סערה צפויה בעולם ההלכה היהודי עם האישור הדרמטי של משרד הבריאות לבשר מתורבת מבוסס בקר, שאמור לסלול את הדרך למעבר של המוצר מהמעבדה אל הצרכנים. האם הבשר המתורבת, המבוסס על תאים של בעל חיים וגדלו בביו-ריאקטורים, ייחשב לעניין הכשרות כ"בשרי" או "פרווה"? והאם הוא בכלל כשר?
לפני שנה בדיוק פסק הרב הראשי לישראל, דוד לאו, שבשר מתורבת שלא הופק מבשר של בהמה קיימת הוא "כשר פרווה" ולא נחשב בשרי, כך שיש להתייחס אליו כמו למוצר צמחי. לפני כתיבת חוות הדעת ההלכתית, הרב לאו ביקר במפעל בעיר רחובות, שם שמע מהנהלת המפעל על תהליכי הייצור של הבשר המתורבת ובחן אותם מקרוב. ההגדרה של הבשר ככשר כפופה לדבריו לכך שהמרכיבים הנוספים עומדים תחת כשרות הרבנות המקומית.
הרב לאו הדגיש כי חוות הדעת נועדה להכריע באופן עקרוני בשאלת מעמדו של בשר מתורבת המיוצר מתאי גזע המופקים באופן שהוצג בפניו במפעל, ובכך לתת העדפה מבחינה הלכתית לייצורו בשיטה זו, שבה התאים מופקים שלא מבשר בהמה קיימת – אלא על ידי תאי גזע שהופקו משטיפת עוברים, בידוד תאי גזע מתוכם, ושתילתם והזנתם במצע "צמחי".
עם זאת, הרב לאו ציין כי "במקרה שהבשר המתורבת ישווק כבשר או מוצרי בשר, ובפרט אם צורתו תהיה דומה לבשר בטעמו ובריחו ההולך למרחוק בעת הבישול, יש מקום להחמיר ולהגדירו ככשר אך לא כמוצר פרווה לעניין עירובו, בישולו ואכילתו עם מוצרי חלב".
הכרעתו של הרב לאו היא חלק מקשת דעות בקרב פוסקי ההלכה. אחד מהם, הרב אשר וייס, אמר בעבר כי "לפוסקי ההלכה אתגר אמיתי, כי פוסק צריך להתמצא בתחום שבו הוא פוסק ואילו העולם המדעי-טכנולוגי לא מפסיק להתחדש ולהשתנות". לדברי הרב וייס בכנס של המרכז האקדמי לב ועמותת סולמות שעסק בנושא, "השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא האם מדובר בבשר. ובכן, מדובר בבשר שמתפתח מתאי גזע בהליך מעבדתי, לא מדובר בבשר שיוצר יש מאין, הרי היכולת הזו שמורה לקדוש ברוך הוא בלבד".
מלבד הרב הראשי והפוסק החרדי, הועלו במהלך השנים פסיקות רבות של רבנים דתיים וחרדים, שדנו בשאלה האם רקמה המיוצרת בתנאי מעבדה מתא ראשוני של בעל חיים דינה כבשר. בין השאר, נייר עמדה של ארגון רבני צהר קבע כי בשר מתורבת שיוצר מתאים במעבדה אינו בשרי. על המסמך חתמו שורה של רבנים דתיים לאומיים, בהם הרב דוד סתיו והרב יובל שרלו. האישור התקדימי של משרד הבריאות צפוי להביא לדיונים הלכתיים נוספים בסוגיה המורכבת, בעולם הדתי והחרדי.
להכרעה יש השלכות דרמטיות: איך תיחשב מסעדה שתשווק את הבשר המתורבת – בשרית או חלבית? האם יהיה מותר למסעדה כשרה להגיש את הבשר המתורבת עם מוצרי חלב, כך שמבחינה תיאורטית יהיה אפשר להגיש צ'יזבורגר כשר? מה הסימון שיהיה על האריזות? כל הכרעה בשאלות המרתקות הללו תשפיע מאוד על עסקים, ולכל החלטה יש משמעות רחבה.
מקור התאים – ביצית מופרית
חברת הפוד-טק הישראלית אלף פארמס (Aleph Farms) הודיעה אתמול (יום ד') כי קיבלה אישור רגולטורי ראשון מסוגו ממשרד הבריאות, אשר יסלול את הדרך לשיווק הבשר המתורבת שלה בישראל. ההערכה היא שהסטייק הראשון של החברה יגיע למסעדות כבר במהלך השנה.
הנתח הראשון ש-Aleph Farms מתכוונת להגיש לסועדים בישראל, תחת המותג Aleph Cuts ("נתחי אלף"), נקרא "פטיט סטייק מתורבת". הוא עשוי מתאים של פרה מזן אנגוס שחור בשם לוסי, אשר לא עברו שום שינוי גנטי או תהליך של אימורטליזציה (הנצחה), וכן מפיגום של חלבון צמחי העשוי מסויה וחיטה. לדברי החברה, מקורם של התאים מאחת הביציות המופרות של לוסי.
בהודעת המשרד נאמר כי לנוכח הביקוש העולמי הגובר לחלבונים והחשיבות בייצור מוצרים שמקורם אינו בחי, פועל משרד הבריאות כדי לאשר מקורות מזון חלופיים. לאור זאת, ובמסגרת תוכנית פיילוט לבחינה של חלבון אלטרנטיבי, במחלקה לניהול סיכונים במזון בשירות המזון הארצי במשרד הבריאות, אושר לראשונה בעולם מוצר "מזון חדש" הכולל תרבית תאים שמקורם מבקר, ולא מעוף.
סינגפור הייתה המדינה הראשונה שאישרה לשווק עוף מתורבת בשנת 2020, ומאז הצטרפה אליה ארצות הברית כאשר אישרה לחברות Upside Foods ו-Good Meat לשווק את מוצרי העוף המתורבת שלהן. כעת הפכה ישראל למדינה הראשונה שמעניקה אישור רגולטורי לבשר בקר מתורבת.
בשר מתורבת מוגדר כ"מזון חדש" ולכן הדבר דורש תהליך אישור מורכב ופרטני, בדומה לנעשה בעולם, זאת במטרה לשמור על בריאות הציבור. במסגרת זו, כל מזון חדש נבחן לגופו, כיוון שלכל חברה טכנולוגית יש תהליכי ייצור ומוצר שונים.
