מצילים את נעלי הילדים מאושוויץ: ריאיון באולפן ynet
(צילום: אבי חי)
אריה פינסקר היה רק ילד קטן כשהגיע לצריף הניסויים. כל משפחתו אבדה לו שם, באותו היום, ועלתה בעשן המשרפות של בירקנאו. רק אחיו נשאר עימו, והוא שהציל את חייו. מתוך אלף ילדים שהיו באותו צריף עינויים, שרדו רק ארבעה את הניסויים. את עדותו סיפר בטקס שהתקיים השבוע במעבדת השחזור במוזיאון אושוויץ, ובו הושק קמפיין בינלאומי לשימור ולשחזור 8,000 נעליים מתפוררות של ילדים יהודים שנרצחו במחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו בשואה (לתרומה - לחצו כאן).
את הפרויקט יזם ארגון מצעד החיים העולמי בשיתוף קרן ומוזיאון אושוויץ, בעקבות החשיפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" על אודות מצבן הבלוי והמתפורר של נעלי הקורבנות. קרן אושוויץ הודיעה כי ללא שימורן המיידי של הנעליים, קיימת סכנה של ממש לתיעוד ההיסטורי של הזוועות שהתרחשו במחנות אלה. "כל כך קשה לי להסתכל על הנעליים הללו", פרץ פינסקר בבכי. "אני רואה אותן וחושב: אולי הנעליים של אחיותיי התאומות שנרצחו, נמצאות פה".
כחצי מיליון דולר – עלותו של פרויקט השחזור, והוא יימשך כשנתיים. הוא יחל באופן מיידי בעזרת הציבור הרחב, משתתפי מצעד החיים לדורותיהם, תורמים ובראשם איתן נישלוס, מייסד ונשיא קרן נישלוס, דור שלישי לשואה ושותף אסטרטגי של מצעד החיים שמשמש כשגריר של המצעד במדינות המפרץ, שהסכום הראשוני שתרם מאפשר את התחלת מבצע השחזור. נישלוס הדליק את לפיד הדור השלישי במצעד החיים האחרון, כשבידו קופסת הנעליים של סבתו, תמרה זיסרמן ז"ל, ובה נצורים זיכרונותיה מהשואה.
"מצאתי נעליים באושוויץ והרגשתי עשירה"
שורדת השואה, מרים הראל, שהייתה ילדה בגטו ונערה במחנה, סיפרה כיצד הגיע לאושוויץ כילדה, לקראת סוף המלחמה. "זה היה בשנת 1944. עד היום, כשאני עוצמת את העיניים אני רואה את 'דרך הדם' באושוויץ. הכריחו אותנו לרוץ יחפים על דרך של שבעה מטרים על שברי זכוכיות – כשאנחנו מחזיקים את הנעליים בידיים. מי שהשמיע קול – מת במקום. למרות שהרגשתי את דקירות הזכוכית, לא אמרתי כלום. עשינו הכול בשביל לחיות".
4 צפייה בגלריה
שורד השואה אריה פינסקר. "כל כך קשה לי להסתכל על הנעליים הללו"
(צילום: טלי נטפוב, קרן נישלוס)
"אני בחיים לא אשכח את הרגע שבו מצאתי נעליים באושוויץ", סיפרה פאולה לבקוביץ. "מצאתי נעליים שונות, מגפיים, שהיו גדולות עליי, אבל הייתי כל כך גאה בעצמי. עד אז לא היה לי כלום, ומרגע שהיו לי את הנעליים – הרגשתי עשירה".
לפני המלחמה הייתה חנות נעליים לסבה של פאולה, שכל בני המשפחה עבדו בה עד שהגרמנים גירשו את המשפחה ב-1940. כשהגיעה לאושוויץ, היא הייתה בת 10 בלבד. אביה נרצח במחנה במהלך ראש השנה בשנת 1944. גם שתי אחיותיה, חיה וחנה, נרצחו.
"צעדו בהן את צעדיהם האחרונים"
בטקס השתתפו שורדי השואה אריה פינסקר ובוגדן מילושביץ', שניהם היו ילדים כשהגיעו למחנה, מנכ"ל קרן אושוויץ וויט'ק סוצוויצ'ה, מנכ"ל מוזיאון אושוויץ ד"ר פיוטר סיווינסקי, נשיאת מצעד החיים העולמי פיליס גרינברג היידמן, ונשיא קרן נישלוס, איתן נישלוס, שאמר: "אני קורא לצעירים ברחבי העולם לתרום לשימור הנעליים ולהנציח את ההיסטוריה – עכשיו זה הזמן שלנו".
4 צפייה בגלריה
ניצולי אושוויץ, אריה פינסקר (מימין) ובוגדן ברטינקובסקי, אוחזים בנעליים של ילדים שנרצחו בידי הנאצים במחנה, ועתידות לעבור שימור
(צילום: טלי נטפוב, קרן נישלוס)
"הנעליים הזעירות שנותרו באושוויץ הן כל מה שנותר מהילדים היהודים שנרצחו בידי הנאצים", הוסיף. "אלו הנעליים שבהן צעדו את צעדיהם האחרונים אל מותם בתאי הגזים. על ידי שימור הנעליים האלו, אנחנו משמרים את זכרם של הילדים. כבן הדור השלישי לשואה, זו האחריות שלנו לשמור על זיכרונותיהם בחיים".
כ-1.5 מיליון ילדים נרצחו בשואה, מהם כ-232 אלף ילדים במחנות אושוויץ-בירקנאו. המספר הגדול ביותר של ילדים הגיע למחנה במחצית השנייה של 1942. רובם המכריע היו ילדים יהודים שנרצחו בתאי הגזים מיד עם הגעתם. כשהחיילים הסובייטים שחררו את אושוויץ ב-27 בינואר 1945, נותרו במחנה רק כ-500 ילדים מתחת לגיל 15, כשהם סובלים ממחלות קשות ומתת-תזונה.
יו"ר מצעד החיים, ד"ר שמואל רוזנמן, אמר כי "מצעד החיים רואה בפרויקט שיקום נעלי הילדים ציווי היסטורי ומוסרי, שאותו אנו לוקחים על עצמנו בתחושת אחריות וגאווה עצומה. אנו רואים בשיקום הנעליים עדות ניצחת לאכזריות הגרמנים בשואה, ומבחינתנו זה צעד חינוכי מובהק שנועד לשמר את זכרם של הקורבנות. אני קורא לכל מי שזיכרון השואה חשוב לו, לקחת חלק פעיל בשימור הזיכרון".
ד"ר פיוטר סיווינסקי, מנהל מוזיאון אושוויץ, נשיא קרן אושוויץ-בירקנאו: "בתערוכה הנודדת 'אושוויץ. לא כל כך מזמן. לא כל כך רחוק', אחד החפצים המדברים ביותר לרגשות המבקרים היא נעל ילד עם גרב בתוכה. דרך גורלם של הילדים אנו מסוגלים להתבונן לעומק הרוע האנושי באושוויץ".
כדי להיות חלק פעיל בשימור הזיכרון של הילדים, היכנסו לאתר מצעד החיים (כאן), או צרו קשר בדוא"ל: soultosole@motlmail.org
