לאן נודדות התפילות? אולי למקום שבו נמצא הגעגוע. מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה עברה החברה הישראלית – כמו העולם כולו – טלטלה שחותמה עוד לא ידוע. הפרטים מצאו עצמם מנותקים מהקהילות השונות, מבודדים ונשמרים. אז סגר אמנם אין השנה, אבל החשש והזהירות מחייבים רבים להתפלל מחוץ לבתי הכנסת, או במניינים מצומצמים יותר.
ביום שבו מתכנס העם היהודי על מגזריו ופרטיו לחשבון נפש והתבוננות פנימית, בחרנו לעקוב אחר הקהילות שהיו ואינן, שהפכו בחלקן לרוחות הרפאים של ההיסטוריה – ואחר בתי הכנסת שהכירו פיוטים אחרים. השינויים הדמוגרפיים שעוברת מדינה, הם חלק טבעי בהווייתה – ובישראל הצעירה והאינטנסיבית, שהכול קורה בה מהר ובגדול, מספרים דווקא בתי הכנסת על התהליכים שמשנים את פני החברה.
כך משתנה המפה הדמוגרפית במדינת ישראל
החרדים עוזבים את הערים המסורתיות לפריפריה, הקיבוצניקים מחפשים את התרבות היהודית החדשה, הדתיים מחפשים יותר נוחות ופחות אידיאולוגיה - והמסורתיים נאבקים על שימור המסורת: התהליכים הדמוגרפיים הסוערים שעוברת מדינת ישראל, משנים את האקלים החברתי והפוליטי - ואת המתחים בין המגזרים.
שלושה סוציולוגים בכירים מנתחים את מגמות הנדידה של ארבעה מגזרים בישראל, מסבירים מדוע בית הכנסת הוא קטליזטור לשינויים דמוגרפיים, ומנסים לנבא מה יהיה השלב הבא בהתפתחות המגזרים היהודים-ישראלים.
איך הפכה בני ברק לבירת הציבור החרדי
בתשרי 1973 חולקו צווי 8 למילואימניקים בבתי הכנסת, אך ב-2021 ספק אם בכלל היו שומעים שם שפרצה מלחמה. אז חיו בה חרדים, דתיים וחילונים בדו-קיום - לאלה קולנוע ולאלה ישיבת פוניבז', היום זוהי "עיר התורה והחסידות", ולציונים נשארה רק ההתרפקות על הנוסטלגיה. שני בני-ברקים ושני "לשעברים" חוזרים עשרות שנים לאחור, משחזרים את המהפך, ומספרים על תעלומת "הר הברוגז", הבחירות שהרב שטיינמן ביטל, וכיצד הליכוד נמחק - וקם לתחייה.
החסידים של תל אביב לא הולכים לשום מקום
לפני חמישה עשורים חיו בתל אביב אלפי משפחות חסידיות. סביב בית הכנסת של האדמו"ר מבעלז, פעלה קהילה תוססת. אבל בתל אביב 2021 לא נותר זכר לימים ההם, מלבד בית הכנסת של החסידות במרכז תל אביב, כמה עשרות חסידים - ושכנות יפה שעדיין מתקיימת: "מי שלא רגיל לזה, לא מבין את זה", אומר הרב משה דן ברייש, ומצטער על הצעירים החרדים שחיים בחברה ההומוגנית: "הם כבר לא מסוגלים לחיות אחרת".
בית הכנסת ההיסטורי של ראשוני האשכנזים בחיפה
בתחילת המאה ה-20 גילו האשכנזים את חיפה, והקימו בה את בית הכנסת "הדרת קודש" ששכן בעיר התחתית, מחוץ לחומות, והיה למשכנו הראשון של בית הספר "הריאלי". אבל סכסוכים פנימיים, עדתיים ולאומניים גרמו לקהילה לשנות מקום ארבע פעמים - עד שהתפזרה ברחבי העיר. כיום המקום נעול, ומהחלונות הפתוחים נשקף מראה עצוב ועזוב. מי יציל את פיסת ההיסטוריה הישראלית?
מייסדי הקיבוץ התחלחלו - אבל בית הכנסת הוקם
"אחד התושבים אמר: 'זה יתחיל בבית כנסת, וימשיך בחסימת כבישים'. אבל ההחלטה עברה ברוב מכובד": אחרי שמונה עשורים ללא תפילות, הוקם בית כנסת ראשון בקיבוץ החילוני שדה נחמיה, על שמה של הנווטת תמר אריאל. גדעון שלח, הפרויקטור, מעיד על עצמו שהוא "חילוני למהדרין שלא דורך בבית הכנסת" - אבל הוא תמך בהרחבה שהביאה רוח חדשה לקיבוץ, והוא לא מתחרט.
כבר לא משחקים פה כדורגל בשבת
"בגבעה הצרפתית של ילדותי כיהן הרב ברוך שרגא, כרב השכונה הספרדי. בבית הכנסת שלנו, "אהל שמואל", התפללו אנשים דתיים, שומרי מצוות ואף מסורתיים שהיו מפוזרים בשכונה החילונית, והיו מגיעים לתפילה רק בימים הנוראים". אליעזר היון חזר לשכונה שבה גדל, בחלוף 35 שנים, ומצא בבית הכנסת של ילדותו מאות משפחות חרדיות.
מה שנשאר מבתי הכנסת העתיקים בפולין
כ-90% מיהדות פולין נרצחה בשואה, ומעשרות-אלפי בתי התפילה נותרו רק מאה. בפרויקט מרגש וארוך שנים עוקב מאיר בולקה אחר בתי הכנסת המיותמים הפזורים ברחבי פולין, ולקראת יום הכיפורים מובא כאן לראשונה תיעוד אווירי של 12 העתיקים ביותר, שנותרו כעדות אילמת לחיים שהיו ואינם: בית הכנסת של חכמי חלם הפך למסעדת בשרים, בית הכנסת של הקהילה בת 700 השנים הוא היום מוסך לאוטובוסים - ובבית הכנסת הקטן של שידלובייץ מייצרים שלטים.
כל נדרי - סיור אווירי בפולין, מעל בתי הכנסת שהיו ואינם. שירה: שי אברמסון
(צילם: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)
פורסם לראשונה: 13:32, 14.09.21
