איך זה לגדול במשפחה נוצרית אדוקה, ולגלות בגיל 18 שאתה מאומץ ושבעצם אתה ממוצא יהודי? זה הסיפור של ברנדון רוברטס, צעיר ממילווקי שנמצא כעת בישראל, כחלק מחיפוש אחר השורשים והזהות שלו.
רוברטס, בן לאמא אפרו-אמריקנית ואבא אוקראיני יהודי, גדל מגיל שבע במשפחה מאמצת נוצרית. למרות הזהות הדתית של המשפחה, הוא מעיד שתמיד נמשך ליהדות ורצה ללמוד עליה: "היה לי קשר לא מוסבר ועניין לא רק ביהדות, אלא גם בישראל. המשפחה שלי גם רצתה שנכיר את הדתות האחרות מלבד הנצרות, והם נתנו לי ספרים ולימדו אותי דברים בסיסיים על היהדות כדי שיהיה לי רקע. אמנם הלכנו לכנסייה וחגגנו חגים נוצריים, אבל כל הזמן היה לי קשר רגשי ליהדות ותשוקה לדעת על ישראל".
בתקופת הילדות והנעורים לא הכרת את הרקע של הוריך הביולוגיים?
"את אמא שלי הכרתי וידעתי עליה, אבל לא ידעתי כלום על אבא שלי ועל הרקע שלו. בגיל 20 החלטנו אני ואחותי התאומה לפתוח את תיק האימוץ וללכת לפגוש לראשונה את אבא שלנו. מצאנו אותו בשכונה היהודית של העיר והוא היה כבר בן 79. הוא סיפר לנו את סיפור חייו, כולל ההגירה מקייב וכל הזהות היהודית שלו. בפגישה הזאת הבנתי את מקור הרגש שהיה בי ואת העניין שהיה לי כל החיים ביהדות. עוד חלק משונה היה שעוד שלפני שידעתי עליו ועל הרקע שלו, למדתי רוסית בקולג', וגם זה התחבר לי לכך שהמוצא שלי הוא מאזור ברית המועצות לשעבר".
אחרי הגילוי על המוצא היהודי, רוברטס התחיל להיות מחובר יותר לסטודנטים היהודים בקמפוס שבו למד, והצטרף גם לפעילויות של הארגון היהודי הלל. "לקח לי זמן להבין את המשמעות של הארגון ומה הם עושים, והבנתי שהם שם גם בשביל אנשים כמוני – אנשים ממוצא יהודי שלא גדלו במשפחות יהודיות. הצטרפתי לארוחות שבת ולחגים, ובין השאר הייתי גם פעיל במאבק נגד ארגונים פרו-פלסטיניים ותנועת ה-BDS. הייתה הרבה פעילות אנטי-ישראלית בקמפוס, והעמדתי את עצמי בקו האש, כי הרגשתי שזה מאבק מוצדק לטובת ישראל".
המסע לישראל
לאחר שגילה את מה שהרגיש כל חייו וסיים את התואר הראשון בקולג', הוא החליט לעזוב את העבודה והמשפחה כדי למצוא את עתידו בישראל. רוברטס הגיע לארץ בדצמבר שעבר במסגרת תוכנית "מסע קריירה", והוא מעניק סיוע לפליטים מהמלחמה באוקראינה שעלו ארצה, דרך ארגון הומניטרי שבו הוא מתמחה.
"העובדה שאני דובר רוסית ואנגלית מסייעת לי רבות בעבודה היומיומית", לדבריו. "אני עוזר להם להתאקלם בסביבתם החדשה וגם למצוא עבורם עבודה שתתאים להם". במסגרת הזאת, הוא אמור להישאר בישראל כתשעה חודשים, ולצד ההתנדבות גם לבחון אם הם רוצים לעלות לארץ או לנסות לחיות בישראל לתקופה ארוכה יותר.
איך אתה מרגיש בישראל?
"אנחנו עומדים ברשות עצמנו, מנהלים את החיים שלנו כאן בדירה משלנו ומשתלבים כמו ישראלים רגילים. זו חוויה מעניינת מאוד ושונה ממה שהיה לי במילווקי. בארה"ב היה לי עסק קטן אבל די מצליח, ודי התלבטתי אם כדאי לי לבוא לתוכנית בישראל, אבל עם הזמן הבנתי שזאת הזדמנות טובה גם להתחבר לשורשים שלי וגם לחוות חוויה חד-פעמית".
איך אתה מגדיר את עצמך מבחינה דתית?
"אני נוצרי ציוני, אבל גם ממוצא יהודי, וגם אפרו-אמריקני. באופן עקרוני, אני מאמין בנצרות אבל יש לי מקום מיוחד בלב לעם היהודי ולישראל".
אתה מתכנן להישאר בישראל בסוף התוכנית?
"עוד לא החלטתי. אחותי התאומה בארה"ב רוצה שאחזור, אבל יש סיכוי שאני אשאר גם אחרי שהתוכנית תסתיים. אני אוהב את המדינה ומרגיש בה נוח. קשה לי כרגע להכריז שאני אעשה עלייה, אבל אני בהחלט שומר את כל האפשרויות פתוחות להמשך".
השנה צפויים להגיע לארץ 14 אלף צעירים וצעירות יהודים מהעולם לתוכניות השונות של "מסע". רובם משתתפים למשך ארבעה עד עשרה חודשים בתוכניות התמחות, הוראת אנגלית, פיתוח קריירה והתנדבות בקהילה.
במסגרת מחקר שערך הארגון בקרב 2,433 צעירים יהודים מצפון אמריקה בגילי 35-22, ביניהם בוגרי תוכניות מסע, עולה כי חצי מהם מעידים על עצמם שהם פעילים למען הסברה ישראלית. 54% מבוגרי מסע מעידים כי ישראל מהווה חלק משמעותי מהזהות היהודית שלהם, 47% שוקלים לחיות בישראל בעתיד, 67% העידו כי הם מודאגים מעליית האנטישמיות בארה״ב ו-60% מעידים כי הם חשים חיבור עמוק לחברה הישראלית.