כשאלן פוקנר סיפרה לחבריה שהיא עוקרת לקהילת גיל הזהב המשגשגת The Villages ("הכפרים") בפלורידה המרכזית, הם הזהירו אותה: אין שם חיים יהודיים. בעצת חברה מהתיכון שסיפרה לה בהתלהבות על החיים בקהילה של 125 אלף תושבים, המורכבת רק מבני 55 ומעלה - פוקנר החליטה לצאת ולבדוק בעצמה את המקום. היא אהבה את הקונצרטים החינמיים, את ההמולה ברחובות מלאי התושבים ואת מגוון המסעדות והחנויות בקניון שעל שפת המים, שמשרת אך ורק את תושבי "הכפר". ולא, היא לא הרגישה שחסרים שם חיים יהודיים.
לאחר שובה לביתה שבדרום פלורידה, ההחלטה התקבלה. היא ובעלה העמידו את ביתם למכירה - ותוך כמה ימים היו מוכנים להתחיל בחייהם החדשים באתר המזכיר דיור מוגן משודרג, רק כזה שמתפרס על עיר שלמה. דרום פלורידה, הבית שעזבו, הוא אחד האזורים המאוכלסים ביותר ביהודים בארצות הברית, וידוע בחיי הקהילה התוססים שלו, אבל בוויליג'ס לא הייתה כמעט קהילה יהודית פעילה.
- מבחן אתי אנקרי: המדרון החלקלק של הדת הליברלית/ אליעזר היון
חמש שנים אחרי החלו התמונה להשתנות, והפוקנרים סייעו בעצמם לבסס את החיים היהודיים במתחם הפרישה הענקי הזה. אלן אחראית על קבוצת הנשים Amazing Jewish Women of The Villages, אחת מכמעט 3,000 קבוצות חברתיות הזמינות לדיירי המתחם. "עכשיו אנחנו מרגישים מקושרים כי יש לנו חברים יהודים", היא אומרת.
הקבוצה מונה כיום יותר מ-500 חברות. בתחילה הן נפגשו במסעדות מקומיות, אך הקבוצה המשיכה להתרחב, עד ש"בשלב מסוים כבר לא יכולנו להמשיך להיפגש במסעדות, כי הן לא יכלו להתמודד עם 70-60 נשים יהודיות". הקורונה פגעה במפגשים החברתיים: "אנחנו ממש מחכות בכיליון עיניים לשוב ולהיפגש פיזית כשיתאפשר מבחינת בריאותית", פוקנר אומרת. "בזכות קבוצות כאלו, אני חשה בנוח לחיות ולהרגיש כאן יהודייה".
מועדון "חגורת הבורשט"
החיים היהודיים המשגשגים במקום לא זכו לתשומת לב רבה מחוץ למתחם, ייתכן שהסיבה להתעניינות התקשורתית שהחלה במקום, הם דפוסי ההצבעה בשתי מערכות הבחירות האחרונות. הן ב-2016 והן ב-2020 הצביע כל דייר שני במתחם לדונלד טראמפ, שביקר במקום פעמיים במהלך כהונתו. סרטון שצייץ טראמפ מהמקום, הראה את אחד התושבים קורא קריאה גזענית לבנה במהלך עצרת למען טראמפ. דפוסי הצבעה אלה שונים מאוד מאלה של הקהילה היהודית האמריקנית, אפילו בפלורידה, שם נוטה הרוב לצד הדמוקרטי.
כיום יש בקהילה שני רבנים במשרה מלאה, האחד בבית הכנסת הרפורמי והאחר בחב"ד. ביולי נחנכה הפדרציה היהודית הראשונה מסוגה באזור. הרב יושי הכט העתיק את מרכז חב"ד שהקים באוקלה השכנה, שבה כמעט 60 אלף איש, אחרי שהבין שב-The Villages יש מגמה ברורה של גידול במספר התושבים היהודים. היום הוא הרב של מרכז חב"ד של אוקלה ו-The Villages, והוא מעריך שהאוכלוסייה היהודית המקומית מונה בין 6,000-3,000 איש. בכל יום, מספר הרב הכט, הוא מקבל פניות מיהודים ששוקלים לעקור לשם.
מדי שבת נערכת במרכז חב״ד תפילה במניין, והחגים היהודיים נחגגים בצוותא. לפני פרוץ מגפת הקורונה ערכו הדיירים מסיבת חנוכה בהשתתפות כ-120 חברים. משצמצמה המגפה את האפשרויות, ביצע הרב שינויים והתאמות. מתנדבים התגייסו כדי להביא מרק עוף וחלות לשכניהם בשבת, והכט החל לקיים שיעורים קבועים בזום. בימי החנוכה, למשל, ארגנה הקהילה תהלוכת חנוכיות על גבי מכוניות עתיקות. "אנחנו משתדלים לעשות דברים שמזינים את הרוח היהודית של הדיירים", הוא אומר.
