פניתי בשבוע שעבר לאחד מראשי הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, שנמצא בימים אלה בישראל לרגל הכינוס השנתי המרכזי של הארגון. שאלתי אותו האם הקהילות היהודיות עוסקות בדרמה הפוליטית-חברתית שקורעת את ישראל, המכונה גם "הרפורמה המשפטית". "כן, זה מעסיק אותנו, אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות בישראל", השיב הביג-שוט.
האם יש דיון בדרכים שבהן ניתן לפעול כדי לעזור לישראל ולישראלים, תהיתי. האם יש דיבור על עלייה מסיבית לישראל כדי לשנות את הדמוגרפיה השמרנית שמשתלטת על המדינה, הוספתי ושאלתי באופן ישיר את השאלה שרציתי לשאול מתחילת השיחה עם האיש. "לא, לא שמעתי עדיין על אנשים שמדברים על זה שצריך לעלות לישראל כדי להשפיע על הדמוגרפיה", אמר האיש החשוב. "אפילו יאיר לפיד שביקר אצלנו לפני כמה שבועות לא ביקש שנבוא להשפיע על הממשלה כישראלים, אלא כיהודים אמריקנים. אז לא, לא מדברים אצלנו על עליית חירום. אבל, אולי אתה צודק. אולי באמת צריך להתחיל להעלות את זה לדיון ציבורי".
ישראל חזקה ודמוקרטית – טובה ליהודים
סוגיית העלייה לישראל והאתגר הדמוגרפי שמאיים על ישראל הליברלית איננו עוד אתגר רחוק או תיאורטי. הוא אתגר קיומי של ממש, והוא עומד במרכז החדר. לא כמו פיל בלתי נראה, אלא כפיל גדול, דורסני ומאיים. יחסי ישראל ויהודי ארצות הברית מצויים במשבר כבר שנים ארוכות, ויותר ויותר יהודים אמריקנים מוותרים על המאמץ הנדרש כדי לקיים יחסים תקינים עם מדינת היהודים. סערת ההפיכה המשטרית שערערה את חיי הישראלים בחודשים האחרונים בוודאי שאינה עושה טוב ליחסים האלה. לכן, נשאלת השאלה מה תפקידם של יהודי ארה"ב במשבר הפוליטי הפנים-ישראלי.
מופעי הפרו-דמוקרטיה שליוו את כינוס הקונגרס הציוני בשבוע שעבר בישראל אינו מותירים מקום לספק: יהדות התפוצות, וזו האמריקנית בעיקר, מתנגדת לדיקטטוריזציה של ישראל. ואולם, יכולתם של היהודים האלה, החיים מחוץ לגבולות המדינה ואינם מחזיקים ביד תעודת זהות כחולה, להשפיע על המתרחש בזירה הפוליטית הפנים-ישראלית – נמוך, שלא לומר אפסי. בארה"ב, הלובי הליברלי בהחלט יכול להשפיע: על הבית הלבן, על המפלגה הדמוקרטית, ואפילו על הנשיא ג'ו ביידן. אבל על נתניהו ועל שותפיו מן הימין הקיצוני, ההשפעה שולית בלבד. אלה סופרים, בעיקר, את מי שחי כאן. והם צודקים. פוליטיקאי הפועל במדינה עצמאית אינו יכול לנווט את חייו על פי תפיסות העולם של הדיאספורה של עמו – גם אם היא גדולה, עשירה ועוצמתית.
