"יהודים עולים לישראל, ואין מי שילמד אותם עברית"
(צילום: נויל האריס)
כמעט 43 אלף עולים הגיעו ארצה בשנה החולפת – שיא של שני עשורים – אבל מי ילמד אותם עברית? אולפנים ללימוד עברית בארץ מתמודדים בתקופה האחרונה עם מחסור חמור במורים ללימוד השפה – ומסרבים לשתוק. כמאה מורים חסרים כיום באולפנים ברחבי המדינה: "המחסור מורגש בכל הארץ, ואין אולפן שלא חסרים לו מורים", אומרת יפעת הבר, מורה באולפן רחובות וממובילות מאבק האולפנים, שהתארחה לריאיון באולפן ynet.
כ-450 מורים מועסקים באולפנים, והם עובדים ללא הסכם שכר עדכני במשך יותר מ-14 שנים, במתכונת "עולם ישן" – בהתאם לתנאים שהיו נהוגים טרם רפורמת "אופק חדש". שכרם הנמוך ממילא הולך ונשחק, והפער בינם לבין שאר מורי ישראל הולך וגדל. בהיותם עובדי הוראה הכפופים למשרד החינוך, מחויבים מורי האולפנים בתעודת הוראה ובתואר ראשון כתנאי להעסקתם, ובמטה המאבק טוענים: "מלבדנו, אין סקטורים אחרים במשרד החינוך שמועסקים בתנאי 'עולם ישן'. כל הסקטורים העובדים במשרד החינוך הוכנסו להסכם הקיבוצי: אופק חדש".
"לא מוכנים למשרה מלאה"
בשל המצב שנוצר, מורה באולפן מרוויח כ-35% אחוז פחות מכל מורה אחר במסגרת "אופק חדש", מה שמבריח את המורים מהאולפנים – למערכת החינוך הממוסדת, ואין מושיע. "אין למורים אינטרס להגיע ללמד באולפנים", אומרת הבר. "אם מורה עם ותק של שמונה שנים יקבל אצלנו 7,300 שקלים ברוטו – בכל מקום אחר הוא יקבל 11 אלף ויותר".
"האולפן הוא למעשה אבן הדרך הראשונה של כל עולה חדש בדרך לחיים החדשים שלו במדינת ישראל", מסבירה הבר. "ללא שפה הוא לא יכול לעבוד, לא יכול לפרנס את ילדיו, להתנהל איתם בבית הספר וכו'. המצב כרגע הוא כזה שיש גל עלייה גדול מאוד, כידוע, וחסרים לנו מורים באולפנים. מורים רבים פורשים לפנסיה, וקשה מאוד לגייס מורים חדשים בגלל הפער בשכר שלנו אל מול המורים במגזרים האחרים. חשוב לציין שגם כשאנחנו מגייסים מורים, הם לא מוכנים לעבוד אצלנו במשרות מלאות, אלא רק להשלמות של משרות".
ברשויות מגלגלים את האחריות
נטלי סבוסטיאנוב עלתה לארץ מרוסיה לפני קצת יותר משנה במסגרת תוכנית סל"ה של הסוכנות היהודית. "זה היה קשה, אבל אם הייתי מגיעה לבד זה היה קשה יותר. כרגע אני מודה למי שעזר לי להגיע לישראל", היא אומרת. "אני מנסה להתחיל ללמוד באוניברסיטה בישראל, אז אלך בקרוב לאולפן, ואני מקווה שיהיה בסדר".
חוסר בשפה זו בעיה בישראל.
"נכון. כשהגעתי לישראל לא ידעתי בכלל עברית וזו הייתה בעיה רצינית, הרגשתי שאני לא יכולה לדבר פה עם אף אחד ולא להתערות בחברה. אחרי זה למדתי קצת מילים באולפן בכרמיאל והרגשתי קצת יותר בעניינים".
2 צפייה בגלריה
נטלי סבוסטיאנוב. "הרגשתי שאני לא יכולה לדבר פה עם אף אחד ולא להתערות בחברה"
(צילום: נויל האריס)
"יש לנו אנשים מגילים כמו של נטלי ועד גיל 60 פלוס ופנסיונרים, ומשפחות עם ילדים – צעירים וגדולים יותר", מציינת הבר. "למעשה הם צריכים להמתין בערך חצי שנה עד שנה כדי לקבל אולפן. האולפן שלי נמצא ממש קרוב למשרד העלייה והקליטה. קורה לא פעם שאנשים באים מהמשרד הממשלתי ברגל לאולפן, ממש מתדפקים על דלתי ופשוט מתחננים לשבת ליד הדלת, לא להפריע לי – רק להקשיב לשיעורים שלי. אנשים מתחננים ללמוד את השפה".
ההסתדרות ומשרד החינוך טוענים שהעניין לא בגזרתם, ומפנים למשרד האוצר במענה לבקשת תגובה. במשרד האוצר השיבו שזאת אחריות משרד החינוך. כל אחד מהגופים מפנה את האחריות לאחר – ומי שמשלמים את המחיר הם העולים החדשים, שנאלצים להמתין בתורים הארוכים ולשרוד ללא העברית לאורך תקופה ממושכת.
