(קרדיט: בר סהר, המכון הטכנולוגי חולון HIT)
בדרום קוריאה, מדינה המונה קצת יותר מ-51 מיליון בני אדם, התלמוד היהודי הוא אחד הספרים הפופולריים ביותר. ספרים הכוללים את התלמוד עצמו, תיאורים על דמויות מתוכו, אגדות ודיונים – "הוויות אביי ורבא" - נמצאים כמעט בכל בית במדינה האסיאתית הגדולה. אם נתרגם את הנתון מספרית, כנראה שמספר לומדי הגמרא הקוריאנים גדול יותר מכל אוכלוסיית מדינת ישראל.
מה עושים התנאים והאמוראים ברפובליקה הקוריאנית, ואיך הפכו רבינא ורב אשי לשמות הכי חמים במדינה שאפילו אלף יהודים אין בה? "הדרום קוריאנים מתעניינים מאוד ביהדות", מסבירה בר סהר, מומחית לתקשורת חזותית שביקרה במדינה והופתעה. "הם נפעמים מחוכמתו של העם היהודי, שחרף מספרו הנמוך באוכלוסיית העולם - חמישית האחוז - תרם לא פחות מ-22% מזוכי פרס נובל בתחומים שונים".
לקוריאנים חשובה מאוד ההתפתחות האינטלקטואלית, ובכל מחוז פועלים בתי ספר אלטרנטיביים אחרי שעות בתי הספר הקלאסיים. מה לומדים בהם? נכון, את התלמוד היהודי. גם משרד החינוך הקוריאני ממליץ פורמלית על התלמוד כספר לימוד פורה ומפתח.
אמהות מקריאות מהתלמוד לילדיהן
סהר, בעלת תואר בעיצוב תקשורת חזותית מהמכון הטכנולוגי בחולון (HIT), הוזמנה עם חבריה מהמכון להציג תערוכה במדינה הרחוקה, ונדהמה לגלות כי הקוריאנים מעריצים את העם היהודי, ואת הספר שליווה אותו למן המאה החמישית, התלמוד הבבלי. "גיליתי שכל אמא כמעט, מקריאה מידי יום לילדיה קטעים מתוך התלמוד כדי לפתח אותם שכלית ואינטלקטואלית", היא מספרת.
החשיפה שלה לממדים העצומים של התופעה, הובילו אותה לחקור את הנושא. כבר בזמן לימודיה החלה בהקמת אתר הדמיה אינטרנטי, המאפשר לעשרות מיליוני הקוריאנים להכיר את התלמוד וללמוד אותו באופן אינטראקטיבי. למיזם שלה, שאותו היא מבקשת לפתח מאז, קראה "תהלמודה" - הצורה שבה הקוריאנים מבטאים את שמו של הספר הקדוש.
את אשה דתייה?
"לא, וגם לא ידעתי על התלמוד מאומה, אבל כשג'ימי, ידיד קוריאני שאיתו נפגשתי, סיפר לי על היקף התופעה - התרגשתי והוחמאתי. חשתי גאוות יחידה, רצון לטפוח על השכם כחלק מן העם היהודי. עשינו משהו טוב, ונחמד לדעת שעוד אנשים בעולם חושבים כך".
סהר הקימה את האתר ההדמייתי בסיוע המנחה שלה, עודד עזר - מומחה עולמי לטיפוגרפיה - וג'ימי, החבר הקוריאני שהתרגש איתה מהפרויקט הגדול. היא החלה בתהליך מחקרי וניסתה לבדוק מי קהל היעד שלה ומה הוא מבקש. מהר מאוד הבינה שיש אולי לא מעט אתרים בקוריאנית ואפילו בעברית המציעים חשיפה לתלמוד, אלא שהתוצאה היא אותו דף תלמוד בפלטפורמה דיגיטלית.
היא תפסה שעשרות המיליונים שמתעניינים בספר העתיק, מחפשים משהו מעבר; גישה מעמיקה, פנורמית ובעיקר אינטראקטיבית יותר: "החלטתי לבנות את האתר במודל פרקטלי, כלומר בצורה גיאומטרית שמורכבת מעותקים רבים ומוקטנים של עוצמה. ככל שאתה חודר יותר, אתה נחשף לחלקים נוספים המרכיבים את הפסיפס הרחב הזה שנקרא 'תלמוד בבלי'".