כמו שישראל אחראית לשלומם של יהודים באשר הם, באוקראינה וברוסיה למשל בשנה האחרונה, כך הם אחראים לשלומה של ישראל. זו איננה קלישאה: אם ישראל חזקה ופורחת, ליהודים באשר הם טוב יותר
אבל, ויש אבל גדול, כל זה נכון לגבי מדינות שהן לא ישראל. יחסי ישראל והתפוצות שונים לגמרי מהיחסים שיש עם ארצם להונגרים שנמלטו מוויקטור אורבן, למשל. הם שונים אפילו מהיחסים של איטלקים שחיים בארה"ב עם ארץ המגף, או של רומנים שהתפזרו לכל עבר, בחיפוש אחר חיים טובים יותר. ארץ המוצא שלהם לא נאחזת בהם, ולא משתמשת בהם ביום-יום - בטוב, ברע, במלחמה. ישראל, לעומת זאת, נאחזה, ועוד איך נאחזה, ביהודי ארצות הברית במשך עשרות שנים לאחר הקמתה. למעשה, גם כיום, יהודים הם עמוד תווך מרכזי של ישראל בארצות הברית.
הקשר אומנם התרופף לאורך שנות שלטונו של נתניהו, והיהודים הצעירים חשים סלידה מן המדיניות שמובילות המפלגות האולטרה-ימניות שהשתלטו על המיינסטרים הפוליטי הישראלי, אך ישראל היא מדינת היהודים – וככזו, היא מדינתם של כל היהודים. ראש ממשלה שמגיע לארה"ב, לעולם ייפגש עם נציגי איפא"ק, הלובי היהודי החזק שמסייע לישראל לאורך עשרות שנים. בקיצור, לא זאת בלבד שישראל היא של כל היהודים; היהודים, במובנים מסוימים, הם של ישראל.
יש למשפט הזה משמעות: כמו שישראל אחראית לשלומם של יהודים באשר הם (באוקראינה וברוסיה למשל, בשנה האחרונה), כך הם אחראים לשלומה של ישראל. זו איננה קלישאה: אם ישראל חזקה ופורחת, ליהודים באשר הם טוב יותר. אם ישראל היא מדינה שמהווה דוגמה ומופת לטכנולוגיה שמזיזה את העולם, ומושכת אליה תשומת לב חיובית מכל פינות הגלובוס בגלל הדמוקרטיה הסוערת שלה – כל יהודי ויהודי, באשר הוא והיכן שלא יהיה, חש בטוח יותר, גאה יותר, מוגן יותר. אלה עובדות החיים. ישראל חזקה ודמוקרטית, שמצליחה, טובה ליהודים.
שאלה של דמוגרפיה
ולכן, נשאלת השאלה: מדוע אין יהודי ארצות הברית, בעיקר אלה הנמנים על המחנה הליברלי והדמוקרטי (כלומר רובם), מתחילים לחשוב על מעשה ציוני שיציל את ישראל מפני הדורסנות השמרנית הריאקציונרית? הדמוגרפיה הישראלית מכה את הדמוקרטיה הישראלית, וחבל ההצלה יכול לבוא רק מיהודים ליברלים שיעשו עלייה, ישתקעו כאן (גם אם לזמן מוגבל) ויקבלו לידיהם תעודת זהות כחולה, המקנה להם גם זכות בחירה בבחירות הבאות. המחנה הליברלי-דמוקרטי בישראל אומנם נאבק בצורה הרואית כדי להציל את הדמוקרטיה, אולם דבר אחד המחנה הזה כנראה לא יעשה: יותר ילדים. האוכלוסייה שצפויה להכפיל את עצמה בעשרים-שלושים השנים הקרובות היא החרדית. אין שום אוכלוסייה אחרת בישראל שתוכל לעמוד באתגר הזה, ואין שום מהלך פוליטי שיוכל לשנות את המציאות הזו. רק עלייה של יהודים ליברלים לישראל.
