אברהם שלום – סוף הדורות
(בימוי, צילום ועריכה: ליאל שלום הפקות וידאו)
הוא עלה לישראל בגיל צעיר מיוסטון, טקסס; התקשה במסגרות החרדיות, הגיע לכיכר החתולות – אבל במסע הארוך מצא את המוזיקה שהייתה לו עיר מקלט. עכשיו מוציא אברהם שלום (34) קליפ חדש, שני במספר, "סוף הדורות" (כאן בבכורה) – והוא מקווה שיצליח להגיע לנשמות אבודות, ולהעביר להן קצת כוח. "גם כשאתה בתהום של קושי, במקום של חיפוש ותהייה – תמצא את הצעקה הפרטית שלך לאלוקים", הוא אומר. "דווקא מהקושי יצמחו ישועה ואמונה גדולה".
"המוזיקה הייתה ועודנה התרופה שלי", שלום אומר היום, אבל זמן רב לקח לו להפוך אותה גם לעיסוק לחיים. "כבר תקופה ארוכה שאני מופיע בארץ בכל מיני אירועים שונים, אבל רק לאחרונה אזרתי אומץ לצאת עם המוזיקה שאני כתבתי ויצרתי".
"עיר מקלט"
את דרכו המוזיקלית התחיל שלום בגיל 16: "בגיל ההתבגרות מצאתי את עצמי נודד בין המון מסגרות לימודיות שפחות מצאתי את עצמי בהן. חלקן היו טובות יותר וחלקן פחות. תקופות ארוכות חיפשתי את עצמי, לפעמים הרגשתי קצת ריק, מחפש את הדרך הייחודית שלי.
"בין מסגרת למסגרת הסתובבתי קצת בירושלים של מטה, בואכה כיכר החתולות – ובמרכז העיר עם חברים. חברנו יחד כמה מהחברים שהיו בקטע של מוזיקה. אני תמיד הייתי מסתובב עם גיטרה, וככה מצאתי מקום מפלט כשהייתי צריך. זאת הייתה הנחמה, השמחה, המקום שבו הייתי מוצא את עצמי שלם ומלא".
באותה תקופה, כשהוא בן 16, יזם את ההופעה הראשונה במדרחוב בן יהודה. "נכנסנו למרתון חזרות במקלט בבניין של הוריי, כשכל חבר לקח פיקוד וניגן על כלי אחר. במקביל השגתי נקודת חשמל ואפילו אישור מהעירייה ומהמשטרה לקיים את ההופעה... מי שהיה הסולן ועזר לי גם להרים את הדבר הזה, הוא חברי הטוב עד היום, האמן והיוצר ישי ריבו".
השקט שמעבר לים
למרות הקושי, ההורים תמכו בשלום באופן מוחלט: "אני מניח שהיה להם קשה, אבל ההורים שלי תמיד היו בשבילי גב, ותמיד העניקו הרבה תמיכה ואהבה, ובאופן כללי עודדו אותי בכל מה שהיה קשור למוזיקה. הם עצמם היו עולים חדשים, וחיפשו את המקום המתאים להם כל השנים הללו.
"כשהם הבינו שאני מתקשה למצוא מסגרת מתאימה, עלה הרעיון של מסגרת לימודית בארה"ב, ושם באמת מצאתי סוף-סוף מקום יציב ורוגע נפשי, ובניתי עצמאות. החיידק עדיין בער בי, ובביקוריי בארץ כשהתנדבתי בארגון שתמך בילדים חולי סרטן ושיתוק מוחין, השירה והנגינה מילאו אותי".
בתקופה ההיא גם כתב את "סוף הדורות", ששכב במגירה קרוב ל-12 שנה, וכולו תחינה שעולה מתוך הקושי. כיום, כשהוא נשוי ואב לשלושה, אחרי ששירת ב"גולני", שלום מרגיש שהוא מתקרב לאושר ומלא בהודיה.
