אלמונים פגעו בפסל בדמותה של חנה סנש בבודפשט בירת הונגריה, כמחאה נגד הציונות ומדינת ישראל. טרם נעצרו חשודים במעשה.
לפני כשנה הוצב פסל פניה של חנה סנש בכיכר ברובע השני, בסמוך למיקומו ההיסטורי של בית המעצר שבו הוצאה סנש להורג ב-1944. לצד הפסל קיים כיתוב על חייה וקטע משירה. האזור הומה באנשים בשל סמיכתו לקניון, פארק ומרכז תחבורה.
בדיווח שהעבירה שגרירות ישראל בהונגריה נכתב, כי לפני כשבוע אלמונים שמו באישון לילה מסיכת גז על הפסל בדמות חנה סנש, ככל הנראה כמחאה נגד "הציונות". המסיכה הוסרה לאחר מספר שעות.
אחיינה של חנה סנש, שמתגורר בישראל, עדכן את שגרירות ישראל במקרה. השגרירות פנתה לראש עיריית הרובע השני וזה עדכן שהעירייה מטפלת בנושא עם המשטרה, בניסיון לאתר את מי שעשה את המעשה ונקלט במצלמות האבטחה. בשגרירות ישראל בבודפשט ציינו כי העירייה מטפלת בנושא הזה ברצינות והם ממשיכים לעקוב אחרי הטיפול בו.
חנה סנש נולדה וגדלה בבודפשט, הונגריה. אביה, בלה סנש, היה סופר ידוע ונפטר בילדותה. סנש עלתה לארץ ישראל בשנת 1939, ולמדה בכפר הנוער בנהלל. לאחר מכן הצטרפה לקבוצת מקימי קיבוץ שדות ים. במלחמת העולם השנייה התנדבה ליחידת צנחנים משותפת ל"הגנה" ולצבא הבריטי שנועדה לפעול באירופה הכבושה.
לפי התכנון, סנש ושני לוחמים נוספים – יואל פלגי ופרץ גולדשטיין – אמורים היו לצנוח על אדמת יוגוסלביה, להבריח את הגבול להונגריה, ושם לפעול כסוכני מודיעין עבור הצבא הבריטי ובה בעת לסייע בהצלת יהודי הונגריה מידי הנאצים.
במרץ 1944 יצאה סנש למבצע, וצנחה ביוגוסלביה בסמוך לגבול הונגריה. פלגי וגולדשטיין צנחו חודש לאחר מכן. שלושת הלוחמים המתינו ביוגוסלביה בניסיון לחבור לכוחות פרטיזנים מקומיים ובעזרתם להגיע להונגריה. משבוששה העזרה מלבוא, החליטה סנש ביוני 1944 לחצות את הגבול בכוחות עצמה.
בלילה בין 9 ל-10 ביוני 1944 חצתה סנש, בלוויית שלושה מלווים, את הגבול. מיד לאחר מכן נתפסה על ידי המשטרה ההונגרית ונאסרה בכלא בבודפשט. שם היא הועמדה לדין באשמת ריגול ובגידה במולדת. ב-7 בנובמבר 1944, לאחר שנמצאה אשמה ובמלאת לה 23 שנים, הוצאה חנה סנש להורג על ידי כיתת יורים, בחצר בית הכלא.
