פושקינה, אומן. השבוע
(צילום: אדוארד דוקס)
30 אלף ש"ח השקיע רוי צרור, תושב בני ברק, שארז את מטלטליו בסוף השבוע שעבר, ויצא עם משפחתו לעשות את ראש השנה באומן. צרור, חסיד ברסלב ובעל תאגיד פועלי בניין, השאיר את העסק לאחיו והגיע עם חמשת ילדיו – רק לא לפספס תפילה עם הצדיק, כשאין לדעת מה ילד יום ומה יחליטו הממשלות בישראל ובאוקראינה.
בצלאל אמויאל (32) מירושלים הגיע לאומן עם אשתו וארבעת ילדיו. "חשוב לנו להיות כאן בראש השנה, לכן הגענו לפני שהיציאה תיאסר", הוא אומר. "מכיוון שאי אפשר להיות בלי האישה לאורך זמן, באנו יחד. אנחנו רק שש נפשות, לידינו גרה משפחה של 13 נפשות".
אמויאל מסביר כי "ראש השנה אצל רבי נחמן זה מבחינתנו הדבר הכי חשוב בעולם, וכל השנה אנחנו מתכוננים לזה". הוא מזכיר את המימרה המיוחדת לרבי: "אין דבר גדול מזה", ואומר כי "בגלל החשש שהגבולות ייסגרו, מיהרנו להגיע השנה מוקדם. נסענו כל המשפחה, והשארנו דירה בירושלים שאנחנו ממשיכים לשלם עליה שכירות, ממשיכים לשלם למעון של הילדים הקטנים - וגם נגיע באיחור לפתיחה של כיתה א', אבל העיקר שנזכה להיות כאן בראש השנה".
אמויאל מוסיף: "אנחנו לא אנשים אמידים שיכולים להרשות את זה לעצמנו, אבל בסופו של דבר אנחנו מרגישים שקיבלנו מתנה מרבנו להיות אצלו חודש שלם, ולא רק בראש השנה. יש כאן משפחות עם הרבה ילדים וגם נשים בהיריון שבאו במסירות נפש, למרות כל הקשיים, העיקר לזכות לקיים את הציווי של רבנו להיות אצלו בראש השנה".
השנה - גם נשים וילדים
אין דומה האווירה באומן השנה לזו ששררה בה בשנה שעברה, עת התחולל קרב איתנים בין חסידי ברסלב, לשאר העולם. ממשלת אוקראינה לא רצתה אותם שם, גם לא התושבים המקומיים – וממשלת ישראל הפצירה בהם לקבל את הדין ולהישאר בארץ בשל ההתפרצות העולמית.
מזג האוויר השנה נאה והרחובות הומים אדם. בכל פינה בעיר אתה פוגש את החסידים: בכיכר, בכניסה לשוק המרכזי, בפארקים ובמקומות ציבוריים נוספים. בניגוד לשנים שעברו, לא רק גברים ממלאים את העיר, אלא גם נשים וילדים.
נתן (12 וחצי), בנו של צרור, מורגל להגיע לאומן כבר מאז שהיה בן 6, מדי ראש השנה. לקראת בר המצווה שלו הוא כאן לפצות על השנה שעברה, אז כזכור לא ניתן היה להגיע. "אני אוהב מאוד את התחושה של הביחד בעת הקריאה המשותפת של התיקון הכללי", הוא מספר. "התשליך כאן - איזה כיף לעשות את זה באגם, בטבע, ולא כמו בארץ, על דלי מים".
"אבא מפנק אותנו בפיצות ובמסעדות", הוא מוסיף בעיניים נוצצות. "גם מוכרים כאן צעצועים שאין בארץ: רובים, חרבות מעץ בזיל-הזול! ואין כאן את חום הישראלי הנוראי - כיף לקום בבוקר, אפשר לנשום".
"זה לא פושקינה, זה פה-שכינה"
על פי ההערכות, לא פחות מעשרת-אלפים חסידים כבר נכנסו למדינה ונמצאים בסביבת ה"ציון" (קברו של הרב), מחשש כי ממשלות ישראל או אוקראינה יטילו בהמשך הגבלות שיקשו עליהם את ההגעה, כפי שאירע בשנה שעברה. אלפי חסידי ברסלב נוספים צפויים להצטרף אליהם בימים הקרובים, כאשר שהשאיפה היא לקיים את האירוע המסורתי השנתי עם מספר המשתתפים הרגיל ככל האפשר.
