מהם ימי בֵּין הַמְּצָרִים?
ימי בין המצרים מתחילים בצום שבעה עשר בתמוז, שבו הובקעו חומות ירושלים (בחורבן בית המקדש השני, ויש אומרים שאף בחורבן בית המקדש הראשון), ומסתיימים בתשעה באב, היום שבו חרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני.
חז"ל (מדרש רבה, איכה, א', כט) מבארים שלימים אלו מתייחס הפסוק במגילת איכה (א', ג'): "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". על פי המדרש, הטרגדיה הנוראה של החורבן, המציאות של "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", לא הייתה חד-פעמית. ימים אלו הם ימים קשים לעם ישראל, ולכן שומרי המסורת נוקטים בהם זהירות מיוחדת וגם נוהגים מקצת ממנהגי האבלות.
נוסף על כך, בימים אלו נזהרים שלא לעשות דברים שיש בהם סיכון (שלחן ערוך, תקנ"א, יח). כמובן, בכל השנה צריך להיזהר שלא לסכן את עצמנו, אולם בשלושת השבועות יש לנקוט אמצעי זהירות מרובים יותר.
מספרים על נפוליאון שראה פעם יהודים בוכים בבית הכנסת בתשעה באב. שאל אותם: "על מה אתם בוכים?" אמרו לו: "אנחנו בוכים על חורבן בית המקדש". אמר להם: "לא שמעתי על כך, מתי הדבר אירע?" אמרו לו: "החורבן אירע לפני אלפיים שנים". אמר להם נפוליאון: "עם שיודע לבכות על עברו מלפני אלפיים שנה, בוודאי יראה גם בשיקומו". הבכי והצער מראים עד כמה בניין בית המקדש חשוב לנו, עד כמה מצפים לבניין המקדש ומתגעגעים אליו, ועד כמה קרבת ה' שבאה לידי ביטוי מיוחד במקדש חסרה לנו.
האם מותר ללכת להופעות בשלושת השבועות?
חז"ל אמרו (גיטין דף ז ע"א) שבעקבות החורבן לא היו מנגנים בכלי שיר בכל השנה, וכך פסקו הרמב"ם והשולחן ערוך (רבי יוסף קארו). העצב בעקבות חורבן הבית היה גדול כל כך, עד שלא היה ניתן לנגן בכל השנה. בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה בו שירת הלוויים בזמן הקרבת קורבן התמיד, בזמן ניסוך המים ועוד, והיא הייתה מלווה בכלי נגינה. ייתכן שביטול שירת הלוויים בעקבות החורבן גרם לכך שלא רצו להתיר נגינה בכל השנה.
למרות זאת, המנהג הנפוץ הוא להקל ולשמוע מוזיקה במשך השנה כולה (רמ"א תק"ס, ג. ועיינו בשו"ת יחוה דעת, ח"ו, סימן ל"ד). אולם לגבי ימי בין המצרים כתבו הפוסקים שאין להתיר ריקודים ומחולות בימים אלו. לכן, מבחינה הלכתית אסור ללכת להופעות או לאירועים משמחים בימים אלו, מפני שהם ימים של צער ושל כובד ראש בעקבות החורבן.
האם לפי ההלכה מותר לזמר להופיע בשלושת השבועות? כיוון שאסור לשמוע מוזיקה משמחת, ובמיוחד אסור לשמוע מוזיקה מכלי נגינה, וכמו כן אסורים ריקודים, אסור לזמר להופיע בשלושת השבועות אפילו אם יש בכך הפסד כספי.
האם מותר לשמוע מוזיקה?
בעקבות דברי הפוסקים שכתבו שאין לעשות ריקודים ומחולות בזמן זה, כתבו חלק מפוסקי דורנו שאסור לשמוע בימי בין המצרים מוזיקה מרדיו, מטלפון נייד או מכל מכשיר אלקטרוני אחר. ואכן, רבים אינם שומעים מוזיקה כלל בשלושת השבועות.
אולם יש מקום לדון בכך במציאות שלנו, שבה רבים שומעים מוזיקה בצורה שגרתית – כך הם נוהגים, כך הם לומדים וכדומה. לנקודה זו יש משמעות לא רק בגלל הצורך, אלא גם בגלל המשמעות של המוזיקה בימינו.
נראה שבעבר, כאשר לא היו רגילים כל כך לשמוע מוזיקה, הרי שגם לשמיעת מוזיקה מרדיו וכדומה הייתה משמעות של שמחה. אולם כיום, כאשר מוזיקה היא דבר שגרתי, מסתבר שיש מוזיקה רבה שאין בשמיעתה שמחה אלא הנאה, ומדברי הפוסקים נראה שרק מוזיקה של שמחה נאסרה ("ריקודים ומחולות", כלשונו של המגן אברהם – רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר).
למעשה נראה שיש לחלק בין המצבים הבאים:
1. מוזיקה רועשת ושמחה – יש להימנע מלשמוע בימי בין המצרים.
2. מוזיקה רגועה, שמטרתה הנאה ורגיעה – רבים נוהגים שלא לשמוע גם מוזיקה כזו בשלושת השבועות, אולם מי שרוצה להקל יש לו מי לסמוך (ועדיף שתהיה מוזיקה של שירי קודש שקטים). עם זאת, בתשעת הימים יש להימנע גם ממוזיקה כזו, מפני שבתשעת הימים ממעטים עוד יותר בשמחה. גם במקרים שהתרנו, ראוי לשמוע את המוזיקה באוזניות וכדומה, בצורה אישית ולא ציבורית.