רייגן ג'ונסון, עובדת מדינה בגמלאות מאיסט לאנסינג שבמישיגן, עברה להתגורר ב-The Villages בשנת 2014. לפני המעבר ביקרה ג'ונסון כדי לבחון את החיים היהודיים במקום. "דאגתי שמא בפלורידה המרכזית אולי לא תהיה אוכלוסייה יהודית", אמרה. בביתה הקודם שבאיסט לאנסינג הייתה ג'ונסון מעורבת מאוד בפעילות של הקהילה היהודית המלוכדת. "שרתי במקהלה, לימדתי ילדים לבר-מצווה ולבת-מצווה וארגנתי את ערבי ליל הסדר של הקהילה", סיפרה. להפתעתה גילתה שהאוכלוסייה היהודית במתחם תוססת אף יותר מזאת שבאיסט לאנסינג.
כדי למצוא חברים יהודים חדשים בדקה ג'ונסון את רשימת מועדוני החברים במתחם. היא גילתה שמות מעניינים שמשכו את עיניה, כדוגמת מועדון "חגורת הבורשט" או "הקיביצער", או מועדון ״חבורה״ ללימודים יהודיים. לפני פרוץ המגפה השתתפה ג'ונסון בערבי אפיית חלות ואוזני המן, בפורים שפיל, בסדר נשים ובאירועי הדלקת נרות בחנוכה, שכמעט כולם נעלמו בשנה החולפת. "זה באמת מעניק טעם לחיים. אלה בני עמי", הסבירה.
האתגר האורתודוכסי: מזון כשר
ראשיתו של בית הכנסת הרפורמי "שלום" של מרכז פלורידה, הנמצא בסמוך למתחם The Villages, לפני 20 שנה במועדון חברים מקומי ששמו "החברים היהודים". לפני שזכו לבניין משלהם, נהגו החברים להיפגש ב...כנסייה מקומית! כיום מונה בית הכנסת 565 חברים, שרבים מגיעים אליו בקלנועיות דרך כניסה למתחם הממוקמת בסמוך לגומה השנייה של אחד ממסלולי הגולף. לכן מסלול זה נקרא 'מסלול בית הכנסת'".
לפני שלוש שנים שכרו המתפללים את שירותיו של זאב זוננשטיין, ממונסי שבניו-יורק, לשמש כרב במשרה מלאה. לפני שהגיע למקום, לא היו ילדים בקהילה. היום, בזכות ההתפתחות המואצת של המקום והצורך בעובדים שישרתו את הקהילה, רשומים כבר שלושה טקסי בר מצווה ביומנו של זוננשטיין. כחמישית מחברי הקהילה הם יהודים שאינם מתגוררים במתחם The Villages.
"אני עד לצמיחתה של הקהילה", סיפר הרב. "האוכלוסייה כאן באמת מתחילה להותיר את רישומה". לפני המגפה, נהגו להגיע בערב שבת ממוצע כ-200-150 מתפללים. אחת מהם היא סוזאן פיינברג, חברה בבית הכנסת זה שנים ומנהלת השיווק שלו, שהגיעה לכאן מבולטימור לפני תשע שנים.
"פלורידה המרכזית מפורסמת בדברים רבים שאנשים לא רוצים לשמוע עליהם", היא אומרת בהתייחסה לנטיות הפוליטיות השמרניות של תושבי האזור, "אבל יש אצלנו אוכלוסייה יהודית די גדולה. בחנוכה מדליקים נרות בחנוכיות בכל הכיכרות, שמים חנוכיות בכל מרכז נופש ומדליקים נרות בכל אחד משמונת הלילות. יש כאן מודעות לחיים היהודיים".
ישנה גם תוכנית בין-דתית להנצחת זיכרון השואה, המושכת כ-1,500 משתתפים - יהודים ושאינם, אבל בכל זאת היא נחשבת קהילה יהודית קטנה, בוודאי בהשוואה לזו של דרום פלורידה, שבה מתגוררים כחצי מיליון יהודים, רובם במתחמי "גיל הזהב" ענקיים.
עם זאת, מזון כשר הוא מצרך לא מצוי באזור, מה שהופך את חייו של הרב הכט וקהילתו למורכבים: "אנחנו במרחק נסיעה של שעה מאורלנדו, וזה מועיל כי יש שם היצע רב יותר", מציין הרב, ומוסיף כי חלק מהחנויות המקומיות מחזיקות מוצרי מזון כשרים וכי הארגון שלו מעמיד בשר כשר למכירה.
