האוכלוסייה בטרנסניסטריה נחשבת באופן מסורתי פרו-רוסית, אבל לקהילה היהודית שחיה בחבל הארץ הזה חשוב לא לתפוס צד במלחמה שמתחוללת באוקראינה השכנה. בין אוקראינה למולדובה, היהודים המקומיים מקפידים לסייע לפליטים האוקראינים שנמלטים מארצם, אבל נזהרים מהתבטאויות נחרצות על המלחמה שעלולות לסבך אותם עם מי מהצדדים.
טרנסניסטריה (או פרידנסטרוביה, ברוסית ובאוקראינית) הוא חבל ארץ לאורך נהר הדניסטר באורך 400 קילומטר וברוחב 10 קילומטר בלבד, בין אוקראינה למולדובה. באופן רשמי השטח שייך למולדובה, אבל לרפובליקת טרנסניסטריה מטבע משלה, צבא משלה וחוקים משלה. במערב קוראים לחבל הארץ טרנסניסטריה, אבל חשוב לא לבלבל עם טרנסניסטריה הגדולה בין הדניסטר לנהר הבוג הדרומי שאותה העניק אדולף היטלר למנהיג רומניה יון אנטונסקו, ולשם הוגלו מאות אלפי יהודי רומניה בזמן מלחמת העולם השנייה.
טרנסניסטריה של היום היא ארץ קטנטנה עם אמביציות גדולות. היא הכריזה על עצמאות כבר ב-1991, אבל המדינות החברות באו"ם אינן מכירות בה כמדינה. בשל ההזדהות שלה עם הרוסים, לפני כשנתיים וחצי הטיל המערב עליה מצור. כיום אי אפשר לשלם בה בכרטיסי אשראי, לשלוח לשם כסף בהעברה בנקאית או להיכנס דרכה לאוקראינה ולמדינות האיחוד האירופי בכלי רכב עם לוחית זיהוי שלה. החל משנת 1992, אז הייתה כאן מלחמת אזרחים, מוצבים בה כוחות מצבא רוסיה.
כירושה מברית המועצות, נשאר בטרנסניסטריה אתר אסטרטגי חשוב – מחסני תחמושת מהגדולים באירופה. על המחסנים האלה ממשיכים לשמור כ-1,500 חיילים של צבא רוסיה שנותרו כאן עוד מימי הארמייה ה-14 של ברית המועצות. לנוכח המתרחש בחזית האוקראינית, הופכת "פרידנסטרוביה" ליהלום נחשק. הרוסים הכריזו כבר בתחילת המלחמה כי חבל הארץ הזה הוא היעד הבא שלהם, והאוקראינים הצהירו כי יוכלו להשתלט עליו תוך זמן קצר.
באפריל אשתקד, אלמונים ברכב שעליו מספרי זיהוי אוקראיניים ירו על משרד לביטחון המדינה ושדה התעופה בטירספול. לפני שבועות אחדים הציגו שלטונות טרנסניסטריה תיעוד של אזרח אוקראינה עם מכונית תופת שהתכוון לכאורה לפגוע בנשיא הרפובליקה ונעצר. לפי הדיווחים האחרונים בתקשורת, בעלי השררה סיכמו ביניהם כי חבל הארץ לא ייגרר למלחמה באוקראינה.
עבר יהודי מפואר
לאחר טיסת לילה מישראל לקישינב בירת מולדובה ומנוחה קצרה במלון, נסעתי עם נהג מונית לטירספול, בירת המדינה הלא-רשמית. המרחק בין שתי הערים הוא 78 קילומטרים. בכניסה בולט הסמל של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של מולדובה, עם הפטיש והמגל ודגל הרפובליקה מאותם זמנים.
בטירספול אנחנו פוגשים את יורי קרייצ'מן, בוגר יחידת דוכיפת בצה"ל, שמנהל את הסניף המקומי של "חסד" – רשת מרכזי הרווחה היהודיים שנוסדה בידי הג'וינט ופועלת בשטח ברית המועצות לשעבר. הוא מפגין קור רוח ואופטימיות, ומצהיר על הניטרליות של הקהילה היהודית ביחס למלחמה באוקראינה.
"יש לנו חמש קהילות יהודיות: טירספול, דובסרי, ריבניצה, גריגוריופול, בנדרי", הוא מפרט. "קהילות יהודיות חיות וקיימות. בטרנסניסטריה התגלו לאחרונה אתרים יהודיים חשובים, כמו קברו של רבי שבתאי מרשקוב, ויש בסביבה קברי צדיקים נוספים. אנחנו בונים עכשיו אילן יוחסין שלהם, איך הם קשורים זה לזה והיכן נמצאים עכשיו הנינים שלהם והקהילות האלה בישראל. אנחנו כבר יודעים למי לפנות ובקרוב נבנה מסלול של עלייה לרגל, לצורך תיירות".