3. שירים עצובים – ניתן להתיר לשמוע גם בתשעת הימים, שהרי שירים אלו אינם מובילים לשמחה, אלא אדרבה, להרהור ולמחשבה על חורבן המקדש ועל תיקון דרכינו.
4. כלי נגינה – כל האמור לעיל הוא לגבי שמיעת מוזיקה ממכשיר אלקטרוני, אולם לגבי כלי נגינה יש להימנע לגמרי (וניתן להקל רק לצורך לימוד או פרנסה, אם כי בתשעת הימים ראוי להחמיר גם בכך).
בשנים האחרונות נפוצו שירים ומנגינות מוקלטים שאינם מלווים בכלי נגינה (שירה ווקאלית, א-קפלה). האם מותר לשמוע שירים אלו בשלושת השבועות? מסתבר שאם מדובר בשירים שגורמים לאדם שמחה, ריקודים וכדומה, אין לשמוע שירים אלו אף שאין בהם כלי נגינה. האיסור לשמוע מוזיקה נובע מן השמחה שהדבר גורם, ואם שירה ווקאלית גורמת לשמחה במידה שווה, אין לחלק בינה ובין שמיעת כלי נגינה, ויש להימנע מכך בימי בין המצרים. לכן, אם מדובר במוזיקה ווקאלית רגועה יש בכך תוספת מסוימת לקולא (להקל), אולם אם מדובר בשיר שמח, ובוודאי אם מדובר בשיר שמוביל לריקוד, העובדה שמדובר בביצוע ווקאלי ללא כלי נגינה אינה מועילה כדי להתיר את שמיעתה.
האם אפשר להתארס ולהתחתן בימים אלו?
נוהגים שלא להתחתן בימים אלו. באופן עקרוני זהו מנהג האשכנזים, אולם למעשה כך נוהגים גם רוב הספרדים (אף שיש המקילים בכך בשלושת השבועות עד ראש חודש אב). מותר לערוך אירוסים בשלושת השבועות, אך ללא מסיבה, אלא רק מפגש רגוע ומשפחתי לחיזוק ההחלטה להתחתן.
האם מותר ללכת לים?
בשלושת השבועות אין איסור להתרחץ, ואם כן אין איסור מצד הדין בהליכה לים או לבריכה. אולם יש לשקול שני גורמים: 1. שמחה (ולכן תלוי הדבר אם הולכים לרחצה, או שמא הולכת קבוצה של חברים לבילוי משמח וכדומה). 2. סכנה (כלומר, צריך לדאוג שלא יהיה סיכון מיוחד החורג ממצבו הרגיל של האדם). כאשר הולכים לשם שחייה רגועה ולא לשם בילוי משמח, אין כל בעיה ללכת לים או לבריכה בשלושת השבועות (אך לא בתשעת הימים).
האם מותר להסתפר ולהתגלח?
לדעת רוב הספרדים מותר להסתפר ולהתגלח בשלושת השבועות, ויש לאסור רק מהשבוע שחל בו תשעה באב (שולחן ערוך תקנ"א, ג). אולם האשכנזים (וחלק מהספרדים, בעיקר יוצאי מרוקו) מחמירים שלא להסתפר או להתגלח בכל שלושת השבועות (רמ"א, תקנ"א, ד. ויש המקילים להתגלח לכבוד השבת, אך המנהג הרווח הוא להחמיר בכך).
האם מותר לקנות בגדים חדשים?
נוהגים שלא לקנות בגדים חדשים או חפצים משמחים בשלושת השבועות. עיקר הטעם הוא בגלל ברכת שהחיינו ("שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"), שלא מתאים לאומרה בשלושת השבועות, אולם למעשה התקבל שלא לקנות חפצים משמחים גם אם לא מברכים שהחיינו (אף שיש מקילים בכך). מכל מקום מותר לקנות בגדים פשוטים (בוודאי לבנים, גרביים וכדומה) או חפצים פשוטים, וכמו כן ניתן להקל אם יש הפסד.
מקום הפסד נקרא "דבר האבד", כלומר, שהמחיר יעלה או שלא ימצאו אותו בגד. לאחרונה יש תופעה של מכירת בגדים במבצעים במיוחד כדי שיקנו אותם בשלושת השבועות ואף בתשעת הימים. דבר האבד נועד למניעת הפסד, אך לא ראוי ליצור מציאות כזו לכתחילה.
הרב יוסף צבי רימוןצילום: יהושע הלויהאם מותר לחתום על חוזה בתקופה הזו?
מותר לחתום על חוזה העסקה או שכירות דירה וכדומה בשלושת השבועות, עד ראש חודש אב. מראש חודש אב והלאה, ראוי שלא לחתום על חוזה שלא לצורך, מפני שממעטים במשא ומתן (ובמיוחד אם מדובר בחוזה שיש בחתימתו שמחה מיוחדת). אך אם הימנעות מחתימה על חוזה תגרום הפסד (כגון שלא יחתמו איתו על החוזה, או שישכירו את הדירה לאדם אחר) – מותר לחתום על חוזה גם אחרי ראש חודש אב, ולא צריך לחשוש ממזל רע וכדומה.
עין טובה
איסורי שלושת השבועות אינם רק אבלות. יש בהם גם תזכורת לצער שיש לנו על חורבן הבית. לכן, צריך לשים לב בימים אלו להצטער ולדאוג על חורבן המקדש, לנסות להתחזק בקיום מצוות ובמיוחד באיסור לשון הרע ובחיזוק הראייה הטובה שלנו, שהרי "אם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יִבּנה על ידי אהבת חינם" (הרב אברהם יצחק הכהן קוק).
- הרב יוסף צבי רימון הוא רב המועצה האזורית גוש עציון, רב המרכז האקדמי לב ויו"ר עמותת סולמות
