(צילום: שמוליק דודפור)
מחצית מהתלמידים החולים בישראל הינם חרדים, פי שניים וחצי ממשקלם באוכלוסיית התלמידים בישראל. על פי נתונם רשמיים של מערכת החינוך, שישה מתוך עשרת המקומות הראשונים בטבלת התלמידים החולים הם בערים החרדיות או מרובות האוכלוסייה החרדית: בראש הערים מוכות התחלואה ניצבת ירושלים, עם 3,621 תלמידים חולים, אחריה בני ברק (1,088), מודיעין עילית (987), בית שמש (655), אשדוד (478) וביתר עילית (499).
האחראי על המגזר החרדי ב"מגן ישראל", האלוף במיל' רוני נומה, הבהיר השבוע כי בניגוד לטענות של משרד החינוך, ברור לחלוטין כי יש הדבקה במוסדות החינוך בכלל, ובמגזר החרדי בפרט. לטענתו, רבים מבין הילדים שנדבקים הם א-סימפטומטיים. כלומר, הילד יכול להידבק, לאחר מכן להדביק את ההורים, וההנחה היא שההדבקה בוצעה בתוך המשפחה בלי לדעת שהמקור הוא במערכת החינוך.
"ראינו מה קרה בסוכות", אמר נומה. "החופשה הובילה לבלימה בתחלואה במגזר החרדי, וסגירה של מערכת החינוך תוריד את התחלואה, באופן חד-משמעי, גם בציבור החרדי. צריך להגיד את זה ביושר. אם רוצים בלימה, צריך לעצור את מערכת החינוך. אפשר לא לבלום ולהמשיך עוד חודשיים, אבל יהיה לזה מחיר של תמותה".
על הטענה לאכיפה חלקית וקיום הלימודים במוסדות החינוך החרדיים, בין השאר בשכונות האדומות של ירושלים, אמר: "משרד החינוך מודע לכך, המשטרה מודעת לכל הדברים האלה ויש הערכת מצב יומית. לצערי, האכיפה בחלק המקומות היא לא מספיק יעילה".
המוסדות פועלים באין מפריע בערים האדומות
בירושלים פועלים מוסדות החינוך החרדיים גם בשכונות אדומות שבהן הדבר אסור. לא רק שהעירייה לא פעלה לסגור אותם בעזרת צווים מנהליים, הרשות המקומית אף לא טרחה להעניק לפקחים הרשאה לחלק קנסות לתושבים שלא חובשים מסכות.
(צילום: גיל יוחנן, שמוליק דודפור)
בעקבות פניית ynet, טענו בעיריית ירושלים כי לא קיבלו לכך אישור ממשרד הבריאות, אולם במשרד הבריאות הבהירו כי המשטרה היא זו שמעניקה את האישור. על השאלה מדוע העירייה לא פונה למשטרה כדי לקבל סוף-סוף אישור, הם לא טרחו להשיב.
על השאלה האם וכיצד תפעל העירייה כדי לסגור את מוסדות החינוך החרדיים שממשיכים לצפצף על החוק, השיבו: "עיריית ירושלים פועלת על פי הנחיות הממשלה ומשרד החינוך, המתייחסות לפעילות מערכת החינוך, תוך איזון בין שמירה קפדנית על בריאותם של התלמידים וצוותי החינוך - לבין המשך קיום מסגרות לימודיות ומתן מענה רגשי לתלמידים, כשהמשמעות של סגירת מוסדות החינוך היא גם שיתוק המערכת הכלכלית". אך שהחינוך העצמאי פועל בימים אלה ללא מפריע בשכונות האדומות, אמרו בעירייה: "יש לציין כי אף לפני הסגר לא התקיימו לימודים בשכונות אדומות - וזאת על פי ההנחיות".
"הסמכות לאכיפת הנחיות הממשלה ומשרד החינוך במוסדות החינוך איננה בידי העירייה. אף על פי כן, מקיימת העירייה פעילות נרחבת באזורים האדומים, לרבות מתן סיוע לאוכלוסייה ופעולות הסברה במטרה להוריד את רמת התחלואה בשכונות".
להיות אמא חולה לארבעה ילדים חולים
יונת קפלן, אישה חרדית בעלת עסק לשיווק דיגיטלי ותושבת ירושלים (כאמור, במקום הראשון בתחלואת תלמידים), חשה שלא בטוב במהלך סוף השבוע האחרון. בדיקה במוצאי השבת העלתה שהיא וארבעת ילדיה הקטנים (בני 3 וחצי עד 9 וחצי) חלו בקורונה. "אני חשה היטב בהתפרצות סביבי", היא אומרת בריאיון לאולפן ynet. "זה מרגיש שכולם חולים או מבודדים. במיוחד מרגישים בתחלואה גבוהה אצל ילדים קטנים מאוד".