"באופן מסורתי בכל האזור הזה היה מספר גדול מאוד של יהודים והם היוו אחוזים גבוהים מהאוכלוסייה. כמובן, אירועי השואה והגירה שינו מאוד את המצב לרעה"
בהיסטוריה היהודית האזור נזכר גם בהקשרים שליליים. לפני 120 שנה נרצח בדובסרי ילד נוצרי לקראת חג הפסח, ובמסגרת עלילת דם הפילו את האשמה על היהודים. היה זה בין האירועים שהובילו לפרעות קישינב, שעליהן כתב ביאליק את שירו "על השחיטה" ואת הפואמה "בעיר ההרגה".
"אם מדברים על טירספול, מדובר כיום על 600 יהודים לפי חוק השבות, ובמדינה כולה אנו מונים כ-1,700 יהודים לפי חוק השבות", מספר קרייצ'מן. "יש לנו בית כנסת בטירספול, ומבחינת יהדות, אנחנו משתפים פעולה עם קהילת 'אגודת ישראל' בקישינב, הם האבות הרוחניים שלנו. בכל עיר בפרידנסטרוביה יש לפחות אנדרטה אחת לזכר קורבנות השואה, אנחנו דואגים להם. נשמח לקיים כל קשר עם קהילות וארגונים יהודיים מכל מקום בעולם".
סיוע לפליטים, ולא רק ליהודים
לתפקידו כמנהל של "חסד" נכנס קרייצ'מן לפני שלוש שנים. "ידוע לנו על קהילה יהודית במקום מאז 1888 לפחות. אם נסתכל על מפקד האוכלוסין של 1917 בטירספול, נראה ששליש מאוכלוסיית העיר יהודים. באופן מסורתי בכל האזור הזה, שהיה שייך למחוז חרסון באוקראינה כחלק מהאימפריה הרוסית, היה מספר גדול מאוד של יהודים והם היוו אחוזים גבוהים מהאוכלוסייה. לגבי דובסרי, אפשר לומר שזו הייתה עיירה יהודית, כי יותר ממחצית מהאוכלוסייה בה היו יהודים – וכך גם ריבניצה ורשקוב".
"כמובן, אירועי השואה והגירה שינו מאוד את המצב לרעה", הוא מבהיר. "כרגע אנחנו בקשר עם יהודים מכאן שחיים בארצות הברית ובמדינות אחרות, שומרים איתם על קשר, והם עזרו לנו מאוד במימון שיפוץ בית הקברות היהודי בטירספול".
הגיעו אליכם פליטים מאוקראינה?
"יש מטופלים של 'חסד' שהגיעו אלינו מאזור ניקולייב (מיקולייב) ואודסה. אנו מעבירים אותם למשל מאודסה אלינו, זה קורה יחסית מהר, וכמו כל לקוח אחר הם מקבלים כאן עזרה. אם אנחנו מדברים על פליטים נציגי הקהילה, אז כן, היו לנו משפחות כאלה. יש משפחות שונות עם צרכים שונים, ויש כאלה שהתיישבו בפרידנסטרוביה אצל בני משפחה או חברים.
"יש לדוגמה משפחה אחת די גדולה שהתגוררה במרכז קבלת פליטים בפרידנסטרוביה. המדינה ארגנה שבעה מרכזים לקליטת פליטים, הם גרו כאן. עזרנו עם סיוע בחלוקת מצרכים בסך כ-8,000 דולר ליהודים ולאוקראינים שאינם יהודים ללא הבדל".
"הג'וינט נאלץ לשלם כסף לחברת תיווך בקישינב שממירה את הדולרים לליי (המטבע של מולדובה) ומעבירה לנו, וכאן אנחנו ממירים את הליי לרובלים שלנו. על כל ההמרות אנחנו מפסידים בין 15 ל-17 אחוז מהכסף"
לדבריו, כל עוד האוקראינים לא סגרו את הגבול בין אוקראינה לטרנסניסטריה, הוא וחבריו ליוו 12 אוטובוסים של פליטים שפנו לכיוון קישינב, שם הוקם מרכז קליטה ומיון גדול לפליטים: "כיום מדובר בשלושים או ארבעים איש בערך שנשארו כאן אצל קרובים או מכרים. הם ממשיכים בדרכם בהתאם למצב בעירם באוקראינה ולהחלטתם".
חלוקת סבתאפון
הקהילה היהודית אולי עוד חיה, אבל קרייצ'מן לא מתאמץ להסתיר שהרבה השתנה. "לצערי יידיש נשמעת אצלנו רק בבית הכנסת בקרב הדור המבוגר, בעיקר בבדיחות או טענות", הוא צוחק. "היא פחות קיימת אצל הדור הצעיר".
