הישראלים שטסו לאומן לחגוג את ראש השנה – למרות אזהרת המסע
(צילום: נויל האריס)
באוקראינה נערכים בדריכות מהולה בחשש להילולה השנתית באומן, שצפויה להתקיים בעוד פחות משבוע, בהשתתפות אלפי חסידים, למרות האזהרות והאיומים לבטלה. המלחמה באזור נותנת את אותותיה: צוות שגרירות ישראל בקייב לא ייסע לאומן לקראת ראש השנה, כנהוג, אלא ישהה בעיר הבירה. זאת, בעקבות הפרסומים כי רוסיה סירבה לבקשת ישראל לערוב לשלומם של אלפי החסידים שצפויים להגיע לאומן.
משטרת ישראל תשגר שני שוטרים לאוקראינה, וגם הם יעבירו את החג בקייב – ולא יגיעו לאומן, לראשונה, בעוד בשנים קודמות הגיע צוות של כ-10 שוטרים לעיירה שבה נערכת ההילולה השנתית בראש השנה.
בניגוד להמלצת משרד החוץ הישראלי והרשויות באוקראינה, על רקע המלחמה שעדיין נמשכת באזור, אלפי יהודים כבר הגיעו לאוקראינה לקראת חגי תשרי וההילולה סביב קברו של רבי נחמן מברסלב. "אנחנו לא מתעלמים משום דבר", מדגיש תמיד אברג'יל, ישראלי שכבר שוהה באומן, בריאיון לאולפן ynet. "בוודאי שיש מלחמה – אבל צריך להבין שאוקראינה גדולה פי 27 ממדינת ישראל, פחות או יותר. זה כמו שתגיד לי, 'אל תיסע לאילת כי יש מלחמה בסוריה'. המלחמה מתחוללת בסביבות 7-6 שעות נסיעה מכאן. אנחנו במרכז-דרום אוקראינה, ואילו המלחמה במזרח. אין שום קשר".
"המחירים אסטרונומיים. היסטריה"
דוד, תושב בית שמש, מתכוון לטוס לאומן ביום רביעי בלילה דרך מדינה שלישית והוא מספר כי כל הגברים בסביבתו המשפחתית הקהילתית נוסעים כמותו. על ההחלטה לצאת לביקור באוקראינה כרגיל למרות אזהרת המסע אמר: "אנחנו מתייחסים לעניין באופן מאוד ריאלי. בכל האזור הזה, המרחק המינימלי בין אומן לכל מרכזי הקרבות הוא משהו כמו 300 ק"מ. לגור כאן, בישראל, ליד יהודה ושומרון, מתברר כמסוכן הרבה יותר מאשר לנסוע לשם".
"המלחמה נמשכת כבר שבעה חודשים", הוסיף, "ולא קרה שום דבר באזור הזה. אז אנשים, כולל רבנים חשובים, רואים בזה סיכון מחושב. הרי כולנו נמצאים תמיד במידה מסוימת תחת סכנה. גם אם אתה הולך היום לכותל יש סיכוי שתידקר".
בשגרירות ישראל בקייב מעריכים כי במהלך ראש השנה ישהו באזור קייב בין 5,000 ל-10,000 חסידים, וכי לעיר כבר הגיעו כ-2,000 מהם, שביקשו להקדים את הגעתם למקרה שאוקראינה תסגור את הגבולות או תערים קשיים – אך באומן מדווחים כי המספרים גבוהים בהרבה. בארגון שמירה באומן אומרים כי בעיר יש כ-3,000 יהודים, אך ביממה הקרובה צפויים להגיע 2,000-1,500 יהודים – ועד ראש השנה "נגיע לעשרת אלפים חסידים ואולי אפילו יותר". בקהילה היהודית המאוחדת של אוקראינה מדברים על 4,000 חסידים שכבר נמצאים באומן.
דוד: "אנחנו מתייחסים לעניין באופן מאוד ריאלי. בכל האזור הזה, המרחק המינימלי בין אומן לכל מרכזי הקרבות הוא משהו כמו 300 ק"מ. לגור כאן, בישראל, ליד יהודה ושומרון, מתברר כמסוכן הרבה יותר מאשר לנסוע לשם"
חיים חזין, תושב אומן, עדכן כי בעיר נמצאים כבר כ-5,000 חסידים, וההערכה היא שעד ראש השנה יצטרפו אליהם 10,000 נוספים. "בשנה רגילה מגיעים לכאן 50 אלף איש פלוס מינוס, והשנה אנחנו מצפים לכ-15 אלף", אמר. "בגלל המלחמה הם נוסעים בעיקר דרך מדינות אירופה, ומשם ברכבות, באוטובוסים, בטרמפים וכל מה שרק אפשר בדרך לאומן, כל אחד לפי היכולת הכלכלית שלו. בעקבות כך, מחירי הטיסות טיפסו, ואלה למולדובה, למשל, הגיעו כבר ל-900, 1,000 ואפילו 1,500 דולרים. גם הטיסות ליאשי, לבוקרשט, לבודפשט, לקרקוב וכל האזור הזה של אירופה עם הגבולות לאוקראינה, עלו למחירים אסטרונומיים. היסטריה".