איך אומרים "חברותא" בקוריאנית
אין-ספור שעות התלבטות, התייעצות ואיתור הקדישו המפתחים עד לפרטים הקטנים של בחירת הגופן: "קליגרפיה היא עולם ומלואו. כך, למשל, ההבדל בין אותיות סריפיות (עם סיומות 'שפיציות') לסאנס-סריפיות (אחידות), הנחה אותי בבחירת הגופנים, כאשר את הטקסט 'הקדוש', התלמוד עצמו ומפרשיו, התאמתי ככל האפשר לכתב המקורי שיצא בווילנא במאה ה-19".
אבל לא רק אותיות וגופנים העסיקו את הצעירה שגילתה לפתע את הגמרא. היא הבינה שהלומדים הרבים מבקשים להיחשף לאנשים נוספים הלומדים את הטקסט החכם, ולאו דווקא בקוריאה. "חברותא" של המאה ה-21. באתר שלה מוצע דף או פרק יומי, אך הלומד רשאי לבחור כל טקסט אחר מ-2,711 הדפים המרכיבים את התלמוד.
באמצעות לחיצת כפתור פשוטה עשוי המבקר לגלות כמה דיונים התפתחו סביב הנושא הנבחר, להגיב ב"שידור חי", ואם הוא ממש רוצה - לעבות את העמדה שלו באמצעות העלאת ציטוטים ומקבילות מחלקי תלמוד אחרים. כאשר הדיון נקלע למבוי סתום, עשויים המשתתפים לפנות לגורם ש"פיצח" את הנושא ולהיוועץ בו, גם זה בשידור חי. הכותב מצא חן בעיניך? תוכל לבדוק במה התעניין ומהם הפרקים, הטקסטים, והדיונים החביבים עליו. כך ייווצר חדר (או "חיידר", בעגה היהודית שסהר מעדיפה), שבו ייפגשו אנשים המתעניינים בתחום מזוויות שונות.
"זה לא משהו שלא מוכר מהרשתות החברתיות, אבל ב'תהלמודה' אני מבקשת להגיע לרבדים עמוקים יותר", אומרת סהר. איך? גם פה פועלת הסטטיסטיקה שעות נוספות. המערכת האינטראקטיבית לא רק מפנה את הלומד לדיונים - אלא גם מגלה את הקשרים למסכתות ולטקסטים נוספים בתלמוד, ובעיקר את חוזק הקשר ביניהם.
"אם למשל הרבה משתמשים יצרו חיבור בין מסכת ברכות למסכת נזיר", היא מסבירה, "קו הקשר ביניהם יהיה עבה יותר מזה המצביע על קשר בין מסכת אבות למסכת שבת, לצורך העניין".
אז מה אם אני חילונית
הטריגר הוא אמנם קוריאני, אבל סהר מכוונת גם לקהל הישראלי-חילוני, שטרם נחשף למסתרי התלמוד המופלאים: "כאישה חילונית, כמו מהרבה מחבריי, לא נחשפתי מעולם לדף גמרא. את החוויה שמצאתי אשמח לשתף ולהעביר לישראלים נוספים", היא אומרת. "אני שואפת להרחיב את הפלטפורמה לשפות נוספות, קונספט שיוכל להגיע לעוד מיליוני בני אדם".
התחזקת בעקבות הלימוד והמחקר?
"זו שאלה לגיטימית, אבל התשובה היא שלילית. יש לי ראייה פלורליסטית ואני מרגישה מאוד נוח לקחת חלקים יפים מן התלמוד ולהישאר חילונית. העובדה שאני יהודייה נתנה לי לגיטימציה להתעניין יותר בעולם שלקוריאנים הוא כל כך טריוויאלי, ולנו הוא פשוט לא מוכר".
למה אין כמעט התעניינות "חילונית" בגמרא?
"יש אנטגוניזם מובנה, לטעמי. התלמוד מזוהה על ידי חילונים רבים עם הדת, עם שמירת המצוות ועם חרדים או דתיים. זה מרתיע ישראלים וגורם להם למשוך את ידם מחוויית הלימוד. וזה חבל, אפשר ללמוד ולדלות אוצרות ואינטלקט מהתלמוד, להתעניין בעולם שלנו גם אם לא הופכים לחרדים על הדרך".
