הרב הראשי של הולנד מגיב על סערת אנה פרנק
(צילום: משי בן עמי)
יומיים אחרי שנחשפה הקביעה של היסטוריונים בדבר זהותו היהודית של האדם שהסגיר את אנה פרנק, הקהילה היהודית בהולנד סוערת. רבה הראשי של המדינה טוען כי לאמירה הזאת יש השלכות מרחיקות לכת על ביטחונם של יהודים בהולנד בפרט ובאירופה בכלל – ומטיל ספק בנכונותה, ובאחריות לפרסומה בתזמון הנוכחי.
"הרגשתי רע מאוד עם הפרסום הזה", מודה הרב בנימין יאקאבס בריאיון לאולפן ynet. "היום – באירופה, וגם בהולנד – האנטישמיות מאוד-מאוד חזקה. זה היה ככה תמיד, רק שהיום זה כבר מעל לפני השטח. מותר להיות נגד יהודים. האנטישמיות הפכה לדבר נורמלי. האמירה הזאת, שיהודי מסר את אנה פרנק לידי הנאצים, נותנת נשק בידי האנטישמים".
הרב יאקאבס מוסיף כי צריך לזכור שגם המחקר הטיל ספק בממצאים. "בכלל לא בטוח אם הוא עשה את זה. החוקרים מדברים על סבירות של 80%. זו עדיין לא תשובה של כן או לא". וכל זה, לדבריו, בתקופה שאי אפשר להשוות אותה לשום דבר – "אנחנו צריכים להבין מה הלך שם: אם מישהו ברח ממחנה הריכוז, מישהו אחר נלקח במקומו להשמדה".
"השימוש במונח 'בגידה' הוא אומלל"
גם פרופ' דן מכמן, ראש המכון הבינלאומי לחקר השואה ב"יד ושם" ובעצמו יוצא הולנד, מסתייג מהמונח "בגידה", לא בטוח בדיוקם המובהק של הממצאים – ומבקש להזכיר את ההקשר ההיסטורי. "השימוש במונח 'בגידה' לתאר הלשנה על משפחת פרנק הוא אומלל, כי אנשים לא עשו את זה מרצון", הוא קובע. לדבריו, מדובר בשלב מתקדם מאוד של "הפתרון הסופי", כאשר הגרמנים ניסו למצוא יהודים שמסתתרים בכל דרך.
"זה אחרי שבעצם כל היהודים שחיו בגלוי מחוץ למחנות הריכוז בהולנד נעצרו במעצרים הגדולים של היודנראט, בערב ראש השנה של שנת 1943", אומר פרופ' מכמן. "כל הקיום היהודי הסתיים. מי שנותר אלה רק מי שלא היה בטוח שהם יהודים, או מי שהסתתרו. הגרמנים השקיעו הרבה מאמצים באיתור יהודים כאלה, והפעילו לחצים קשים באיומים עליהם ועל בני משפחותיהם, שאם לא יחשפו יהודים שמסתתרים – הם ובני משפחותיהם ישולחו למחנות".
פרופ' מכמן מציין כי "לא מדויק להגיד שהוא הלשין על המשפחה של אנה פרנק, אלא שהיו בידיו רשימות של אנשים שהסתתרו כי הוא היה חבר ביודנראט, והיו להם רשימות עם מסתתרים. בין השאר, משום שאנשים שהגיעו למחנה הריכוז בהולנד, ומשם גורשו למקומות אחרים – שלחו מכתבים לבני המשפחה שהסתתרו באמצעות היודנראט, ואז היו רשימות. אבל אין לחוקרים הוכחה חד-משמעית שזה אכן מה שקרה.
"האדם הזה פנה לאחראי הגרמני בהולנד לקביעה של מקרי ספק אם הם יהודים, וטען שהוא לא יהודי לפי ההגדרות, ולכן הגירוש שלו נדחה והוא חי בגלוי. ברגע מסוים המעמד שלו בוטל ואיימו עליו. הצוות בדק אם היה חיפוש ממוקד על המשפחה של אנה פרנק – או שהיו מקרי חיפוש נוספים, וזה כנראה מה שהיה. אני לא חושב שזה משנה את הסיפור של אנה פרנק, הוא לא יחידי. הוא נעשה איקוני בגלל היומן שהפך לסרט ולמחזה. כל סיפור השואה מורכב ממאות-אלפי מקרים ספציפיים שיש להם דמיון למקרה הזה. יש עוד אנשים שהסתתרו – ונחשפו לאחר שהגרמנים לקחו בני ערובה או מלשנים".
"המצב פה מדאיג מאוד"
פרופ' מכמן מבקש להזכיר כי "אפילו בצוות שבא לעצור את משפחת פרנק היו הולנדים מקומיים, בשביל השפה וההיכרות. לאורך השנים חיפשו כל מיני משתפי פעולה, מי ידע ומי לא ידע. אבל אנחנו מכירים גם מקרים אחרים שיהודים נאלצו למסור מידע על מסתתרים. זה לא מקרה יחיד".