"רבים יוותרו כי הפחידו אותם עם המלחמה"
מ', אברך חסיד ברסלב, קנה גם הוא כרטיס טיסה, ומחר יצא לאומן דרך מולדובה "עם כל הישיבה וכל הקהילה". הוא סיפר כי "המחירים קפצו בטירוף בגלל הברסלבים" והעריך ש"אם תפתח עכשיו 10 טיסות חדשות במחיר של 1,500 דולר לכרטיס – כולם ייחטפו מיד". לדבריו, ביקורו במקום של ח"כ ניר ברקת מהליכוד תרם גם הוא להחלטה של רבים לצאת לשם. "הוא 'שבר' לממשלה את אזהרת המסע כשהלך לאומן, והראה שאין כלום אלא סתם מלחיצים".
למרות זאת מודה מ' כי רבים – אותם הוא מכנה, "ברסלבים בדם" – יוותרו השנה על התפילות על קברו של רבי נחמן, חלקם משום ש"הפחידו אותם עם המלחמה" ואחרים בגלל התארכות הנסיעה לשם עד ל-20-15 שעות. "יש את הגרעין הקשה שמוכן לעשות דרך אפילו של 100 שעות, אם צריך אז אפילו ברגל, ולא מעניין אותם כלום", הסביר, "אבל הרבה אחרים, שבכל השנה לא ממש קשורים לדת אבל בראש השנה תמיד באים לאומן – לא נוסעים הפעם, כולל כאלה שזה בנשמה שלהם והם מתים על רבנו. ממש אכלנו אותה בגלל המלחמה".
וכך, אם בדרך כלל שוהים שם במהלך החג כ-40 אלף איש (ובשנות השיא 70 אלף), הצפי של מ', בדומה לאחרים, הוא כי השנה יתקבצו שם 15-10 אלף בלבד. לשם השוואה: לפני שנתיים, בשיא תחלואת הקורונה, יצאו לאומן כמה אלפים בודדים, ובשנה שעברה, כאשר רמת התחלואה הייתה נמוכה יותר, כ-30-25 אלף. "לפי המספרים שאני מכיר, הפחד מהמלחמה גדול יותר מאשר היה הפחד מהמגפה", סיכם.
"האוקראינים כועסים עלינו"
מ' מעיר כי אחד הגורמים המקשים על בואם של המתפללים הוא הכתף הקרה מצד השלטונות האוקראיניים, שבשנתיים האחרונות היו בקשר מצוין עם הרבנים והעסקנים של ברסלב וסייעו להם במאבקם להגיע לאומן למרות מגפת הקורונה, אך כעת אינם משתפים עימם פעולה בגלל כעסם על ממשלת ישראל, שאינה מתייצבת לצידם באופן ברור מול התוקפנות הרוסית.
"עד לא מזמן היינו מקושרים עם בית הנשיא, עם הסגן, ראש הסגל, והיינו איתם בכל הפגישות עם ראש הממשלה", אמר. "היום הם כועסים עלינו והתמיכה החזקה שהייתה לנו מהם כבר לא קיימת. אנחנו ממש מזהים את זה בגישה שלהם כלפינו עכשיו".
קבוצה של חסידי ברסלב שחצתה את הגבול מפולין לאוקראינה, נעצרה ביום שישי בעיר טרנופול, לאחר שאחד מהנוסעים הפר את ההנחיה וצילם מחסום צבאי. "הבדיקות קפדניות מאוד", אמר חזין. "המשטרה בודקת אל כל הדרכונים, יש הרבה מחסומים, זה קשה והמצב לא פשוט. בנוסף, בשעה 11 בלילה מתחיל עוצר צבאי, אין יוצא ואין בא עד 5 בבוקר – בכל הערים באוקראינה, וגם באומן. כל הבלגן של אומן עם החסידים – הכול פתאום נהיה שומם, שקט, ואין אף אחד בחוץ. מרגישים כמובן שיש מלחמה. אבל בסך הכול, רגוע. המצב בסדר, מזג האוויר בסדר והכול הולך כמתוכנן".
