לישראלים יש דעה חיובית יותר על גרמניה, מאשר דעתם החיובית של הגרמנים על ישראל – כך עולה מהמחקר "גרמניה וישראל כיום: בין חיבור וניכור" (Germany and Israel Today: Between Connection and Alienation). 46% מתוך 1,271 הגרמנים שהשתתפו בו, מחזיקים בדעה חיובית על ישראל, לעומת 34% שמחזיקים בדעה שלילית. בקרב 1,372 ישראלים נמצא כי קיימת תדמית חיובית מובהקת של גרמניה, כאשר 63% מהם החזיקו בדעה חיובית עליה, לעומת 19% בלבד שהחזיקו בדעה שלילית על גרמניה.
המחקר מבוסס על סקר מייצג שנערך על ידי סוכנות הסקרים Pollytix Strategic Research gmbh מגרמניה וחברת הגל החדש מישראל (New Wave Research), מטעם קרן ברטלסמן – הארגון ללא כוונת רווח הגדול מסוגו בגרמניה, והוא נערך בקרב ילידי גרמניה וילידי ישראל בני 18 ומעלה.
בין השאר, נמצא כי הישראלים חלוקים בשאלה האם מערכת היחסים בין ישראלים לגרמנים עדיין מושפעת מאירועי השואה. 48% מהם טוענים שזה המצב, בעוד 42% לא חושבים כך או טוענים כי ההשפעה שולית. 60% מהישראלים דוחים את הרעיון להשאיר את העבר מאחור, ורק 14% אומרים שהגיע הזמן לעשות זאת. בגרמניה, לעומת זאת, אחד מכל שניים (49%) אמר שהגיע הזמן להשאיר את העבר מאחור, כשרק 33% מתנגדים במפורש לצעד כזה.
הסקת מסקנות שונות מההיסטוריה
המשיבים בשתי המדינות היו חלוקים כשהתבקשו להשיב על השאלה האם בשל האירועים ההיסטוריים, מוטלת על גרמניה אחריות מיוחדת לעם היהודי. 58% מהישראלים סבורים שכך צריך להיות – בעוד רק 35% מהגרמנים מסכימים עם הקביעה הזו. 27% בלבד מהגרמנים מרגישים שלגרמניה יש אחריות על מדינת ישראל בשל אירועי העבר, לעומת 57% מהישראלים שמרגישים כך.
5 צפייה בגלריה
מתוך 1,372 ישראלים, 63% החזיקו בדעה חיובית על גרמניה, לעומת 19% בלבד שהחזיקו בדעה שלילית עליה
(צילום: Shutterstock)
מנתונים אלה ונוספים עולה כי לישראלים יש ציפיות מגרמניה, בעוד רוב המשיבים משם אינם שותפים להן. במישור המדיני הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בשאלה כיצד על קובעי המדיניות בגרמניה לפעול לאור אחריותה של המדינה. כך, 61% מהישראלים היו רוצים שממשלת גרמניה תספק תמיכה מדינית חד-צדדית לטובת ישראל, בסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, רק 12% מהמשיבים הגרמנים שותפים לדעה זו.
כמו כן, בעוד כמעט שני שליש (64%) מהגרמנים סבורים כי שני הצדדים צריכים להתפשר ולהגיע לעמק השווה בוויתורים כדי לפתור את הסכסוך, יותר ממחצית מהישראלים (55%) סבורים שהצד הפלסטיני צריך לוותר, ושהוויתור לא יהיה דו-צדדי.
"ההבדלים בתפיסה ההדדית בין גרמנים לישראלים הם גם תוצאה של מצבים ביטחוניים שונים ותרבויות פוליטיות שונות", אומר סטפן וופל, מומחה לישראל בקרן ברטלסמן, שמסביר כי הגרמנים, ברובם המכריע, דוגלים בדעה של "לעולם לא עוד מלחמה" – בעוד אצל הישראלים הדעה הרווחת היא "לעולם לא להיות שוב קורבן".
אמונות אנטישמיות בגרמניה
הסקר השתמש בשאלות ספציפיות כדי לבחון היבטים של עמדות אנטישמיות בגרמניה, אם כי הוא לא מצליח לכלול את כל התופעה המורכבת הזו, שכן הוא מספק מידע על אינדיקטורים בודדים ולא על תופעת האנטישמיות כולה. מסיבה זו, התוצאות נטו להיות גבוהות יותר מאשר במחקרים דומים אחרים.
5 צפייה בגלריה
מצעד החיים באושוויץ. יותר משליש מהנשאלים הגרמנים השוו את המדיניות כלפי הפלסטינים למה שחוו היהודים מצד הנאצים
(צילום: EPA)
לפי המדגם הנוכחי, רבע מהנשאלים בגרמניה (24%) אומרים שליהודים יש יותר מדי השפעה בעולם. אנטישמיות המתבטאת ביחס לישראל היא סיבה נוספת לדאגה, מפני ש-36% מהגרמנים משווים את המדיניות של ישראל כלפי פלסטינים למה שחוו היהודים מצד הנאצים.
