כך נראתה שכונת מאה שערים הבוקר
(צילום: אלי מנדלבאום, ניצן דרור)
מנהיגי הציבור החרדי הכריזו על סגירת בתי הספר ותלמודי התורה ל"כמה ימים" - וכעת מגיעה שעת המבחן. בשונה מהמראות בריכוזי המגזר במהלך הסגר השני, הבוקר (א') היה קשה למצוא מוסדות חינוך של הזרם המרכזי פתוחים, ונראה כי הרבנים, ההורים והתלמידים אכן מיישרים קו עם הסגר ההדוק.
(צילום: גלעד כהן)
רחובות בני ברק, למשל, שבדרך כלל הומים בילדים בשעות הבוקר, נראו היום ריקים מתמיד, כמעט שוממים. בדסק החרדי של "מגן ישראל" מרוצים לפי שעה מהמצב, אך ממתינים לראות כמה זמן תלמודי התורה יחזיקו כך מעמד, שכן התלמידים הם בדרך כלל ממשפחות ברוכות ילדים ומבתים שאין בהם חיבור לאינטרנט – תנאים שהופכים את הלמידה מרחוק למשימה קשה עד בלתי אפשרית.
מי שעשה את ההבדל בין הסגר השני לשלישי הוא הרב חיים קנייבסקי, "גדול הדור" הליטאי, שהכריע ביום חמישי כי אין לקיים לימודים. אט-אט הצטרפו אליו מנהיגים מהזרם החסידי שבגלי התחלואה הקודמים בלטו – הם וחצרותיהם – דווקא בהפרת ההנחיות, ובראשם האדמו"ר מבעלז, שסגר אף הוא את המוסדות.
גם בדילמה שיצרו המסרים הסותרים שיצאו מבית הרב קנייבסקי לפני ההכרעה, כאשר בהוראה פומבית כללית קבע כי יש לסגור את המוסדות ובאופן פרטני הורה לפתוח את חלקם - גברה ההוראה הכללית, כאשר רשת תלמודי תורה גדולה בירושלים, שקיבלה היתר מהרב קנייבסקי לפתוח, בחרה בכל זאת לסגור את שעריה.
בחסידויות הקיצוניות לומדים
עם זאת, בחוגים הקיצוניים, כמו הפלג הליטאי הירושלמי וקהילות העדה החרדית, מוסדות רבים פתוחים הבוקר – אלה של הבנות ובמיוחד אלה של הבנים, שכן ללימוד התורה שלהם מייחסים חשיבות גדולה יותר ונזהרים שלא לבטלו. בשכונת מאה שערים בירושלים נראה היה הבוקר ש"עסקים כרגיל". בנות ובנים בילקוטי בית ספר עשו את דרכם למוסדות. מדובר בחסידויות הקיצוניות המתגוררות במקום, שאינן מצייתות לחוקי הסגר. כך למשל, בתלמוד תורה "תפארת מרדכי שלמה" של בויאן.
ב"עדה החרדית" אומרים גם הבוקר כי החינוך הוא מעל הכול. "אנחנו לא רוצים לראות את הילדים שלנו ברחובות, ואנחנו לא רוצים לראות אותם מתדרדרים ללא תורה". וכשיש זלזול בהנחיות הוא לא נעצר שם – וכך, למשל, נערכה אתמול בירושלים מסיבת "שבע ברכות" גדולה לנכדת אדמו"ר מחסידות מרכזית בשכונת מאה שערים.
בביתר עילית נקראה המשטרה לבית כנסת שפעל בניגוד לתקנות. הם כרזו לאברכים שהתפזרו. גורם במשטרה מסביר כי אלה "משחקי חתול ועכבר בכמה נקודות ספציפיות, למרות שהרוב מוחלט שומר על ההנחיות".
גם במודיעין עילית נשמרו הכללים, למעט כמה קיצונים שהפעילו את תלמודי התורה. בתיעוד ניתן לראות את הילדים משחקים בחצר תלמוד התורה. למשטרה הגיעו עדויות אודות הפרת הנחיות, וניידות של מחוז ש"י הגיעו למקום. השוטרים ניסו להיכנס לתלמוד התורה, אך המנהל סירב לפתוח והכניסה הייתה חסומה בדלתות עץ. כעת הגיעו כוחות נוספים למקום במטרה לפזר את תלמוד התורה, והמפעילים ייקנסו על הפעלת מוסד חינוכי בסגר.
לעומת בתי הספר היסודיים של הזרם המרכזי, שנעולים לעת עתה, "מתווה הישיבות", שבמסגרתו לומדים בתנאי פנימייה עשרות-אלפים בגילי תיכון ועל-תיכון מכל הזרמים החרדיים, ממשיך לפעול כרגיל - באישור הממשלה, בדומה לישיבות שאינן חרדיות שאף הן פועלות תחת אותו מתווה, ותלמידיהן שוהים בהן כבר מחנוכה, בלימודי קפסולות, ויסגרו חמישה שבועות מחוץ לבית.
התחלואה בחלק מהישיבות החרדיות גבוהה מאוד, אך קיימת הנחה משותפת למשרד הבריאות ולרבנים כי מוטב שהתלמידים יבודדו בהם ולא יחזרו לבתיהם הצפופים או לקהילה.
אכיפת התפילות מורכבת יותר
בבתי הכנסת המצב מורכב יותר, שכן מבחינת חרדים רבים האיסור המוחלט על קיום מנייני תפילה בחללים סגורים וההגבלה להתקהלות של עשרה בלבד (שהוא מספר המינימום למניין) בשטחים פתוחים הופכים את העניין ל"גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה". זאת ועוד: הרבנים הבכירים אמנם קראו להשתדל להתפלל בחוץ, אך הדבר לא הוצג כהוראה מחייבת.
את התוצאה ניתן היה לראות כבר בסוף השבוע, עם שורה של הפרות בריכוזי המגזר. בחלק מהמקרים נרשמה אכיפה (כמו ביום ו' בביתר עילית), אך ככל שהסגר יהפוך ל"שגרה" – תתקשה המשטרה לאתר כל אחד מאלפי (ואולי רבבות) המניינים שיצוצו בבתי כנסת ו"שטיבלך" שכונתיים. בניגוד למוסדות הלימוד, שלכל אחד הנהלה מסודרת, בהם אין תמיד כתובת לאחראי שיקבל את ההחלטה.
- סייע בהכנת הכתבה: קובי נחשוני