"הביטוח הכי גדול שלנו זה רבי נחמן מברסלב"
שגריר ישראל ברוסיה, אלכס בן צבי, נועד ביום חמישי האחרון עם סגן שר החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדנוב, וביקש כי רוסיה תערוב לשלומם של החסידים. בישראל חוששים מתקיפות רוסיות באזור צ'רקאסי, בזמן שבעיר נמצאים אלפי ישראלים ויהודים מרחבי העולם. אבל המאמינים שכבר שם לא חוששים, ובטוחים שפוטין לא יתקוף: "משעמם לו בחיים להסתבך עכשיו גם עם ישראלים? אין לו את כל העולם על הראש?" תוהה אברג'יל.
אם חלילה יקרה משהו, הרי תפנו למדינת ישראל שתחלץ אתכם.
"יש לנו ביטוח, וחוץ מזה, הביטוח הכי גדול שלנו זה רבי נחמן מברסלב. אתה צריך להבין משהו נורא פשוט: על פי התפיסה שלנו, ראש השנה זה יום הדין שבו נקבע מה יהיה עלינו, מה יקרה בחיים שלנו בשנה הקרובה... ויש צדיק אחד שה' יתברך נתן לו את ראש השנה במתנה, קוראים לו ר' נחמן מברסלב. הוא אמר: תבואו אליי בראש השנה, ראש השנה שלי עולה על הכול. הוא הזהיר לבוא אליו בראש השנה, כי אז הוא יכול לתקן כל אחד משורש נשמתו".
איש התקשורת החרדי, מני גירא-שוורץ, נוסע לאומן כבר 22 שנים, מדי שנה בשנה, ואף משמש כיועץ לקהילה באומן. בריאיון לאולפן ynet הוא מודה כי השנה התלבט רבות אם לצאת: "בדקתי את זה גם מבחינה הלכתית, האם אכן אנחנו נכנסים לגדר של סכנה... אנחנו לא בודקים את הדברים בהתאם לתדרוכים תקשורתיים או אסטרטגיות כאלו ואחרות – אלא בהתאם למציאות, והמציאות היא שבמהלך חצי השנה האחרונה – נהרג אדם אחד בכל המחוז הזה של אומן. אז כשעושים חישוב סיכונים, אפקט הפחד בוודאי יורד, אבל גם ההגדרה של סכנה איננה בנמצא".
"ישראל תסייע לשיקום אוקראינה"
לפי דיווחים בתקשורת הרוסית, בוגדנוב אמר שרוסיה לא יכולה להבטיח את שלומם של הישראלים, אך ביקש מהשגריר הישראלי שיפנה איגרת בכתב בנושא כדי שיעביר אותה למשרד ההגנה הרוסי. בשיחה העלה בוגדנוב את סוגיית העברת חצר אלכסנדר לבעלות רוסיה – מה שהבטיח נתניהו לפוטין במסגרת עסקת שחרורה של נעמה יששכר, אך נתקל בהתנגדות של בית המשפט הישראלי. כלי תקשורת ברוסיה רומזים שהשלטונות במדינה קשרו בין העברת הבעלות לרוסיה לפתרון משבר הסוכנות היהודית.
גירא-שוורץ דווקא רואה בהודעה הרוסית צפירת הרגעה: "זו הודעה חריגה, כי רוסיה לא אמורה להתייחס לאומן, מבחינתה זה אירוע קטן", הוא מסביר. "אבל בעקבות כל הכותרות בעניין דווקא על ידי אוקראינה, ההצהרה הרוסית אומרת בעצם, במילים אחרות: אנחנו לא נשגר טילים לאזור הזה של אומן בתקופה הקרובה, ומה שהאוקראינים טוענים, זה שקר ופרובוקציה. הם לא אומרים, 'זה לא יהיה' – אבל כל מי שמבין בניסוחים של הרוסים, יכול להתרשם מצפירת הרגעה משמעותית מאוד".
שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, אמר בריאיון לאתר האוקראיני "אובוזרבטל" כי אזרחי ישראל שחיו באוקראינה עד הפלישה הרוסית, חוזרים אליה בהדרגה, למרות המלחמה: "אני עצמי מרגיש בטוח בקייב, כי אני יודע מה זה התקפות רקטות והתקפות אוויריות".
מני גירא-שוורץ: "המציאות היא שבמהלך חצי השנה האחרונה – נהרג אדם אחד בכל בכל המחוז הזה של אומן. אז כשעושים חישוב סיכונים, אפקט הפחד בוודאי יורד, אבל גם ההגדרה של סכנה איננה בנמצא"
עוד אמר ברודסקי כי "ישראל מופתעת מהצלחתה של אוקראינה במלחמה עם רוסיה, ותעזור לאוקראינה להתמודד עם השלכותיה. בפרט, ישראל כבר עשתה רבות בתחום הרפואה, השיקום והסיוע ההומניטרי. המדינה גם מוכנה לחלוק טכנולוגיות וניסיון לאחר תום המלחמה". הוא הוסיף ואמר שישראל תעזור לשיקום אוקראינה אחרי המלחמה.
