הפלישה הרוסית לאוקראינה בשעות הבוקר המוקדמות של 24 בפברואר, הפכה בן-רגע את חייהם של מיליוני אזרחים. ביניהם היו גם 15 אוקראינים שמאחוריהם עבר מפואר – אוקראינים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים בתקופת השואה, אחרוני חסידי אומות העולם שעדיין חיים במדינה.
הקרן היהודית לחסידי אומות העולם, המעניקה תמיכה כספית של 2,000 דולר בשנה למי שהוכרו כמצילי יהודים בשואה בכל רחבי העולם, נמצאת בקשר עם אותם 15 אוקראינים – וכשפרצה המלחמה, התברר לפעילי הארגון שצריך לפעול מהר. הסכום הראשון לשנה, בגובה 1,000 דולר, הועבר בידי הארגון היהודי-אמריקני בחודש פברואר – אולם הפלישה הרוסית לאוקראינה הפכה את ההעברות הבאות למסובכות ובלתי-מספקות.
"אנחנו במלחמה", נכתב בהודעת דוא"ל שהתקבלה ממשפחתה של אישה בת 93, שעות אחרי הפלישה. "אנשים עוזבים את בתיהם ומחפשים מקלט, הם נשארים בלי אוכל ומים. החנויות סגורות. כולם עוזבים עד להודעה חדשה למקומות בטוחים. אם יש איזו דרך להגיש למשפחה שלנו עזרה כספית, נודה לכם מאוד-מאוד. סלחו לנו. בכבוד רב, משפחתה של אוקסנה. שיהיה לכולנו שלום..."
5 צפייה בגלריה
מימין: אלכסנדר ס', אלכסנדרה ב', אולימפיאדה ד' ולידיה ס'. בין 15 האוקראינים שהוגדרו חסידי אומות עולם לאחר שעזרו להציל יהודים בשואה, ועדיין חיו באוקראינה כשרוסיה פלשה
(צילום: באדיבות הקרן היהודית לחסידי אומות העולם)
סטאנלי שטאהל, סמנכ"לית הקרן, שיתפה מיד את ההודעה עם חבר המנהלים של הארגון, והם הסכימו לזרז את העברת שאר המימון לשנה זו ל-15 המצילים האוקראינים – 2,000 דולר לכל אחד.
שיחות טלפון ישירות
ההחלטה התניעה מאמץ קדחתני להעביר כסף מזומן על פני גבולות בינלאומיים, בתקופה של תהפוכות עזות. הקרן פעלה לאתר את חסידי אומות העולם, שלעיתים עזבו את בתיהם בגלל הלחימה, ונאלצה לנווט בין השיבושים במערכות הבנקאות והתקשורת באוקראינה, כדי לוודא שהכסף מגיע למקום הנכון.
ראשית, התברר שתקשורת בדואר האלקטרוני איננה אמינה בנסיבות של מלחמה, ולכן יש לעבור לשיחות טלפון ישירות עם בני המשפחה. לשם כך היה צריך לאתר תחילה מתנדבים דוברי רוסית, שיוכלו לתקשר עם מקבלי הסיוע ומשפחותיהם.
5 צפייה בגלריה
נזקי הפצצת קניון באודסה. השנה החליטה הקרן שלא לבקש מהאוקראינים הקשישים למצוא נוטריון בתקופת המלחמה
(צילום: רויטרס)
דמיטרי זולוטקובסקי, רואה חשבון שגדל בקייב וכעת גר בניו-יורק, שמע על כך מאשתו ומיהר להתנדב. "קפצתי על ההזדמנות", אמר. "זה התאים לערכים שלי. לכולנו יש משפחות שחיו את הזמנים האלה. יש לי חבר שסבתו ניצלה בידי שומר בלארוסי שמשך אותה הצידה והציל אותה מהנאצים. הסיפורים האלה הם חלק בלתי נפרד מהילדות שלי".
זולוטקובסקי בן ה-50 אמר שהוא הצליח לדבר ישירות עם כמה מהמצילים האוקראינים, וכי כמה מן השיחות היו "שוברות לב" ואילו אחרות "מעודדות מאוד... בכל פעם שאני מדבר איתם על המשפחות שלהם, זה כמו לגעת בחלק מההיסטוריה. אין לי זיכרונות מהמלחמה, אבל זה מייצר הרבה קשר. סבא וסבתא שלי נלחמו בנאצים. הקרובים של אבי הצליחו בקושי להימלט מאוקראינה לפני שהנאצים כבשו אותה".
"אחריות מוסרית ואתית לאנשים הללו"
אחרי שדיברו עם חסידי אומות העולם – שכל אחד מהם אומת והוכר בידי "יד ושם" – נערכו בקרן לשלוח את הכסף, באמצעות חברת "ווסטרן יוניון", שיש לה משרדים ברחבי אוקראינה. ההליך מחייב לרוב כל אחד מהמצילים למלא מדי שנה ב-1 באפריל טופס יחד עם דוח הפנסיה שלו ממאי או מיוני, וכן תצהיר בחתימת נוטריון שעליו להחזיר עד 1 ביולי. תצהירים אלה מהווים הוכחה כי המצילים עודם חיים – דרישה שלדברי שטאהל קיימת הן בתוכנית המימון של הקרן שלה, והן בתוכנית בגרמניה המחלקת כספים לשורדי שואה שעודם בחיים.