טלי פרקש, כתבת ynet ותושבת אלעד (במקום התשיעי בטבלה, עם 361 תלמידים מאומתים נכון להיום), מצאה עצמה עם ילד חולה בן 11, והוא לא המאומת היחיד בכיתתו, שדווקא שמרה היטב על הכללים, כדבריה. בנה, היא מספרת, בא במגע עם ילד חולה ועם מורה מאומת, שלא מלמד עם מסכה על פי ההנחיות המאפשרות זאת למורים. "איך ייתכן ששמים מורה בכיתה בלי מסכה?" היא שואלת.
פרקש אומרת כי היא יודעת בוודאות שהילד נדבק בבית הספר, ומטילה את האחריות גם על הורים. "היו פה מקרים מקוממים ביותר של אנשים שידעו שיש סביבם אנשים עם סימפטומים, ויצאו בכל זאת לעבודה", היא אומרת. "אם לילדים אין סימפטומים, הם יכולים להפיץ את הנגיף הלאה מבלי שאיש יידע, וזה מה שקרה בשטח. לא יהיה מנוס מלבצע בדיקות תקופתיות בבתי הספר, דוגמת בתי הספר הנמצאים בתוכנית 'מגן חינוך'", היא מוסיפה.
קפלן חוותה במהלך שישי כאבי ראש "משונים", וכשגם בנה הקטן התלונן על כאבים בארובות העיניים, הבינה ששפעת זה לא. "ובאמת, מתוך חמישה שגרים פה, בבית, ארבעה חיוביים", היא אומרת. "אני הודעתי למנהל בעצמי. לא חיכיתי שמשרד הבריאות יעשו את זה, כי לא ידעתי מה יהיה הקצב ורציתי להודיע מיידית. ואז הוציאו מייל יום אחרי שיש מורה מאומת ושישה תלמידים מאומתים בבית הספר".
"מסוכן יותר שיידבקו בסגר"
פרקש מספרת על "אש בשדה קוצים", גרסת הקורונה: "הלמידה אצלנו מתנהלת דווקא לפי התקנות, בשטחים פתוחים ובהתאם להנחיות. אבל זה לא ממש רלוונטי, כי כשיש מגע קרוב של תלמיד עם מורה בלי מסכה, זה מתפשט".
היא מוסיפה כי הטענות שעודדו להשאיר את מערכת החינוך פתוחה כי לכאורה "אין הדבקה במוסדות החינוך", התבררו כלא נכונות. "אני לא יודעת אם זו המוטציה החדשה שגרמה לדבר הזה, אני שמא זו תחלואה סמויה שהייתה פה כל הזמן. לילד שלי, למשל, אין שום תסמינים, אלמלא היינו בודקים אותו בעקבות המגע עם הילד והמורה המאומתים, לא היינו יכולים לדעת שהוא חולה קורונה".
איצ'ה מאיר דז'לובסקי, חסיד גור, הוא העורך והשדר של "קו משרד הבריאות" – מוקד מידע טלפוני בנושא הקורונה שמיועד למגזר החרדי. הוא גם תושב ירושלים ואב לחמישה: "אנחנו קהילה שמאוד שומרת על ההוראות, לכן ההישארות בבית קטן של חמישה ילדים שלא נוגעים במחשב, כשלכל אחד מהשכנים יש בין לחמישה לשמונה ילדים, מגבירה את הסבירות שהם יחטפו קורונה בסגר בבית", הוא אומר.
"הסבירות שילדים חרדים בזמן הסגר יידבקו במשחקי הבניין – גבוהה יותר לעומת הלימודים בקפסולות בבית ספר, עם מסכות והקפדה על ההוראות, תחת הפיקוח של המורה. לכן בציבור החרדי רוצים להשאיר את מוסדות החינוך פתוחים".
מנחם קולדצקי, חרדי תושב מודיעין עילית, עוקב אחרי מצב הקורונה במגזר מסביב לשעון. זה לא רק בגלל שהוא עיתונאי, אלא גם בשל העובדה שהוא עצמו חלה בקורונה ונאלץ להיות משפחתו במלונית החלמה של פיקוד העורף, במשך תקופה ארוכה.
על התחושה שלו מול ההתעקשות של החרדים להמשיך בלימודים, גם כאשר אחוזי התחלואה והתמותה גבוהים מאוד, הוא אומר: "רמת התחלואה כאן דומה לתחלואה באוקטובר, אולם המוטציות החדשות והשמועות על רמת הסכנה לגבי צעירים - מדירים שינה מעיניי רבים במגזר החרדי".
על השאלה האם החרדים ישלחו ילדים ללימודים בניגוד לחוק, אם הרב קניבסקי יורה זאת, הוא משיב: "רוב הילדים שלי כבר החלימו מהקורונה אז אני פחות חושש לשלוח. שומע על הורים רבים שחוששים לשלוח, אבל מכבדים את דעתו של הרב קניבסקי ובטוחים כי הנוטל עצה מן החכמים אינו טועה".
