עושים תיקון לחכמים שנשכחו: יום הולדתו ופטירתו של משה רבנו מקבל צביון חדש היום (ה', ז' באדר), במיזם חדש המבקש להעלות על נס את חכמי המזרח שמקום קבורתם ומועד פטירתם איננו ידוע, וגם כתביהם נדחקו לפינה נשכחת בהיסטוריה הישראלית. מדובר בכמה מגדולי הרבנים שהיו מאור לדורות, ונפטרו במרוקו, במצרים וגם במדינות שאין לישראל קשרים דיפלומטיים עימן, דוגמת אלג'יר, תוניסיה ועיראק.
ארגון כי"ח – אליאנס (כל ישראל חברים), לצד הארגונים חכימא וזושא, תיקון והאיחוד המסורתי, יזם את אירועי "לומדים לזכרם, מאתרים את קברם", המתקיימים בארץ בעולם. ידוענים מכל קצות הקשת הפוליטית, החברתית והתרבותית משתתפים בו, ומתייגים עצמם על רקע הכיתוב "כל ישראל חכמים – גם אני מצטרף ללומדים ולחוגגים". "המיזם האינטרנטי מזמין את עם ישראל כולו להשתתף ולשתף בכל פיסת מידע שתוכל לסייע במאמץ להגיע אל קברי הצדיקים", אומר אלי ברקת מנכ"ל כי"ח, המפנה את קריאתו במיוחד למשפחות שמוצאן בארצות אלו, ויודעות אולי לספק פרטים על אודות חכמים מהשושלת המשפחתית הפרטית.
3 צפייה בגלריה
קברו של הרב שמואל אלבאז, אחד החכמים הנזכרים בפרויקט, בבית העלמין היהודי העתיק בפאס, מרוקו
(צילום: לירון נגלר-כהן)
"אנחנו בטוחים שבעזרת שיתוף פעולה עם המשפחות נוכל להרחיב את מאגרי המידע ולזכות להגיע לקבריהם של הצדיקים, לדעת יותר על המורשת שהשאירו אחריהם, על כתביהם, ולשמר אותם כך שזה יגיע גם לדורות הבאים".
"לכל אחד יש חלק בפאזל"
ברקת חתום על פרויקט "החכם היומי", אותו יזם לפני כעשור, שהוא מפעל תורני עצום, הכולל אסופת תכנים ייחודיים המקדמים וחושפים בכל יום חכם בן עדות המזרח. כעת הוא מקדם את שבוע הלימוד, המתרכז סביב ז' באדר, על מאות אירועי לימוד ותרבות המתקיימים בקהילות בארץ ובעולם. "בשבוע הזה מתאחדות קהילות ישראל ללימוד תורתם של חכמי המזרח, ולעיסוק בערכים המדגישים את המכנה המשותף הרחב והאיתן של העם היהודי", הוא אומר. "מדובר בראשי קהילות ורבנים בכירים שגידלו דורות של תלמידי חכמים – פיסת היסטוריה שלראשונה מקבלת במה".
חני ממרםכי"חלדבריו, "האירועים הללו מהווים הזדמנות להשמיע ולשמר את קולם הייחודי של החכמים, שלא יישכח. מרגש לחשוב שבזה הרגע ישנם אלפי אנשים בארץ וגם ברחבי העולם במקומות כמו דובאי, מרוקו, צרפת וונצואלה – שלומדים, עורכים הילולות והפרשות חלה ומדברים על חכמי ישראל מהמזרח ועל תורתם; מדליקים נר ועושים לימוד לעילוי נשמתם. כל אחד והחיבור שלו – כאשר לכל אחד יש חלק בפאזל הגדול הזה, שנקרא תורת משה".
בעשור שנות פרויקט "החכם היומי" נאסף מידע רב על אלפי חכמים שהובילו קהילות והיו פורצי דרך הלכתיים, מסביר ברקת, "אך לצערנו, על חלקם אין מידע בנוגע למקום קבורתם, ולכן לקחנו על עצמנו את הנצחתם. ז' באדר הוא תאריך משמעותי בעולם היהודי, הזדמנות לאמירת קדיש וללימוד לזכרם של אותם חכמים עצומים, מורי דרך רוחניים, רבני קהילות ופוסקי הלכה גדולים".