השנה החליטה הקרן שלא לבקש מהאוקראינים הקשישים למצוא נוטריון בתקופת המלחמה. במקום זאת, היא ביקשה מהמצילים להגיש תצלומי "הוכחת חיים" – תצלומים של עצמם עם גיליון של עיתון מאותו יום, חותמת זמן של המצלמה, או טלוויזיה שרואים בה את התאריך והשעה.
אחת מחסידות אומות העולם נפטרה ב-31 במרץ בקייב, לפני שהספיק זולוטקובסקי להגיע אליה. היא הייתה בת 97 ושטאהל אמרה כי אף על פי שנפטרה מסיבות טבעיות, היא "בטוחה שההפצצה הרוסית לא עזרה". אולם זולוטקובסקי הצליח להגיע לכל המצילים האחרים. בתוך זמן קצר, נשלחו לכל אחד מהם 2,000 דולר, השווים ליותר ממשכורת חודשית של אוקראיני ממוצע, ויותר מקצבת הזִקנה השנתית הממוצעת של כל אחד מהמצילים, העומדת על 110 דולרים לחודש.
"מוטלת עלינו האחריות בשם העם היהודי, לוודא שחסידי אומות העולם האלה יקבלו סיוע בשעת צרתם", אמר הארווי שולוויס, יו"ר הקרן. "יש לנו אחריות מוסרית ואתית לאנשים ולנשים הללו, להיות שם בשבילם כפי שהם היו שם בשביל יהודים בזמן השואה".
הרוב לא יכולים לעזוב
יותר מארבעה מיליון בני אדם נמלטו מגבולות אוקראינה בשבועות שלאחר הפלישה הרוסית, ועוד מיליונים מתושבי המדינה נעקרו מבתיהם בתוך אוקראינה, כאשר עברו למקומות אחרים כדי להתרחק מאזורי הלחימה. המצילים הקשישים שברשימה של הקרן לא היו מסוגלים לעשות זאת. "רוב המצילים לא יכולים לעזוב, משום שהם זקנים מדי או חולים מדי", הסבירה שטאהל.
יוצאת דופן הייתה לידיה ס', בת 97, שנסעה עם בתה מקייב לפולין. משם עשו את דרכן לשווייץ, וכעת הן מתגוררות עם נכדה. 2,000 הדולרים נשלחו אליה לשווייץ. אחרים עברו בתוך המדינה.
נכדה של אלכסנדרה ב' סיפר כי הוא עצמו מטפל "בקברים של האנשים שמשפחתי הצילה". ממקום מושבם כעת, בעיר ויניצה, כתב: "קניתי תרופות נחוצות לאמי ולקחתי מכשיר שמיעה לניסיון כדי שהיא תוכל לשמוע... כשהיא מקבלת מכם עזרה, דמעות של אושר עולות בעיניה".
בתו של אלכסנדר ס', שיהיה בן 92 ביוני, כתבה שהם נמצאים כעת במערב אוקראינה. "נמלטנו בנס מההפצצה", סיפרה. "ברחנו כשרק הבגדים שלנו עלינו. עזבנו הכול בבית, לקחנו רק מסמכים, כרטיסים ומחשב. עכשיו אנחנו בטוחים במרחק 1,000 קילומטר מחרסון... אחותו של בעלי לקחה אותנו אליה. כמה זמן נחיה כאן, לא ידוע".
נכדתה של אולימפיאדה ד', שתהיה בת 100 בדצמבר, כתבה מאודסה כדי להודות על הכסף וגם לשלוח תצלום להוכחת חיים. מאגר הנתונים של "יד ושם" מכיל רישום על אולימפיאדה, שהייתה בת 17 כאשר יחד עם אביה הסתירה והאכילה חברים יהודים של משפחתה, כולל התינוק שלהם, כאשר היהודים מאודסה גורשו למחנות ריכוז. "בבקשה סלחו לנו על איכות התצלום", כתבה. "אחרי התקיפה האווירית אנחנו לא מדליקים את האור הגדול".
להמשיך את הרוח
הקרן היהודית לחסידי אומות העולם נוסדה בשלהי שנות ה-80 של המאה שעברה, ובמשך השנים תמכה כספית בחסידי אומות העולם ב-34 מדינות. בשיא פעילותה תמכה הקרן ב-1,850 מצילים, מספר שהצטמצם במשך השנים ועומד כיום על 134 ב-14 מדינות.
היא שולחת 800 אלף דולר מדי שנה, סכום הכולל מלבד הסיוע הקבוע, גם מתנות לחג המולד, שערכן בשנה שעברה עמד על 2,500 דולר לכל אחד. סכומי הסיוע עלו בשנים האחרונות, כאשר גבר הצורך של המצילים בתרופות, בעזרים רפואיים לבית, בביגוד חם ובדלק לחימום הבית.
הדיווחים לקרן ממשפחות האוקראינים שהיא תומכת בהם, מלמדים שאפילו כאשר מספר המצילים מתקרב לאפס, הרוח שבגללה זכו להכרה ממשיכה לפעם.
