צפו: חומרי ארכיון נדירים של הר מירון משנות ה-30' וה-40'
(צילום: אבי חי)
יהודים וערבים שרוקדים בהתלהבות יחדיו, נשים וגברים בתהלוכת מירון, חסידים לצד אנשי ההתיישבות החדשה: סרטונים נדירים ומרגשים מההילולה במירון של שנות ה-20, ה-30 וה-40, שעברו דיגיטציה בארכיון הסרטים הישראלי – סינמטק ירושלים, נחשפים באולפן ynet.
- צדיק תרדוף: פולחן קברי הצדיקים בארץ ובעולם
תהלוכת מירון, ההילולה ברחבת העירייה בהשתתפות שרים וראשי ערים מהסביבה - וטקס נטיעת החרוב, שסימל את מירון העתיקה, את החרוב שנטע רבי שמעון בר יוחאי בפתח המערה, על פי האגדה התלמודית – וגם את הצנע של אותן השנים. הכול מתועד בסרטונים המובאים כאן לראשונה.
כך נראתה ההילולה
"ההילולה במירון היא אחת המסורות הארוכות ביותר הקשורות בלב הפועם של המסורת המשותפת בארץ", מסביר ד"ר אסף תמרי. "היא הולכת לפחות אלף שנים אחורה, וכנראה יותר, רק שאין לנו עדויות. ישראלים וישמעאלים התפללו יחדיו במקום כבר בעדויות שיש לנו מהמאה ה-13, כשבאים לבקש ברכה לשנה החדשה המקראית בפסח שני" (ראש השנה המקראי חל בחודש ניסן).
ד"ר תמרי, חוקר היסטוריה אינטלקטואלית-יהודית המתמחה בסצנת המקובלים של צפת במאה ה-16, מסביר כי במירון מתקיימת מסורת ארוכת שנים של מקומות קדושים המשותפים ליהודים ולערבים. "רפאל הכהן תיעד שיר ששרו ערבים בדואים בשנות ה-20 על רשב"י. אחד הנכסים הגדולים והחשובים שיש כאן הוא ברעיון הזה שיש משהו משותף לכולנו בארץ, ורואים את זה כאן בתמונות".
לדבריו, "היו אלו שנים אחרות, שההפרדה היא הרבה פחות חזקה - וזה מה שמירון מסמלת. גם היום מירון היא מקום ששייך לאנשים מכל הסוגים והמינים. אלה שבדרך כלל לא מופיעים במקומות ההגמוניים של הארץ, ומוצאים בו את המקום שלהם. הם, אגב, מגיעים לקבר רשב"י כל השנה, לא רק בהילולה, והתמונות האלו משקפות את זה מאוד".
"החסידים שם מאז שהחסידות קיימת"
כחלק מהשינויים שחלו ברבות הימים, "למירון יש היום אופי יותר הומוגני, אבל זה קשור בשינויים באוכלוסייה בארץ. ועדיין יש פה קהלים גדולים שמירון חשובה להם", ד"ר תמרי אומר. "יש לזה כמובן הרבה סיבות, אבל קודם כל ולפני הכול זה קשור בדמותו של רשב"י, שהוא דמות מאוד מרכזית בשביל המון אנשים.
"מי שנחשב למחבר ספר הזוהר הוא אחד הקדושים המרכזיים של הארץ. ההילולה בל"ג בעומר, בבסיסה, היא יום פטירתו של רבי שמעון, שהוא לא סתם יום של פטירה של צדיק - אלא יום שעל פי המסורות מתאחדים שמיים וארץ. זה כמעט כמו חתונה רוחנית, שהמשמעות שלה היא הבטחה לשפע. זה אולי קצת אירוני לנוכח האסון, אבל ההבטחה הגלומה באירוע כל שנה היא שהרמוניה תשוב לארץ. אם תסתכלי על עדות המזרח, עד היום השם 'שמעון' הוא אחד הנפוצים שם. הדמות הזאת באמת מאוד יסודית לישראל המסורתית".
ד"ר תמרי לא מסכים עם טענת הניכוס של המקום לטובת מגזר אחד. "החסידים", הוא מבקש לדייק, "הם מרכיב מאוד מרכזי בהילולה כבר הרבה זמן, פחות או יותר מאז שהחסידות קיימת. גם היום, כשעולים למירון - וזה אחד המקומות האהובים עליי בעולם הזה - רואים לא רק המון חסידים, אלא כאמור גם המון מבני עדות המזרח. מירון זה אחד המקומות היחידים בארץ שבהם - לצד ניגונים חסידיים - אתה יכול לשמוע את אום כולתום. כך שגם היום יש למירון אופי מאוד יוצא דופן. בשביל הרבה חרדים שמגיעים כיום, זה מקום שבו הם פוגשים אנשים שלא היו פוגשים במקום אחר".
הוא מוסיף כי מאות-אלפי החרדים המגיעים להילולה, לעומת האלפים של השנים שלפני קום המדינה, נעזרים בתחבורה שלא הייתה אז. "חסידויות שלמות מגיעות באוטובוסים. זה פשוט קשור במודרנה שאפשרה לאוכלוסיות שלמות להגיע, ובבסיס זה דבר נפלא. הדבר הכי בולט שהשתנה בתמונות הנהדרות האלו משנות ה-20 וה-30, זה שפעם ראו גם ערבים מוסלמים שרוקדים יחד עם כולם שם, וזה אולי הדבר הכי בולט שחסר בעשורים האחרונים".