גם הרב יאקאבס מזכיר כי בהולנד, "לא המשטרה הנאצית לקחה את היהודים מהבתים שלהם, אלא המשטרה ההולנדית. לכל מי שחושב שהולנד הייתה טובה ליהודיה בתקופה השואה, אספר כי 80% ממשפחתי ומיהודי הולנד ככלל נהרגו בשיתוף המשטרה ההולנדית והממשלה ההולנדית. האנטישמיות הזאת קיימת גם היום. לפני כמה חודשים שאלתי חברת פרלמנט, איך זה שיש עדיין כל כך הרבה אנטישמיות. היא ענתה לי שזה פשוט מעולם לא נעלם. האנטישמיות נשארה".
לכן הוא סבור כי מדובר בפרסום מזיק ביותר, כדבריו. "אנחנו נותנים לאנטישמים כלי נגד יהודים ונגד ארץ ישראל, כי אנטישמיות ואנטי-ציונות, זה היינו הך. הרבה פעמים כאשר אני מדבר בפני לא יהודים, אני מקבל מחמאות על זה שההולנדית שלי טובה כל כך. הולנדים שמאזינים לי לא מבינים שנולדתי בהולנד וכבר עשרה דורות אנחנו גרים בה. הם פשוט רואים בי יהודי. הרבה אנשים בהולנד לא יודעים מה ההבדל בין יהודים לישראל.
"המצב הזה מדאיג. מדאיג שבית ספר יהודי צריך להיות מאובטח על ידי כוחות של משטרה ואנשי צבא. זה לא נורמלי, אבל ככה זה. ואם אני מפרסם על הרצאה שאני נותן, אני צריך לדווח למשטרה, והם ממליצים לי שלא לנסוע ברכבת. זאת הולנד היום, ולא רק הולנד, אלא כל אירופה. ואני דואג".
"אני מציע שלא נשפוט את האיש הזה"
הרב מעריך כי גם בקהילה היהודית לא מבינים "בשביל מה היה צריך את זה", כדבריו. "אם מישהו מסתכל במחקר היטב, הוא קורא בו שזה לא זיהוי של 100%. אבל בעיתונות כתוב שיהודי הלך לנאצים והסגיר את אנה פרנק. זו גם סכנה ליהודי הולנד וליהודי אירופה".
הממצאים החדשים על הסגרת אנה פרנק, שפורסמו בראשית השבוע בתוכנית התחקירים האמריקנית "60 דקות", יופיעו בספר חדש בשם "הבגידה באנה פרנק", של הסופרת הקנדית רוזמרי סאליבן. "אני חושב שזה שם אומלל לספר", אומר פרופ' מכמן. "לא עשו את זה מרצון. כאשר מאיימים עליך ועל משפחתך באיומי מוות, יש אנשים שמוסרים מידע – בוודאי בתקופת השואה. צריך לזכור שזה קורה אחרי שנעצרו וגורשו יותר ממאה אלף יהודי הולנד, וכבר הגיעו ידיעות מה קורה להם. כל אדם צריך לחשוב מה הוא היה עושה במצב כזה. אני מציע שלא נשפוט את האיש הזה".
בתום מחקר מקיף, שנמשך שש שנים, קבעה קבוצה של כ-20 חוקרים שמי שהסגיר את משפחתה של אנה פרנק לנאצים היה נוטריון יהודי. אחד החוקרים, פיטר ואן טוויסק, אמר לעיתון ההולנדי NRC ש"סביר מאוד" שארנולד ואן דן ברח הלשין על משפחת פרנק כדי להציל את משפחתו.
החיפוש אחר מניע
אנה פרנק ומשפחתה הסתתרו מהנאצים בבית באמסטרדם במשך שנתיים, ונתפסו ב-1944. אנה נספתה במחנה הריכוז ברגן בלזן ב-1945. היא הייתה בת 15. שנתיים אחרי מותה של הנערה היהודייה פרסם אביה, אוטו, את היומן שכתבה. במשך השנים תורגם היומן ליותר מ-60 שפות.
במחקר בחנו היסטוריונים, קרימינולוגים ומנתחי מערכות מידע מאגר שכלל רשימות של משתפי פעולה עם הנאצים, מסמכים היסטוריים, תיעוד של המשטרה ומחקרים קודמים בנושא. הם העלו עשרות תרחישים כדי לגלות את זהותו של המלשין, והתבססו בין השאר על מניע אפשרי למעשה.
לפי המחקר ואן דן ברח היה חבר במועצה היהודית של אמסטרדם, שהוקמה על ידי הנאצים כדי לעקוב אחר היהודים. לחברי המועצה היו רשימות של היהודים בעיר. במחקר צוין שהוא לא נשלח למחנה ריכוז לקראת סוף המלחמה, כשהנאצים החלו לפרק את המועצות. הוא מת בשנת 1950.