עם זאת, הוא מבהיר: "יש לנו דגש חזק על המסורת כל הזמן. כיום יש לנו פרויקט חדש שנקרא 'קשר אכפתי', שממומן למעשה על ידי הג'וינט. רכשנו יותר מ-200 טלפונים ניידים עם קושחה (מעין תוכנה) משלנו, והאנשים שזכאים לקבל את המכשירים הללו, לפי הקריטריונים, מקבלים מאיתנו מגוון רחב ביותר של פעילויות בכל יום: מחינוך גופני ועד שיעורים עם הרב. למכשיר יש זום מובנה שבו אתה לא צריך להזין שם משתמש וסיסמה, הוא משולב ישירות בתוכנית הטלפון. בזכות התוכנה הפכנו את הסמארטפון לסבתאפון, נוח לשימוש עבור אנשים מבוגרים שזקוקים לכפתורים גדולים. הכול נוח יותר ומותאם עבורם".
איך אתם מתמודדים עם הסנקציות?
"יש לנו קשיים אדירים בגלל הסנקציות. לפני שנתיים וחצי בערך משרד האוצר של מולדובה ביקש לעצור את ההעברות הבנקאיות לארצנו. כתוצאה מכך הג'וינט, התורם שלנו, נאלץ לשלם כסף לחברת תיווך בקישינב שממירה את הדולרים לליי (המטבע של מולדובה) ומעבירה לנו, וכאן אנחנו ממירים את הליי לרובלים שלנו. על כל ההמרות אנחנו מפסידים בין 15 ל-17 אחוז מהכסף. אוקראינה ורומניה הפסיקו להכניס לשטחן כלי רכב עם לוחיות זיהוי שלנו. זאת אכן בעיה שמורגשת, כי לרבים מתושבי טירספול יש דאצ'ות (בתים עונתיים) על הים במחוז אודסה".
רב בן 25
מייסד רשת "חסד", ד"ר עמוס אבגר, מתאר את המהות של מפעל הרווחה היהודי בחלוף 30 שנה מאז הקמתו: "הקמנו את 'חסד' כדי לתת מענה למצוקות הנוראות שחוו היהודים עם נפילת הקומוניזם. כמרכז יהודי קהילתי, 'חסד' נתן ליהודים תחושה של גאווה ובנה מחדש זהות יהודית. הוא סיפק מגוון של שירותים חברתיים, חומריים ובריאותיים. הרעיון שלי היה לנצל את המשבר כהזדמנות לבנות קהילה ולהקים תשתית רווחה".
ד"ר עמוס אבגרצילום: אדוארד דוקס"ביססנו את הפעילות על מתנדבים ועל הבסיס של 'יידישקייט', במטרה לשלב מסורת וערכים יהודיים, ולבסוף להפוך את 'חסד' למנוף לבניית קהילה יהודית", הוא מציין. "במרכזים מדליקים נרות שבת, חוגגים את ליל הסדר, חוגגים ימי הולדת למתנדבים ומקיימים ערבי שירה ולימוד. 'חסד' מספק שירותים כמו עזרה בבית, ארוחות חמות, ציוד רפואי, ביגוד לחורף המקפיא וביקורי רופאים ומתנדבים".
בדרכנו חזרה שוכנת העיר בנדרי. כאן נמצא המבצר העתיק שהוא האתר התיירותי המרכזי בטרנסניסטריה. בעיר נמצאת הקהילה היהודית השנייה בגודלה אחרי טירספול. ראש הקהילה, מארק פינקלזון, מנהל מפעל לייצור נעליים. לדבריו, כיום חיים בעיר כ-300 יהודים בסך הכול. הוא מספר בגאווה שבנדרי היא העיר היחידה במדינה שיש לה רב ושליח חב"ד על בסיס קבוע: הרב מנדל גוצל, בן 25.
8 צפייה בגלריה
הרב מנדל גוצל במבצר בבנדרי במהלך סוכות, עם יהודי שנוטל את ארבעת המינים
(צילום: באדיבות מנדל גוצל)
"לא היה לנו רב החל מסוף שנות ה-80", מספר פינקלזון. "קיבלנו מהמדינה בניין לטובת בית כנסת והיום אנחנו משפצים אותו. בינתיים בזמן השיפוצים, סעודות השבת והאירועים הקהילתיים מתקיימים באחד האולמות של המפעל שלי ששימש בעבר לקבלת אורחים. בבית הקברות היהודי פחתנו אנדרטה לזכר היהודים שנלחמו ונפלו במלחמת העולם השנייה וגם אנדרטה לזכר קורבנות השואה. במבצר שלנו אנו מקיימים זה שנתיים פסטיבל של תרבות יהודית בחג הסוכות".
