לישראל.
"אם הקהילה היהודית בספויי תצהיר על נאמנות לנצרות האוונגליסטית, שהיא הדת השלטת פה, היא תקבל בתמורה גן ילדים, כנסייה יפה וסיוע כלכלי. אבל ברגע שמישהו אפילו מתחיל להצהיר שהוא לא מאמין בישו, חלק מבני המשפחה מתחילים להתנכר אליו, והשכנים אפילו לא מוכנים לסחור איתו. יש אמונה שברגע שאתה מתכחש לישו אתה מאבד גם את העולם הזה וגם את העולם הבא. ולכן אותם אנשים שמתבטאים כך, לא באמת מבינים את הקהילה ואת המחיר היומיומי שהיא משלמת".
היום המיוחד של ה"קוואמה"
לדברי מנהיג הקהילה, קוטארונג, החיבור של הכפר ספויי ליהדות החל עם תושב הכפר סוי שבגאנה, אהרון אחומטר-טואקייראפה. בשנת 1977 הוא סיפר לשכניו כי חווה "חזון" שבו ראה שבט של יהודים נודדים. הוא פנה לתושבי האזור והכריז כי "פעם היינו יהודים ועכשיו עלינו לחזור", תוך אמונה שתושבי האזור הם צאצאי עשרת השבטים.
9 צפייה בגלריה
"ברגע שמישהו מצהיר שהוא לא מאמין בישו, חלק מבני המשפחה מתחילים להתנכר אליו, והשכנים אפילו לא מוכנים לסחור איתו"
(שמחה יעקובוביץ')
הוא האמין שתושבי האזור הם צאצאי עשרת השבטים, והסביר כי על פי מסורת גאנית, "אנו מכירים רק באל אחד - שהיום המיוחד שלו הוא קוואמה (שבת)". למי שניסו להסביר לו כי ישו הוא המשיח, הסביר אחומטר-טואקייראפה כי הסגידה לאדם נוגדת את התורה. מאז זכה בתואר "Otwediampong" ("זה שאתה יכול לסמוך עליו"), וגם הנהיג קהילה קטנה של אפריקאים שרצו לדבוק בדת היהודית, בה היו אנשים מהכפרים ספויי וסוי.
"אחת התיאוריות היא שבמקור הם היו יהודים, ויש להם, למשל, פסטיבל שבו אוכלים מעין 'קרקרים' מבצק שלא החמיץ, וצובעים את המשקופים שלהם בצבע אדום שמופק מסלע"
בשנת 1991 נפטר אחומטר-טואקייראפה, ודייוויד אהנקורה נכנס לתפקיד מנהיג הקהילה שקיבלה את השם "אדיאמברה החדשה", ומנתה 800 איש ואישה. שנה אחר כך ופחות מ-200 ק"מ צפונית-מערבית מקהילה זו, בכפר ספויי, החליט קופי קוטארונג ללכת בדרכו של המנהיג המנוח ולהצטרף ליהדות.
עד מהרה התקבצה סביבו קהילה הקטנה שאימצה מנהגים יהודיים. "נולדתי נוצרי אבל כשלמדתי תנ"ך הבנתי שיש רק אלוהים אחד ורציתי להיות יהודי", הוא מספר. "התחתנתי עם מוניקה קומאדו ויש לנו ארבעה ילדים: רבקה, רובין, סיימון ואסתר. כיום אני מנהיג את הקהילה ואנחנו רוצים ללמוד עברית ולדעת עוד על התורה".
"השכנים אמרו לי שהיהודים רצחו את ישו"
חבר קהילה נוסף הוא ריצ'רד אוואסו-אנסה (36). "לפני חמש שנים לא הרגשתי טוב והתחלתי לשאול שאלות", הוא מספר. "הכומר ניסה לתת לי תשובות אבל זה לא הספיק. יום אחד ראיתי אנשים הולכים. שאלתי אותם מה הם עושים והם אמרו שזה יום כיפור והם הולכים להתפלל. הלכתי איתם ומאז החלטתי להיות יהודי. אמרתי גם לאשתי דבורה ולילדים בנימין (5) וממפוסואה (3) שנהיה יהודים".
איך המשפחה והחברים הגיבו?
"יש לי דוד שכבר החליט להיות יהודי לפניי, אבל חלק מהמשפחה הבינו וחלק לא. השכנים הנוצרים אמרו לי אחרי שהיהודים הרגו את ישו ולא קיבלו אותו כמשיח, ובגלל זה היהודים 'מקוללים' על ידי אלוהים, ולכן הם לא ייקנו יותר דברים מהקיוסק שלי. הם גם לא מדברים איתי מאז".
אז ממה אתם חיים?
"אנחנו איכרים - אוכלים את מה שאנחנו מגדלים, אבל אני רוצה להיות קרוב לעם היהודי כדי להתחזק. ישראל היא המולדת שלנו, וכל מה שאנחנו רוצים זה שיעזרו לנו לבנות קהילה ולשמור מצוות".
"שומרי השבת" של גאנה
למרות שהאנגלית בפיו דלה באופן יחסי, קוטארונג מבקש לשוחח עוד ועוד ומדגיש כי בניגוד לנוצרים, הוא ובני קהילתו לא מטיפים או מנסים לגרום לשכניהם להפוך ליהודים. עם השנים, הוא מספר, מנסה הקהילה להקפיד יותר על שמירת המצוות.
9 צפייה בגלריה
"אני רוצה להיות קרוב לעם היהודי כדי להתחזק". ריצ'רד אוואסו אנסה ובנו ממפוסואה
(שמחה יעקובוביץ')
בנוסף ל-22 המשפחות בכפר ספויי המונות כ-60 נפש, יש עוד 30 אנשים שהצטרפו ליהדות. עקב הקושי למצוא עבודה באזור, הם מתגוררים ועובדים במקומות מרוחקים מהקהילה שלהם, ונפגשים בשבתות ובחגים בבית הכנסת הפשוט שבמרכז הכפר, שבו סידורים בעברית ובאנגלית ואף ספר תורה קטן, שלפני מספר שנים הגיעו כתרומה ממתפללים מבית כנסת קונסרבטיבי בארה"ב.
לדברי קוטארונג, עוד לפני שהוא ובני הקהילה הצטרפו ליהדות, כחלק מהמסורת שעברה מאב לבן, תושבי הכפר שלו מלו את התינוקות ביום השמיני. בניגוד לתושבי האזור, הם אוכלים בשר של בעלי חיים "כשרים". במחוז מכנים אותם "שומרי השבת", ויעקובוביץ' שסייר באזור מאשר זאת בחיוך.
"במהלך השיחות הרבות עם בני הקהילה, הבנתי שהם מרגישים שאם היו מקבלים קצת עזרה הם היו יכולים לבנות קהילה סביב בית הכנסת, וללמוד ולקיים את המצוות בצורה מיטבית יותר", הוא אומר. "בסופו של דבר, הם אמרו שהם רוצים לנסוע למולדת, לישראל. חשוב לי להדגיש: אני לא אומר לקחת את כולם לישראל. אני רק אומר: בלי פאניקה – אנחנו צריכים לחבק אותם".
