לאחר שטיהרו את קיבוץ בארי מהמחבלים שחדרו אליו וחוללו בו טבח נורא בשמחת תורה, ניגשו חיילי צה"ל לכניסה לבית הכנסת "אהבת ישראל" בקיבוץ, שהיה נעול. על הדלת הם ראו שלט: "מי שרוצה להשתמש – נא לתאם עם רחל", לצד מספר טלפון. אחד החיילים התקשר אליה, בלי לדעת אם היא בכלל בין החיים.
בצד השני של הקו ענתה רחל פריקר, מייסדת בית הכנסת, ששרדה את מתקפת הטרור וחולצה בשלום. "קיבלתי טלפון מאחד החיילים, יומיים אחרי שיצאנו מהפיגוע הנורא הזה. הוא סיפר לי שהיו שם חיילים בקיבוץ שרוצים להתפלל ושאל אותי אם יש לי מפתח", היא משחזרת בריאיון ל-ynet Live. "אמרתי לו: 'תקשיב, כל הבית שלי שרוף, אין שום דבר ובטח לא מפתח – אבל תפרוץ את דלת בית הכנסת', וזה מה שהוא עשה. מתפללים שם 24 שעות. המקום הזה מאכלס לא רק אנשים שמתפללים, הוא הפך למקום מפגש חברתי לחיילים ליד רצועת עזה, מעבר לתפילות וללימוד תורה שם".
רחל פריקר הקימה בית כנסת בקיבוץ בארי ופתחה את שעריו לחיילים
(צילום: חגי דקל)
"כשיצאנו מהממ"ד ופינו אותנו לים המלח, היה חושך נורא שם, אסון ותופת שאי-אפשר לדבר עליה בכלל. אנחנו נמצאים פה כבר חודש ופתאום יש מעין אור – דווקא במקום של השבר, הכאב והרצח שהיו שם, חיילים רבים מתכנסים בבית הכנסת", היא אומרת. "לשמחתי הרבה בית הכנסת פעל גם בתקופות של כל המבצעים והוא פועל במהלך כל השנים מאז שהוקם, אבל היום יש אור מיוחד במקום הזה".
בימים רגילים בית הכנסת היה מלא כל כך? האוכלוסייה של קיבוץ בארי נחשבת חילונית מאוד.
"בית הכנסת פעל במהלך כל השנה במתכונת של ימי שישי ואירועים כמו עליות לתורה, ברית מילה, אזכרות וחתונות. הוא פעל, אבל באופן מאוד-מאוד מינורי ולא תמיד היה בכלל מניין. בחגי תשרי, לאורך כל 17 השנים שבהן הוא קיים, הוא היה מלא בחברים שבאים להתפלל. בשנים האחרונות אני עושה את תפילת נעילה כבר בחוץ, כי אין מקום בבית כנסת".
שלשום היא באה לבקר בבית הכנסת. "הייתי שם כדי לפגוש את החיילים ששולחים לי כל הזמן סרטונים מרגשים כל כך ממה שהם עושים שם, ומראים כמה כוח המקום הזה נותן להם", היא מסבירה. "הם פוגשים שם חברים אחרים, לא רק דתיים, גם חילונים מכל שכבות האוכלוסייה. קפצתי לבקר ולראות אותם, והתרגשתי כל כך מהמחזה הזה. הם יצאו החוצה עם גיטרה, שרו ורקדו. הסתכלתי מהצד ואמרתי: אלוהים אדירים, איך יכול להיות שמהחושך הנורא הזה קם פתאום אור כזה, שמחה כזאת, אחדות כזאת ואהבה שהיא אהבת אמת?"
פריקר זכתה בכבוד להשתתף בכתיבת האות הראשונה בספר התורה שלפי התוכניות יוכנס לבית הכנסת בבארי בעוד שנה. היא הסתכלה על המילה הראשונה בתורה, בראשית, ופתאום שמה לב שבתוכה מסתתרות האותיות של השם בארי. "אמרתי לרב: 'מבראשית תקום בארי. מהמקום הזה בארי תצמח'. אני אומרת את זה בהתרגשות גדולה כי עם זאת אני חושבת על אלה שכבר אינם, אני חושבת על החטופים שאנחנו רוצים כל כך שיחזרו", היא אומרת. "המקום הזה נותן הרבה אור ותקווה. החיילים האלה שאני כל הזמן מתפללת עליהם ומברכת אותם שיחזרו הביתה בשלום – כל זה נותן תחושה של תקומה, של כוח ואומץ. את האור הזה נפיץ מתוך קיבוץ בארי, מתוך בית הכנסת וספר התורה הזה, שאני מניחה שבתוך שנה נכניס אותו ברוב עם והדר ובשמחה לבית הכנסת הזה. קיבוץ בארי ייבנה מחדש, עם הבתים והאנשים ובעזרת ה' גם עם החטופים".
לדבריה, "אני מתפללת לזה. אחד מהחטופים בעזה, יוסי שרעבי, נמצא יחד איתי בצוות. אין יום שאני לא מתפללת עליו. שלחתי את שמות החטופים, שמות הנרצחים ושמות של אנשים שעדיין לא זוהו לחיילים שנמצאים שם בבית הכנסת. הם עשו טקס מרגש מאוד, הקריאו את כל השמות של אלה שנרצחו ושל החטופים והתפללו עליהם".