בשבוע שעבר החליטה הממשלה לחייב את השבים לארץ מרוב מדינות העולם, ובכללן אוקראינה, בתקופת בידוד של לפחות שבעה ימים. אבל בעוד שהישראלים המטיילים בחו"ל שוקלים את צעדיהם בהתאם, בברסלב חיים את הרגע – למרות החשש כי הדבר ישפיע גם על האפשרות להשתתף בתפילות יום כיפור או לחגוג עם המשפחה את סוכות, מאחר שרבים מהם שבים לישראל לאחר ראש השנה, ימים ספורים לפני יום כיפור שאותו ייאלצו לבלות בבידוד.
השכונה המתרכזת סביב רחוב פושקינה וציון קברו של רבי נחמן, נראית כמו שכונה חרדית טיפוסית. השלטים כולם בעברית, בחנויות מוכרים מוצרים ישראליים והתושבים המקומיים אומרים בצחוק: "זה לא פושקינה, זה פה-שכינה".
"רק שלא יביאו לנו איזו מחלה זיהומית"
נחמן ליברמנץ (19) ואחיינו שמואל הגיעו לאומן כבר לפני שבועיים. למרות גילו הצעיר, נחמן מכיר את אומן על כל דקויותיה, ואף הצליח להגיע בראש השנה 2020. "עשיתי תושבות אוקראינית משום שבשנה שעברה הכניסו בעת סגר רק בעלי תושבות", אמר, "אבל בסוף אני רואה שהאוקראינים בסדר והישראלים לא".
הוא לא מאמין שישראל תאפשר הגעה למדינה, ובטוח שלקראת ספטמבר ייסגרו הגבולות, "למרות שאוקראינה מאפשרת להגיע", לדבריו. "אבל שים לב מה קרה תוך שנה: כל מי שהתחיל עם רבי נחמן, אכל אותה. ראש העיר של אומן, אלכסנדר צבריי, הפסיד בבחירות. שר הפנים של אוקראינה הודח לאחרונה מתפקידו. שגריר ישראל באוקראינה, יואל ליאון, סיים - וגם נתניהו וכל הקואליציה שלו כבר לא איתנו. הפרויקטור רוני גמזו, גם הוא עזב".
הוא אמנם בן 19 בלבד, אך כבר נשוי ואב לילד, המשפחה נמצאת איתו ובקרוב ישובו לישראל בעוד שהוא צפוי להישאר עד אחרי החג. המצב באומן, הוא מבהיר, הרבה יותר רגוע ביחס לשנה שעברה, וגם המקומיים אדיבים יותר.
על הכביש עומדת מונית, ובה הנהג ז׳ניה, בן 50: ״שיבואו, הרי זה אתר קדוש שלהם״, הוא אומר - ומוסיף: "רק שלא יביאו לנו איזו מחלה זיהומית". חסיד שהנהג המתין לו נכנס לרכב בדלת האחורית. ״שיבואו החסידים - זה האתר הקדוש שלהם", חוזר ז׳ניה - ונותן גז.
4,000 דולר לשני חדרים
מחירי הדירות באומן מאמירים בהתאם. מטר מרובע במרכז העיר עולה 700-600 דולרים. בשכונה החרדית מתחיל המחיר ב-2,000 דולר למטר. מיכל (35), תושבת דרום תל אביב, הגיעה לאומן עם בעלה וארבעת ילדיה כבר לפני שלושה שבועות. "אנחנו חוסכים כסף כל השנה כדי לבוא לאומן", היא מספרת. "לשכור דירת שני חדרים עולה לנו 4,000 דולר, כולל ראש השנה״. הילדים שמסתובבים לידינו, מספרים כי לאחרונה יש לעיתים קרובות הפסקות מים וחשמל בשכונה, שנמשכות לפעמים ארבעה ימים.
במרכז אומן נפתח לאחרונה בית דפוס וחנות ספרים בשם "ויזבי". המרכז נמצא במרתף של בית ישן שהיה שייך לסוחר יהודי ששם משפחתו פיינשטיין, בתחילת המאה ה-20. חדר אחד במרתף מעוצב כמוזיאון לתולדות יהודי אומן. יש בו פינה המוקדשת לתולדות החסידות, שבה ניתן לרכוש מוצרי יודאיקה שונים הקשורים אליה. "במרתף הזה אני מקיימת סדנאות, הרצאות, וכאן מתקיימים גם מפגשים עם סופרים", מספרת מורת הדרך המקומית, ליאנה רודניקובה.
יאן (36), אח מוסמך ומעסה מדופלם, הוא יהודי מקומי. "במידה שלא יחממו את המצב משני הצדדים - הרשות העירונית וגם התיירים - אז הכול יהיה בסדר", הוא אומר. "שמירה על סובלנות משני הצדדים, תועיל להצלחת ראש השנה באומן".
פורסם לראשונה: 12:39, 16.08.21
