מחלוקת פנימית בתוך עולם הרבנות הופכת לכאב הראש החדש של נתניהו. ראש הממשלה התחייב בהסכמים הקואליציוניים לפעול לכך שאחד מהרבנים הראשיים לישראל יהיה חרדי ואחד דתי־לאומי, אך פיצוץ במגעים בין הצדדים על זהות המועמדים שייבחרו מקשה על מימוש ההבטחה ועלול להביא למינויים של שני רבנים חרדים.
במפלגת הציונות הדתית לא מתכוונים להחמיץ את ההזדמנות הפוליטית להביא לבחירת רב מטעמם, אחרי שלושה עשורים של שליטה חרדית, ומתעקשים מול נתניהו על קיום ההסכם, אבל ביהדות התורה מטילים וטו על המועמד שאותו מבקשת לקדם מפלגתו של בצלאל סמוטריץ' והודיעו כי יפעלו חד־צדדית לבחירת רבנים אחרים.
הבחירות לרבנות הראשית מתקרבות
בעוד כחודשיים, לקראת סיום הקדנציה של הרבנים דוד לאו ויצחק יוסף, ייערכו בחירות לרב האשכנזי ולרב הספרדי שיחליפו אותם ברבנות הראשית. בגלל שליטת ש"ס במשרד לשירותי הדת והחשיבות העליונה שמייחסת המפלגה למינוי רבנים ודיינים, הייתה הבנה בקואליציה כי הרב הספרדי יהיה חרדי, כלומר מזוהה איתה, ואילו האשכנזי יהיה דתי־לאומי, מטעם הציונות הדתית, כפי שהתחייב נתניהו. יהדות התורה, שוויתרה על האפשרות למנות רב חרדי אשכנזי, הסכימה לכך בתנאי שהמועמד שתציג מפלגתו של סמוטריץ' יהיה מהחוגים השמרניים במחנהו, כזה שהחרדים יכולים לחיות איתו בשלום.
בחודשים האחרונים נחשב רבה של פתח תקווה, הרב מיכה הלוי, למועמד המוביל ליהנות מתמיכת הציונות הדתית, ומאחר שהוא מזוהה עם הזרם החרד"לי (חרדי לאומי), הקרוב מאוד לחרדים, נראה היה שהדרך לדיל המשולש סלולה. אלא שוועדת רבנים שמינה סמוטריץ' לעניין הפתיעה ובחרה אתמול ברב מאיר כהנא כמועמד המפלגה – וטרפה את הקלפים.
כהנא (אין קשר משפחתי לחבר הכנסת לשעבר, מנהיג תנועת כך המנוח), דיין וראש הרכב בבית הדין הרבני האזורי באשקלון וקצין צה"ל בדרגת סא"ל (במילואים), נתפס בעיני החרדים כבעל קו דתי והלכתי ליברלי מדי הפוסל אותו מלכהן בתפקיד הרבני העליון. בעקבות כך הודיע ח"כ משה גפני, הנציג הבכיר של הזרם הליטאי ביהדות התורה, כי מפלגתו תכריז בקרוב על מועמד חרדי מטעמה לתפקיד הרב האשכנזי – לצד מועמד ש"ס לרב הספרדי.
בציבור הדתי־לאומי עדיין לא התאוששו מהטראומה בבחירות הקודמות, 2013, אז נבחרו שני רבנים חרדים, אף שהבית היהודי, עם 12 מנדטים, הייתה באותו הזמן בקואליציה, ואילו ש"ס ויהדות התורה באופוזיציה. כהונת הרבנים הנוכחיים, דוד לאו ויצחק יוסף, השלימה, כאמור, 30 שנה של שליטה חרדית ברבנות הראשית, כאשר לפניהם היו הרבנים שלמה עמאר ויונה מצגר, וקודם לכן הרבנים אליהו בקשי דורון וישראל מאיר לאו.
למעשה, הרבנים אברהם שפירא ומרדכי אליהו, שסיימו את תפקידם ב־1993, הם האחרונים שהיו מזוהים עם הציונות הדתית. זו הסיבה לכך שסמוטריץ' סימן לאחר הבחירות כמטרה עליונה את מינויו של רב אחד, לפחות, המזוהה עם הקו הדתי־לאומי של מפלגתו – והוא לא מתכוון לוותר על כך מול נתניהו.
