לאחר שמכתב פתוח שפרסם ב-ynet ומוען לירון לונדון, הכה גלים - מספר ארי קרויזר, בריאיון לאולפן, על קו השבר שהביא אותו לכתיבה – ועל הכאב בשל הניתוק שחשים חלקים בעם מהאסון ואלה מאלה. "הדברים שלו כאבו לי מאוד - קודם כל מהפן האנושי", הוא מספר.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"אני הייתי שם, במירון, בל"ג בעומר. הגעתי ממש רבע שעה לפני האסון הספקתי לצלם תמונה אחת בהדלקה של 'תולדות אהרן', ואז כבתה המוזיקה. לידי חלפו אלונקות ועליהן גם אנשים שכבר לא היו איתנו עוד. המראות היו מזעזעים. אני לא חושב שיש בנאדם שיכול להישאר אדיש לדברים כאלה".
כשהוא מוכה אבל נתקל קרויזר בפוסט של לונדון, שהתהדר בהאשמת הקורבן ובהתנערות מהאבל. "אני מביע צער לשם נימוס", כתב – ובצד השני נותר קרויזר הלום ומאוכזב. "התאכזבתי מאוד גם בתור יהודי וגם בתור בנאדם, בן אנוש", הוא אומר. "בהסתכלות על אסון מירון אני חושב שכולם יסכימו שלונדון זה קול חריג, למרות שהוא מייצג בכל זאת חלק מהציבור שהגיב כבר בערב האסון בטוקבקים מזעזעים".
"הקורונה הזיקה ללכידות הלאומית שלנו"
קרויזר פגש את לונדון בשנת 2011, כשהיה בן 7, ביום שישי אחד שבו נכנסו המצלמות אל ביתו במסגרת הסדרה "העם הנבחר". כבר אז ביקש לונדון לברר את השאלה, "האם אנחנו עם אחד" – וכבר אז יצא "מבולבל", לדבריו, מהמפגש עם ארי הקטן, אביו, יועץ התקשורת אבריימי קרויזר – ואחיו הגדול ממנו אלחנן. "למה אתה לא יכול לקבל את העובדה שאני עם אחד אתך - אבל נוהג קצת אחרת, אוכל אחרת, חושב אחרת ומתפלל אחרת", שאל אז קרויזר-האב – ולונדון השיב לו באותה הרוח שממשיכה לנשב ממנו גם עשור אחרי: "אותה הגדרה נכונה גם למה שמפריד או מאחד אותי עם הטורקים".
לפוסט המלא - לחצו על התמונה
קרויזר משחזר: "ירון שאל את אחי, 'אני ואבא שלך, אנחנו בני עם אחד?' - ואחי השיב, 'ברור שכן'. לונדון אמר שהוא לא מאמין בקיומה של נשמה שהייתה בהר סיני. ואחי שאל אותו: 'ולזה ששנינו צאצאים של אברהם אבינו, אתה מסכים?' - אך נענה בשלילה. בהסתכלות לאחור, אני יודע לזהות שזה ההבדל ביני לבין לונדון בהסתכלות על אנשים אחרים, אנשים שהם שונים ממני, ולדעתי זה אחד הדברים שעומדים מאחורי הדברים שהוא כתב".
אבל קרויזר מעודד: "לפוסט בנושא ש-ynet העלו יש כבר 13 אלף לייקים, רובם אהבו את דבריי ומיעוט קטן שלא, וכך זה גם בתגובות". לדבריו, "אני חושב שרוב הציבור בהחלט מזדהה ומשתתף באבל הקולקטיבי, כי באמת מדובר באסון כבד ומזעזע. עם זאת, בהסתכלות כוללת, אני חושב שהקורונה קצת הזיקה ללכידות הלאומית שלנו".