זיכרון בסלון לציבור החרדי בתשעת הימים: "ההיענות מדהימה"
(צילום: אסף חן)
"זיכרון בסלון" – גרסת תשעת הימים: יוזמה חדשה מבקשת להדהד את זיכרון השואה בציבור החרדי, באמצעות מפגשי עדות ושיח, בימים שבהם לפי המסורת מתאבלים על חורבן בתי המקדש והיציאה לגלות, לקראת תשעה באב. המטרה – לחבר את הדורות הבאים לזכר השואה בזמן מוסכם, במנותק מהתאריך של יום השואה הממלכתי שלא מקובל על חלקים גדולים במגזר החרדי.
יעקב פרידלנד, מרכז הפעילות ב"גנזך קידוש השם" – המכון לתיעוד, למחקר ולהנצחת השואה, השוכן בבני ברק - מסביר כי המטרה הייתה למצוא מועד שלחרדים יהיה קל להתחבר אליו. "מצאנו את המקום שבו אפשר לתת לשואה את הביטוי, ולייצר את ההתחברות הזאת, כדי שזה ימשיך הלאה לדורות הבאים – לילדים, לנכדים, לנינים", הוא אומר בריאיון לאולפן ynet.
מדוע לא לקיים את האירועים הללו ביום השואה?
"היחס של הציבור החרדי ליום השואה, מאוד מורכב", הוא מסביר. "קודם כול, בגלל התאריך שבו נקבע יום השואה: בחודש ניסן. מבחינה הלכתית, לא מספידים אדם שנפטר בחודש ניסן, אז בוודאי שלא נהוג להתעסק בדברים עצובים.
"מעבר לכך, התאריך שנבחר ליום השואה פה בארץ, לציון מרד גטו ורשה, נועד להראות שזאת בעצם הייתה הגבורה. מרד גטו ורשה ראוי למקום של כבוד, אבל הוא נקודה בתוך כל הסיפור של השואה – ובציבור החרדי רוצים לדבר על גבורה רחבה הרבה יותר, או לתת מבט אחר של גבורה שהייתה בשואה: גבורת הרוח היהודית, קיום המצוות בשואה, במחנות ובגטאות. זו אמונה שהצליחה לשרוד את כל התופת הזאת, וצריך לתת לזה איזשהו מקום מיוחד שלא מתנגש עם דברים שההלכה אומרת. לכן החיבור של יום השואה עם הציבור החרדי, הוא לא חיבור מוצלח".
"לא הייתה התייחסות לשואה במוסדות החינוך שלנו"
המפגשים נערכים עם אנשי עדות, ניצולי שואה או צאצאיהם. "גם ב'זיכרון בסלון' המקורי היום כבר מאוד-מאוד קשה להביא שורדי שואה. השנים עושות את שלהן", אומר פרידלנד. "הפעילות היום של 'זיכרון בסלון' ברחבי העולם, מתבססת הרבה על הדור השני או על אנשים שבוער בהם הסיפור הזה, והם רוצים לספר אותו הלאה ולא לתת לו להיעלם".
ואיך ההיענות?
"ההיענות מדהימה. היה חסר מישהו שישים את זה על השולחן. אנשים באים ואומרים 'כן, אנחנו רוצים' ו'זה מעניין אותנו', יש כאלה שעשו את זה פעם אחת ואומרים 'זה מוצא חן בעינינו, אנחנו רואים שזה היה חסר, אז אנחנו רוצים לעשות את זה בעוד מקום ועוד מקום'. אני יכול לומר שלמרות שכבר סיימנו בעצם עם הגל הגדול, אני עדיין מקבל טלפונים מאנשים שמתקשרים ואומרים: 'אנחנו רוצים שהילדים שלנו יכירו את הסיפור של השואה באופן כללי, ויכירו את סיפור השואה הפרטי של המשפחה שלנו'".
"צריך להבין שבציבור החרדי, בוודאי בחינוך של הבנים, לא הייתה התייחסות רשמית לנושא השואה", הוא מציין. "זאת אומרת, לא ישבו ולמדו ממש בצורה מסודרת את כל הדברים. הסיפור קיים – סיפורי גבורת הרוח היהודית קיימים – אבל לא בצורה ממש מתודית, ו'גנזך קידוש השם' שם לעצמו כמטרה להעלות את המודעות הזאת, במיוחד בעולם של הבנים החרדים שבו זה חסר".
