יניב ויסמין זוהר נרצחו ב-7 באוקטובר בנחל עוז יחד עם שתי בנותיהם, קשת ותכלת. בנם של יניב ויסמין, אריאל זוהר, שאיבד את כל משפחתו באותו יום ארור, חגג בר מצווה ביום חמישי האחרון. התפילין שהניח הנער עברו אליו בירושה מסבו ניצול השואה ומאביו שנרצח, אחרי שחולצו מבית המשפחה המפויח.
אחד האורחים בבר המצווה היה הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לשעבר, שהתייתם מהוריו כילד בשואה. כמי שבני משפחתו נספו בשואה, הוא ביקש לחזק את אריאל אחרי האובדן הקשה מנשוא. "הזמינו אותי לבר המצווה של הילד בזמן שהוא נמצא אצל דודיו. באתי לשם, כמו שבאים מתוך הרגל לברך ילד בר מצווה, אבל התרגשתי יותר מן הרגיל", סיפר הרב לאו בריאיון ל-ynet Live. "הוא עלה לתורה עטוף בטלית ובתפילין, ואחר כך נודע לי שהתפילין היו של סבא שלו ונמצאו בבית. הוא עמד על זה שהוא יפנה את הבית השרוף רק לאחר שימצאו את התפילין שאביו ירש מסבא שלו, ומצאו אותן. השקית הייתה שרופה, התפילין שלמות".
שמחה מהולה בכאב: הרב ישראל מאיר לאו מספר על בר המצווה
(צילום: חגי דקל, שמוליק דודפור)
"עמד מולי ילד עם טלית ותפילין ואמר קדיש, קדיש של יתום. הוא עלה לתורה וקרא בתורה, ואני הייתי צריך לברך אותו", תיאר הרב. "אמרתי לו: 'תשמע, אריאל, אני מכיר את התמונה הזאת ואני רוצה להגיד לך משהו אישי שמרגש אותי מאוד – גם אני, בבר המצווה שלי, לא היו לי לא אבא ולא אמא. אצלך גם האחיות נספו באותו יום. הייתי יתום מאב מגיל 5 וחצי, בגיל 7 וחצי לקחו גם את אמא שלי, ואתה רואה – אפשר להצליח. בגיל 13 עליתי לירושלים לעולם של תורה, והגעתי לאן שהגעתי. הכול תלוי בך. אני אהיה חבר שלך, אני אח שלך לגורל, יש לנו גורל משותף. דוד ודודה היו לי בבר המצווה, דוד ודודה עומדים פה מימינך ומשמאלך, כולנו חפצים בהצלחה שלך. זה תלוי בך, אל תאכזב, תזכור שגם מן השמיים יעזרו לך בתפילה ובתחנונים שתזכה באמת לברכה ולהצלחה'. אני כמובן התרגשתי, כולם ביחד איתי. אי-אפשר לשחזר את זה במילים".
לדבריו, "ראיתי לפניי נער, בלי עין הרע גם גבה קומה יחסית לגילו, והסתכלתי על הדוד והדודה שעמדו משני צידיו כשהוא עוד אומר קדיש. קדיש יתום. התרגשתי מאוד ואני חושב שכל הנוכחים שם התרגשו. ראיתי שם את שר החינוך, את ראש עיריית ראשון לציון וכולם התרגשו, גם חברים שלו. אמרתי לו: 'אריאל, אני אהיה חבר שלך. תפנה אליי אם אתה צריך. תדע שיש לך כתובת, יש לך חבר שיעמוד לימינך, ואם תרצה אתה תצליח, תצליח בחיים ויהיה לך הרבה אושר. אני הקמתי משפחה ענפה וגדולה אחרי שבאתי מיתמות, משכול, משום דבר. אצלך אבא ואמא ושתי אחיות נקטפו בבת אחת. אני מבין אותך, אני מרגיש אותך. אתה לא לבד, לעולם לא תהיה לבד וכולנו חפצים בהצלחתך, והלוואי שכל הציפיות שלנו תתגשמנה'".
לגבי ההשוואה בין אירועי 7 באוקטובר לזוועות השואה, אמר הרב לאו כי הוא "משתדל לנתק את הנושא של השואה ממה שקרה פה בדרום הארץ. אי-אפשר להשוות לעניות דעתי את שני המאורעות האלה. אז לא הייתה לנו מדינה, לא היה לנו בית, איש לא בא להילחם בשבילנו. גם המעצמות הגדולות המפורסמות שנלחמו במלחמת העולם השנייה בנאצים לא באו להציל אף יהודי אחד, לא רוסיה ולא ארה"ב ולא בריטניה ולא צרפת. היינו בודדים, היינו גלמודים, היינו מוזנחים, איש לא דאג לנו. התוכנית הייתה להשמיד אותנו והצליחו להשמיד שליש מהאומה, בלי בית, בלי מולדת. היום אנחנו משהו אחר לגמרי. יש לנו בית, יש לנו מדינה זה 75 שנה, יש לנו צבא ההגנה לישראל. אז לא היה לנו צבא, לא היה איש שיבוא להגנתנו. לכן אל תקראו לזה שואה".
לסיום איחל הרב לאו לרגל חג החנוכה "שיהיה שלום בארץ, והניסים והנפלאות שהיו בימים ההם יהיו גם בזמן הזה ובמהרה".
בכתבה זו נעשה שימוש בתמונה לפי סעיף 27א בחוק זכויות יוצרים. אם ידוע לכם מי צילם אותה – כתבו לנו במייל האדום.