ההתנערות מאחריות של יהודי ארצות הברית ממה שקורה בישראל היא לא רק חסרת אחריות – היא מסוכנת. אם מדינת היהודים היא מפלטם של כל היהודים, שהרי זו הייתה הנחת היסוד שהובילה להקמת המדינה היהודית והדמוקרטית לאחר השואה, וגם בבסיס חוק השבות (כולל סעיף הנכד שבו) – הרי שאותה ישראל, אותו מפלט דמוקרטי פורח, נמצא בסכנה קיומית של ממש. פרופ' משה קופל, יו"ר פורום קהלת, העמותה שעומדת מאחורי הניסיונות להחריב את הדמוקרטיה הישראלית, כבר התווה, ביהירות בלתי נתפסת, את הדרך: אם לא היום, אז בעוד שנה, אם לא בעוד שנה, אז בעוד שנתיים, או חמש. מתישהו, בקרוב ממש, הדמוגרפיה השמרנית תחסל את המדינה הדמוקרטית. עם איום כזה אי אפשר להתמודד רק באמצעות מכתבים כתובים היטב באנגלית.
תפיסת העולם של העוסקים בעמיוּת יהודית מדברת על הכלת היהודי באשר הוא יהודי במקום שבו הוא נמצא. קרי, גורסת התזה הזו, אין לקרוא ליהודים לעלות לישראל. לא צריך לכפות עליהם את התפיסה שלפיה ישראל היא-היא המדינה היחידה שטובה ליהודי במאה ה-21. אלא שתפיסת העולם הזו התפתחה בעשור האחרון כשישראל הייתה על דרך המלך: מדינה יהודית, דמוקרטית, עוצמתית, מעצמת הייטק וכלכלה שהצליחה להפתיע את העולם ולייצר גאווה לכלל יהודי תבל. עמודי התווך האלה מתערערים בימים אלה לנגד עינינו, ועל כן – תזת העמיות היהודית, שהייתה מקובלת עד כה, אינה יכולה להוות בסיס להמשך דיון.
250 אלף יהודים אמריקנים ליברלים שמחזיקים תעודות זהות כחולות ביד זה גיים צ'יינג'ר. הגיע הזמן שיהודי אמריקה ירימו את הראש, וייקחו את עתיד העם היהודי לידיים. בדיוק כמו שהיו עושים, ואני משוכנע בזה, אם חלילה וחס העם היהודי היה עומד בפני סכנה קיומית פיזית
כעת, האתגר העיקרי של יהודי העולם הוא להציל את יהודי מדינת היהודים מפני השתלטות משיחית דורסנית שתהפוך את ישראל להרבה פחות ראויה עבור כל יהודי העולם. דווקא עכשיו, הקריאה לעלות לישראל ולהחזיק בתעודת זהות כחולה ביד, היא קריטית. דווקא עכשיו, היהודים הליברלים שניתקו את עצמם מישראל בשנים האחרונות משום שהם כעסו על המדיניות של הממשלה, בגלל הכיבוש או בגלל מה שזה לא יהיה, יכולים לבוא ולשנות. להשפיע באמת. לא לשבת בצד ולהפיץ עצומות באינטרנט, שזה קל, אבל לא מועיל.
אטילה שומפלביצילום: דנה קופלעלייה לישראל עבור יהודי אמריקני הוא תהליך פשוט יחסית. אין פה יותר מדי מאמץ שצריך להשקיע. מספיק הרבה רצון טוב ואהבת ישראל. עם הניירת אפשר להתמודד בקלות יחסית. והתוצאה? התוצאה עשויה להיות מצילת חיים, מצילת מדינה ובעיקר בעלת השלכות היסטוריות. 250 אלף יהודים אמריקנים ליברלים שמחזיקים תעודות זהות כחולות ביד זה גיים צ'יינג'ר. הגיע הזמן שיהודי אמריקה ירימו את הראש, וייקחו את עתיד העם היהודי לידיים. בדיוק כמו שהיו עושים, ואני משוכנע בזה, אם חלילה וחס העם היהודי היה עומד בפני סכנה קיומית פיזית. אף אחד לא היה יושב בשקט, נכון? אז אין סיבה לשבת בכורסה ולבהות בתאונת הרכבת האסונית הזו שמתרחשת כעת בישראל מבלי לקום לפעול. עמיות יהודית זה להציל את ישראל, לא פחות.
אטילה שומפלבי הוא מגיש אולפן החדשות של ynet