השגריר ציין כי הוא מופתע מהמסירות ומהמוטיבציה שבה אוקראינה נלחמת על הישארותה כמדינה דמוקרטית עצמאית. "אנחנו מנסים לעזור לאוקראינה בכל דרך שאנחנו יכולים, בעיקר בתחום ההומניטרי. אני מקווה שבקרוב נוכל לחזור סוף-סוף לעניינינו הרגילים, ואוקראינה תהיה שלווה".
שגריר ישראל בקייב: "אני מרגיש די בטוח"
בזמן החגים, במקביל להגעתם של עולי הרגל לאומן, ברודסקי יהיה בקייב. "אני מקווה שהכול יעבור בצורה חלקה ורגועה", אמר. לדבריו, ישראל מאמינה שאין מקום להגיע לאומן, כי המצב שם בלתי צפוי ומסוכן. "אנו קוראים לאזרחינו שלא להגיע. כך גם קוראים הנציגים האוקראינים. אבל רבים בכל זאת החליטו להגיע, וכמה אלפים כבר נמצאים באומן. הדבר היחיד שאני יכול לומר הוא שאנחנו נהיה בקייב בזמן הזה, ונספק תמיכה קונסולרית לכל האזרחים שלנו שעשויים להזדקק לתמיכה כזו, אבל בשביל זה הם יצטרכו להגיע לקייב ולפנות לקונסוליה".
"אני מרגיש די בטוח", אמר בנוגע למצב בקייב. "אמנם יש הרגשה של חוסר ודאות וברור שהכול אפשרי, אבל אני חושב שלישראלים קל יותר במובן הזה – כי אנחנו יודעים מה זה התקפות רקטות, ורצים למקלט כשזה קורה אצלנו. במדינה שלנו זה קורה, לצערי, לעתים קרובות ולמשך שנים רבות – כך שאפשר לומר שהמצב בקייב, מבחינתי, הוא די נורמלי".
ברודסקי אמר שעם פרוץ המלחמה היו באוקראינה כעשרת אלפים ישראלים, ורובם עזבו. "כעת יש נטייה לישראלים לחזור, אבל כנראה לא במספרים שהיו לפני המלחמה. רבים חוזרים כי יש להם קרובי משפחה, חברים, עסקים ותחומי עניין אחרים באוקראינה. הישראלים עוברים כעת באופן פעיל למדי לאוקראינה, למרות העובדה שזה לא קל. אין קשר אווירי, אבל אני יודע שהרבה ישראלים מגיעים לאוקראינה, ויש כאלה שחוזרים וממשיכים לגור בה".
"הישמעו לחוקי המדינה"
כשנשאל איך הוא רואה את אוקראינה בעוד 10-5 שנים, השיב השגריר הישראלי: "אני רואה באוקראינה מדינה עצמאית, חזקה ודמוקרטית, שבונה את עתידה על סמך ניסיון בינלאומי. מדינה מתקדמת מבחינה טכנולוגית, עם כלכלה מפותחת, ועצמאית מבחינה ביטחונית. מדינה בטוחה בעתידה".
השגריר ברודסקי: "אמנם יש הרגשה של חוסר ודאות וברור שהכול אפשרי, אבל אני חושב שלישראלים קל יותר במובן הזה – כי אנחנו יודעים מה זה התקפות רקטות, ורצים למקלט כשזה קורה אצלנו"
שלומי אלישע, סמנכ"ל ארגון הצלה אוקראינה, קרא "לציבור ששוהה באוקראינה בימים אלה, בחודש הרחמים והסליחות, להישמע לחוקי המדינה והוראות הרשויות של המדינה. אוקראינה נמצאת במלחמה על עצמאותה, ואסור להקל ראש במצב בזמן שכל המדינה תחת עוצר. צריך כמובן להמשיך בתפילה למען שלומה של מלכות שתנצח במהרה את הרוסים".
עוד אומר אלישע: "ככל שהציבור יקשיב להוראות השלטונות, כך הוא יגן על עצמו טוב יותר. ככל שקשובים להנחיות הנסיעה תהיה בטוחה יותר, והציבור מתבקש לא להתחכך עם השוטרים – הם מאוד מתוחים, ולכן לא בטוח שהם יהיו נחמדים, אבל זה בגלל הלחץ הגדול שבו הם נמצאים. חשוב לזכור שמטרתם של השוטרים וכוחות הביטחון היא לשמור על הבאים כך שיוכלו לחזור בשלום".