מניתוח התשובות בסקר עלתה תמונה שבה ככל שרמת ההשכלה של המשיב נמוכה יותר, כך גדלות הדעות הקדומות שבהן החזיק. "בהתחשב בקשר המופגן בין חינוך לדעות קדומות אנטישמיות, אנו קוראים בדחיפות להשקיע יותר במאמצים חינוכיים בנושאים הללו בעתיד", אומר ד"ר יואכים רותר, מומחה לישראל מטעם קרן ברטלסמן.
הגרמנים לא אוהבים את ממשלת ישראל
55% מהישראלים הביעו דעה חיובית על הממשל הגרמני ורק 12% מהם הביעו דעה שלילית. 47% מבני 18 עד 29 הישראלים שהשתתפו בסקר, רואים באור חיובי את ממשלת גרמניה.
לעומת זאת, למקביליהם מגרמניה יש דעה הרבה יותר שלילית על ממשלת ישראל: רק 24% מהם דוגלים בגישה אוהדת כלפיה, אך 43% מחזיקים בדעה שלילית, ובערך שליש מהמשיבים הגרמנים לא הביע דעה (32%). למשיבים גרמנים צעירים יותר, שנמצאים בטווח הגילים 29-18, יש דעה אפילו פחות אוהדת – מתוך הקבוצה הזו, רק 15% רואים בחיוב את ממשלת ישראל.
אחד הממצאים המעניינים שעלו מהסקר הוא שלקבוצות המשיבים בטווח הגילים הצעיר ביותר (29-18 שנים) בשתי המדינות, יש דעות שונות לגבי סוגיות מפתח. הדור הצעיר בגרמניה מאמין, כמעט כמו זה מישראל, שלמדינתם יש כיום אחריות לעם היהודי בשל מאורעות העבר (44% מהגרמנים ו-53% מהישראלים); אבל הישראלים הצעירים מרגישים ברובם שלגרמניה יש חובה לקחת אחריות ולתמוך גם במדינת ישראל – ובמקרה הזה המשיבים הגרמנים הצעירים חלוקים עליהם (54% מהישראלים ו-25% מהגרמנים מסכימים).
בעיני ד"ר רותר, הממצאים מעודדים בחלקם, אך גם יכולים להדליק נורת אזהרה: "יחסי גרמניה-ישראל חוו שיפור ניכר בעשורים האחרונים. עם זאת, העמדות השונות של הדורות הצעירים בשתי המדינות מראות כי יש צורך בבדיקה אינטנסיבית ודחופה של נקודות המבט והמציאות השונות. זה המקום שבו אינטראקציות ישירות, בצורה של דיאלוג ושיתוף פעולה, עשויות להועיל במיוחד".
אופטימיות לגבי שיתופי פעולה
המחקר, שחובר על ידי פרופ' סטפן שטטר מאוניברסיטת בונדסוור במינכן, ד"ר ג'ני הסטרמן מבית הספר למדעי היהדות בהיידלברג שבגרמניה וד"ר רובי נתנזון ממרכז מאקרו לכלכלה מדינית בתל אביב, מעלה גם ממצאים חדשים בתחום שיתוף הפעולה הגרמני-ישראלי, המראים כי המשיבים מרוצים בדרך כלל ממצבו הנוכחי.
5 צפייה בגלריה
פעילים פרו-פלסטינים מפגינים מול לשכת קנצלר גרמניה (מעבר לגדר), לקראת פגישת לפיד עם שולץ
(צילום: איתמר אייכנר)
כך, למשל, רוב הגרמנים (56%) ורוב הישראלים (68%) סבורים כי שתי המדינות משתפות פעולה היטב זו עם זו. כארבעה מתוך חמישה ישראלים (78%) היו רוצים לראות שיתוף פעולה הדוק עוד יותר עם גרמניה, ואחד מכל שני גרמנים (53%) אמר שרצוי לקיים שיתוף פעולה רב יותר עם ישראל. בעוד ישראלים היו רוצים שותפות אינטנסיבית יותר בפן הכלכלי (46%) והצבאי-ביטחוני (29%), עבור הגרמנים החשיבות העליונה של שיתוף פעולה עם ישראל צריכה לבוא לידי ביטוי בתחומי המדע והמחקר (41%) והמדיני-ממשלתי (35%).
תמונה חיובית ברובה, בשני הצדדים, מתגלה במישור היחסים הבילטרליים – ניהול יחסים פוליטיים, כלכליים או תרבותיים דו-צדדיים בין שתי מדינות ריבוניות – כזו שמציעה גם פוטנציאל להתרחבות בעתיד.
