1. ארבעת המינים
אחת ממצוות החג היא לטול את ארבעת המינים שהם: אתרוג, לולב, הדס וערבה. את ארבעת המינים נוטלים בכל ימי החג למעט בשבת.
את הלולב, ההדס וערבה מחזיקים ביד ימין, ואת האתרוג ביד שמאל עם הפיטם כלפי מעלה. מקרבים את הידיים אחת לשנייה ומצמידים את ארבעת המינים זה לזה, מברכים ומנענעים לשישה כיוונים: למעלה, למטה, קדימה, אחורה, ימינה ושמאלה.
יש המשווים את ארבעת המינים לעם ישראל, כשכל אחד מהמינים מייצג חלק אחר בחברה וחיבורם זה לזה מסמלים את אחדות העם.
2. שמחת בית השואבה
בחג סוכות, החג שבו "נידונים על המים", היה יוצא הכהן הגדול מלווה בתהלוכה של ריקודים ושירה לשאוב מים ממעיין השילוח כדי לצקת אותם על המזבח. בלילות החג נהגו לקיים חגיגה גדולה בחצר עזרת הנשים שהייתה מוארת בלפידים, הלווים היו מנגנים וברחבה היו מופעי אקרובטיקה.
על שמחה זו נכתב במסכת סוכה: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". שמחה זו הייתה ביטוי לתקוותו של העם שתהיה שנה ברוכה. בשנים כתיקונן יש הנוהגים בחול המועד סוכות לערוך חגיגות בבית כנסת זכר לאותה שמחה. השנה נאסרו החגיגות.
3. הושענא רבא
היום השביעי של חג סוכות שבו נוהגים להרבות באמירת פיוטי הושענות (תפילות הכוללות בקשות ישועה), ומכאן שמו רבא (גדול).
בתקופת בית המקדש, ביום זה נהגו לסדר מסביב למזבח ערבות, ואז העם הקיף אותו שבע פעמים. בסיום ההקפות היו נוטלים את הערבות וחובטים אותם ברצפה. זכר למנהג זה נוהגים להקיף ביום השביעי את בימת בית הכנסת (והשנה במנייני החצר) שבע פעמים, ולאחר מכן לחבוט את הערבות.
יום זה נחשב ליום שבו ניתן פסק הדין הסופי של האדם, ולכן נוהגים בליל הושענא רבא להרבות בלימוד תורה כל הלילה.
4. שמחת תורה
חג המציין את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש. בחג זה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה "וזאת הברכה" ואת תחילתה של פרשת בראשית, כדי להראות שלימוד התורה לעולם אינו מסתיים.
את פרשת "וזאת הברכה" נהוג לקרוא מספר פעמים כדי לאפשר לכל המתפללים לעלות לתורה. בעלייה האחרונה מצטרפים גם הילדים שעדין לא הגיעו למצוות. העולה בסיום הקריאה זוכה לתואר "חתן תורה", והעולה אחריו לקריאת פרשת בראשית מקבל את התואר "חתן בראשית".
בערב ובבוקר נוהגים להוציא מארון הקודש את כל ספרי התורה והמתפללים חובקים אותם ומקיפים את בימת בית הכנסת תוך שירה וריקודים. השנה, בצל הקורונה,יצויין החג באופן סמלי בלבד.
5. שמיני עצרת
חג מהתורה שנחגג מיד לאחר חג סוכות. ביום זה נחגג גם שמחת תורה, אולם מדובר בשני חגים נפרדים (שמחת תורה היא חג שנקבע רק בתקופת הגאונים).
משמעות המילה עצרת היא אסיפה, בדרך כלל לצורך תפילה. לפי חז"ל חג זה מבטא את הקשר המיוחד בין עם ישראל לקב"ה. בחג אומרים את תפילת הגשם, ובכך מציינים את חילופי העונות ובואו של החורף. בתפילת שמונה עשרה מוסיפים החל משמיני עצרת את הברכה "משיב הרוח ומוריד הגשם".
פורסם לראשונה: 17:40, 19.09.21