(צילום: ירון ברנר)
מאמינים בהנחיות – ולא עומדים בהן: סקר חדש מגלה כי רוב החרדים רואים חשיבות רבה בהגבלות שמטילה המדינה על האזרחים ועל המשק למניעת התפשטות הקורונה, אך בכל זאת בחרו לשלוח את ילדיהם ללימודים במוסדות שפעלו בניגוד לחוק. התוצאה של ההפרות ניכרת בנתוני התחלואה: כמעט חמישית במגזר מדווחים כי נדבקו בנגיף.
חברת המחקר "אסקריא", המתמחה בחברה החרדית, ערכה את הסקר בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מיינץ בגרמניה ומומחים נוספים, ומצאה כי 77% מסכימים לקביעה שההנחיות חשובות במידה רבה או בינונית. ועם זאת, כאמור, 60% הודו כי ילדיהם הלכו לתלמודי התורה (המוסדות היסודיים לבנים) שפתחו את שעריהם בזמן הסגר בהוראת הרבנים.
זאת ועוד: רוב מוחלט מאלה שלא שלחו את הילדים לבתי הספר הודו כי נאלצו להשאירם בבית רק משום שאלה לא פעלו, ולא בחרו בכך מטעמים של שמירה על הבריאות או ציות לחוק.
החרדים הספרדים - מצטיינים
ניתוח הנתונים מלמד עוד כי הזרם הליטאי מזדהה יותר מכולם עם הוראות הממשלה, כאשר 70% בו מצהירים כי הן חשובות במידה רבה, אך הוא גם מוביל את ההפרות בבתי הספר – גם כן 70%. בקרב החסידים, רק 41% מסכימים עם חשיבות ההנחיות, ובהתאם 66% שלחו את הילדים למוסדות. הספרדים הם המצטיינים והעקביים מכולם: 65% בעד ההגבלות ורק 25% למדו באיסור.
התוצאה היא, כאמור, התפרצות משמעותית שאותה ניתן לזהות בנתונים הרשמיים של משרד הבריאות – וגם בדיווח של משתתפי הסקר: 19% מהם אמרו כי כבר נדבקו קורונה עוד לפני שפרץ הגל השלישי הנוכחי - כמעט אחד מכל חמישה חרדים בוגרים. בנוסף, 98% מהנשאלים אמרו כי הם מכירים באופן אישי לפחות אדם אחד שנמצא חיובי לנגיף. ההערכה היא כי עם ההתפרצות המחודשת שיעור החולים הכולל גבוה עוד יותר. הסקר מצביע גם על התאמה בין מידת ההקפדה על ההנחיות עליה דיווחו המשתתפים לבין רמת התחלואה (ביחס הפוך, כמובן).
הסקר נערך על ידי חברת "אסקריא" בשיתוף עם ניצה (קלינר) קסיר, חוקרת מומחית לחברה החרדית, ד"ר נטע ברק קורן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וד"ר יוסי דוד מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת מיינץ על שם יוהנס גוטנברג. הוא כלל 500 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה החרדית הבוגרת בישראל (טעות הדגימה המרבית: 4.4%).
דודי דרור, מנכ"ל חברת המחקר "אסקריא", אמר בראיון לאולפן ynet כי הממצאים מדגישים את הפער בין ההזדהות עם הגבלות הקורונה ושמירה עליהן מבחינה אישית (למשל, בשיעור גבוה של המקפידים על עטיית מסכות) - לבין ההפרות ברמה הציבורית (כמו פתיחת בתי הספר וההתקהלויות בבתי הספר).
"ההתנהגות הקהילתית שונה מההתנהגות האישית של הפרט", הסביר דרור, וטען כי הנתונים "מחדדים את הצורך בהשפעה 'מגבוה', דרך רבני ומנהיגי הקהילות, ולא רק באכיפה אישית". לדבריו, "בסופו של דבר, כשאדם חרדי מקבל הנחיות סותרות מהרב ומהמדינה - הוא ילך לפי הרב, ולכן חשוב מאוד שהממשלה שמקבלת את ההחלטות תשפיע על החברה החרדית דרך ההנהגה הרבנית והקהילתית".