בשלב הבא - הנשים החכמות
חני ממרם, מנהלת קשרי חוץ של כי"ח, מקווה כי הפרויקט יחצה עדות ומגזרים. "כשמשה ירד מהר סיני, התורה התחלקה לאלפי חלקים – ואלה נמצאים בכל אחד מאיתנו", היא אומרת. "על כל אחד להביא את החלק הזה ממנו – שהרי אחרת הפאזל הזה לעולם לא יהיה שלם, ולא משנה אם זה דתי או חילוני, אשכנזי או ספרדי, גבר או אישה. לכל אחד ניצוץ מיוחד משלו שמשלים את התמונה המלאה, ובה לכל יהודי יש את המקום שלו במסורת היהודית".
האם יש גם "נשים חכמות" בין אלף החכמים?
"יש, אך הן מעטות – ארבע בלבד – וזה לא בגלל המגדר, אלא משום שנשים לא כתבו בתקופה ההיא. בקרוב נתחיל במיזם נוסף, ובו נאסוף את חוכמת הנשים שהייתה נוכחת אך לא נשתמרה ולא נאספה, בדרך של עדויות דרך המשפחות. למשל, אסנת ברזאני שהייתה ראש בית מדרש בכורדיסטאן במאה ה-17-16, אישה מאוד חשובה ומשפיענית".
אלי ברקתכל ישראל חבריםד"ר עליזה לביא, לשעבר חברת כנסת ותמיד חוקרת יהדות (מחברת "תפילת נשים", "מנהג נשים" ו"עכשיו תורך" לבנות המצווה, שהפך גם למיזם חברתי), תקדיש מחר (יום ו') הרצאה על המקובלת והפייטנית פריחא בת רבי אברהם, ובשמה הספרותי, "בת יוסף". "מדובר במשוררת עברייה, שנולדה במרוקו של המאה ה-18", היא מספרת. "היא כונתה רבנית משום שהייתה גדולה בתורה, והותירה אחריה הרבה כתבים ושירים שרק מעטים מהם שרדו".
ד"ר לביא מספרת כי "נשות הקהילה היו פונות לפריחא כאל קדושה, ומזכירות את שמה בעיתות מצוקה. לראשונה פגשתי בסיפור חייה המרגש ובתפילות שכתבה במסע שלי אחר תפילות הנשים, שהחזרתי בספרי 'תפילת נשים'".
נכס אדיר – על סף אבדון
אפרופו נשים, ממרם מספרת בחיוך גאה כי "לא הרבה יודעים, אבל בית הספר היהודי הראשון לבנות הוקם בשנת 1862 בטטואן שבמרוקו, על ידי כי"ח". עכשיו היא אומרת כי מטרת "החכם היומי" היא לדובב את השתיקות. "הקושי הגדול היה לאתר את הספרים והכתבים. חלקם נכתבו בכתב יד ונמצאו בספריות של המשפחות בארץ וגם בחו"ל. היו משפחות שפנו אלינו אחרי שגילו בבוידעם כתבים שהסבא או הסבא רבא במשפחה כתב, והתברר שאלה דברים אדירים שאפילו המשפחה עצמה לא ממש נחשפה אליהם. ביניהם חידושים, תיאור סיטואציות קשות שאירעו סביב יהדותם, חיי הקהילה וכל מיני אוצרות בשפה עברית לא מדוברת. כל החומר הזה הוא נכס אדיר. זה הרבה יותר מאלומת אור של חכם כזה או אחר, אלא תמונה גדולה המהווה נדבך חשוב בסיפורו של העם היהודי".
עליזה לביאצילום: רונן פדידהממרם מזכירה כי שיתוף הפעולה של הציבור הוא קריטי להצלחת המיזם. "חשוב להבין שאנחנו לא מגיעים פיזית למקומות או למשפחות במדינות ערב, ובוודאי שלא למדינות שאין לנו איתן קשרים דיפלומטיים. האנשים מביאים אלינו את הסיפור המשפחתי שלהם, את סיפור הסבים והסבתות שלהם. מהם אנחנו מקבלים מידע על הכתובות שעל הקברים. מעניין אותנו מועד הפטירה המדויק, צילום מהקבר, מידע על החכמים ועל פועלם. אנחנו פועלים חינוכית וחברתית, ועוסקים במידע ובשימורו. יש אלף חכמים במיזם, אבל ברור לנו שיש עוד רבים".
עד כה האתר תורגם לאנגלית ולצרפתית, וצפוי להיות מתורגם לערבית ולשפות נוספות. "אני מניחה שככל שהחשיפה תהיה גדולה יותר, כך יגדלו הפניות אלינו", אומרת ממרם, ומספרת כי חלק מהקושי הוא בכך שעל הקברים נבנו לעיתים קברי שייחים ומסגדים, המקשים על איתורם.
