7 צפייה בגלריה
הבונקר של מרדכי אנילביץ' שהתגלה מתחת לאדמה
(צילום: מוזיאון גטו ורשה ושגרירות ישראל בפולין)
80 שנה אחרי השואה – נחשפת עדות לחיים בבונקר של מרדכי אנילביץ' בגטו ורשה: תפילין, דפים קרועים מתוך התלמוד, כלים לנטילת ידיים, פמוטי שבת, נרות, משקפיים, כלי אוכל, מגהץ, קסת דיו ועוד פריטים אישיים רבים, אותרו בחודש האחרון בבונקר של מי שהיה מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה, ונהרג בשנת 1943 בקרב מול הנאצים בגטו.
החפירה יוצאת הדופן נעשתה ביוזמת מוזיאון גטו ורשה שעומד לקום בבירת פולין, וצוות של ארכיאולוגים פולנים הצליח בחודש האחרון לאתר ולחפור לראשונה את אתר הבונקר. זאת הפעם הראשונה שהמקום נחפר, משום שכל הרובע היהודי נהרס לחלוטין בידי הגרמנים, והיה קשה למצוא את האתר המדויק.
המקום נמצא לבסוף באמצעות השוואה של מפות מלפני המלחמה ולאחריה, ובסיוע טכניקות מתקדמות של GPS. כיום ידוע בוודאות שזהו המרתף שבו היה הבונקר של אנילביץ', ונבדק אם ניתן יהיה להציג את הממצאים באתר עצמו. במוזיאון גטו ורשה אומרים כי מדובר בתגלית יוצאת דופן: "ייתכן שתהיה לה השפעה על מה שידענו עד כה על ההיסטוריה של המרד בגטו".
שגריר ישראל בפולין, ד"ר יעקב ליבנה, ביקר באתר החפירות ביום שישי, וסיפר כי התרגש מאוד. "זאת הפעם הראשונה שארכיאולוגים חופרים באתר הבונקר של מרדכי אנילביץ'", אמר ל-ynet ול"ידיעות אחרונות". "זה היה הבונקר המרכזי שממנו ניהל אנילביץ' את המחתרת היהודית שעמד בראשה. התרגשתי מאוד לראות אותו ולגעת בחפצים האישיים ששימשו את לוחמי הגטו. זו עדות מצמררת לדרמה האנושית והיהודית הבלתי רגילה שהתרחשה במרד גטו ורשה. נזכור ולא נשכח".
נעל של ילד, דפים מרומן
החפירות בוצעו בבונקר שהיה חלק מהבניין ברחוב מילא 18 באזור הגטו. בבונקר זה נהרגו אנילביץ', חברתו מירה פוכרַר וחלק גדול מאנשיו ב-8 במאי 1943. מפקדת הארגון היהודי הלוחם בגטו נכבשה בידי הנאצים באחד הקרבות האחרונים של המרד. חלק מהלוחמים התאבדו כדי לא ליפול בשבי הגרמנים. לאחר שחרור פולין העניקה ממשלת פולין אות הצטיינות צבאי גבוה למרדכי אנילביץ'.
בחפירות קודמות, שהחלו בתחילת החודש שעבר, גילו ארכיאולוגים ברחוב מילא 18 וברחוב מוראנובסקה 38 דפים מספרים בשפות עברית ופולנית, נעלי ילדים, אריחי כיריים ושברי כלים. החוקרים סוברים כי חיילי הארגון היהודי הקרבי התאבדו בבונקר הזה, ורק קבוצה קטנה של אנשים שרדה. צוות הארכיאולוגים איתר גם דיווחים כתובים על האירועים שהתרחשו במקום, וכן כלי שולחן ואריחי קרמיקה. ממצאים נוספים: נרות ונעל עור חומה של ילד כבן 10, טקסטים בעברית – חלקם קטעים מהתלמוד – סידור ורומן פולני.
מנהל מוזיאון גטו ורשה שצפוי לקום בבירת פולין, אלברט סטנקובסקי, אמר: "אנחנו מתרגשים מאוד מהממצאים, ביניהם שלושה כדים לנטילת ידיים, ספרי דת, פמוטי שבת וכלים לארוחות עם חלוקת כשרות. הפריטים האלה יהוו מרכיב חשוב בהוראה על תולדות הגטו. ייתכן שתהיה להם השפעה על שינוי הידע שלנו על המרד".
"חפרו עיר תחתית של ממש"
פרופ' חוי דרייפוס מאוניברסיטת תל אביב, ראש המרכז לחקר השואה בפולין ב"יד ושם", אומרת כי "העובדה שחופרים באזור הבונקר היא מאוד מרגשת, מסקרנת וטעונה. במהלך המרד אזור זה נחרב לחלוטין, ולאחר המלחמה נבנו עליו מבנים. מעולם לא נבדק מה יש במתחם ודי ברור שיש שם גם שרידי גופות. לפני המרד נחפרה באזור עיר תחתית של ממש, עם מאות בונקרים".
היא מוסיפה כי "היהודים האמינו שתוך מספר חודשים הצבא האדום יגיע לוורשה, והתכוננו להסתתר שם לאורך זמן: הם אגרו מזון והתחברו לחשמל, מים וביוב". לדבריה, "הממצאים האלה חשובים כי הם מסייעים לנו לעסוק לא רק בארגון היהודי הלוחם בהנהגת אנילביץ', ובארגון הצבאי היהודי בפיקודו של פאבל פרנקל, אלא גם בעשרות-אלפי היהודים שהתבצרו בבונקרים".
הארכיאולוגים סיפרו כי הם מתייחסים לעבודה שלהם כסוג של "חובה חברתית" לגלות כמה שיותר פרטים על מה שאירע במרד. החפירות יאפשרו להעריך את הגודל האפשרי של הבונקר שהשתרע מתחת למספר בתים עירוניים. עד כה הצליח הצוות לחפור עד לגובה רצפת המרתפים, שם מצאו את החפצים.
7 צפייה בגלריה
יהודים מורדים שנלכדו מובלים לגירוש בידי כוחות אס-אס גרמניים במהלך הרס גטו ורשה, פולין 1943
(צילום: AP)
גטו ורשה היה הגדול מבין אלה שהוקמו על ידי גרמניה הנאצית. בשלב מסוים חיו בו כ-460 אלף איש, בשטח של 3.4 קמ"ר. רובם המכריע של הקורבנות מתו בתאי הגזים של טרבלינקה ומיידנק בעקבות הגירוש מהגטו. מרד הגטו, שפרץ באפריל 1943, נחשב לפעולת ההתנגדות היהודית הגדולה ביותר במהלך המלחמה, והוא עצר זמנית את הגירושים. המרד דוכא בידי הנאצים באכזריות, כאשר עשרות-אלפי יהודים נהרגו בגטו ובמחנות ההשמדה שאליהם גורשו.
