בעד ונגד בשידור חי: סערת המחיצות בכותל הדרומי
(צילום: אסף חן)

מצד אחד, מנכ"ל ליב"ה שטוען למלחמה על זהותה היהודית של המדינה. מצד שני, מנכ"לית התנועה המסורתית, שדורשת את זכותה להתפלל בכותל כדרכה – ללא מחיצות. בתווך ניטשת מלחמה ארוכת שנים על צביונו של הכותל הדרומי – "עזרת ישראל" שהוקצתה לזרמים הליברליים, ונקראת גם "כותל המשפחות", בשל העובדה שניתן להתפלל שם ללא הפרדה.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הודעת משרד ראש הממשלה אתמול (יום ג') שנחשפה ב-ynet, ודרשה את התערבות המשטרה, ביקשה לשים סוף להכנסת מחיצות הפרדה למתחם – אך ממשיכה לחולל סערה בעולם היהודי, ובישראל בפרט. הזרמים החרדיים והחרד"ליים לא מתכוונים לוותר, ומתכננים "תפילת מחאה" – והלהבות התגבהו עוד יותר. "המאבק כולו – אם תהיה מחיצה או לא תהיה מחיצה, ואם תהיה תפילה מעורבת או לא – הוא מאבק על דמותה של המדינה", אומר אורן הניג, מנכ"ל מרכז ליב"ה, בריאיון באולפן ynet.
3 צפייה בגלריה
עזרת ישראל
עזרת ישראל
מתפללים ב"עזרת ישראל" ללא מחיצה
(צילום: דוברות התנועה המסורתית)
לטענת הניג, המטרה האמיתית של התנועות הליברליות היא לזכות בלגיטימציה בישראל, דרך "שריד בית המקדש, המקום הקדוש לעם ישראל. הם רוצים שתהיה הכרה בזרם הרפורמי ובזרם הקונסרבטיבי כזרמים לגיטימיים ביהדות. צריך להבין מה המשמעות של לגיטימציה לתנועה הרפורמית".
מנגד טוענת רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית בישראל: "אני יהודייה, ישראלית, שחיה פה, ויש לי כאן זכות בדיוק כמו לכל אחד אחר שהכותל יהיה מקום גם בשבילי, ושגם אני אמצא בו את מקום התפילה שלי – ואנחנו מתפללים ללא מחיצה". בדיון שהגיע לטונים צורמים, היא הבהירה: "אורן הוא ממש לא דובר שלנו, וגם לא מייצג אותנו, ואני קצת מתפלאת שהוא אומר בשמי מה אני רוצה".

"מאבק על דמותה של המדינה"

"התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית לא מעוניינות ברחבה הדרומית בגלל בעיות של זכויות תפילה", אומר הניג. "אצטט את ענת הופמן, חברה טובה של רקפת: 'לפעולה שלנו יש השלכה ישירה על יחסי דת ומדינה בישראל, הכותל טומן בתוכו את היסוד העמוק של יחסי דת ומדינה, ודרכו אפשר לקדם שינוי בעצם בכל מדינת ישראל'. האם אנחנו רוצים שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית עם זהות יהודית, או שאנחנו רוצים שהיא תהיה מדינה שמאפשרת התבוללות ותומכת בהתבוללות, ומכירה בגיור רפורמי?"
זה לא קצת יצא מפרופורציה? זה אזור מסוים מאוד, ובאות אליו משפחות כדי להיות ביחד סמוך לכותל עד כמה שאפשר ולא להיפרד. זה לא שינה סדרי עולם, היהדות חזקה, איתנה, ואנשים לא בוחרים להתבולל כי מוציאים את המחיצות או כי מתפללים ביחד ברחבה המסוימת הזאת. "אני יכול להראות לך בעשר ציטטות – של מיקי גיצין, של ענת הופמן, של יזהר הס, של גלעד קריב – איך הם כולם אומרים דבר אחד: ברגע שבו תהיה לנו לגיטימציה בכותל, תהיה לנו לגיטימציה להכול. לגבי נושא ההתבוללות זה פשוט מאוד, בתנועה הרפורמית בארה"ב יש מעל ל-80-70 אחוז התבוללות. האם זה בגלל שיש מחיצה בכותל? נו, באמת. אנחנו לא רוצים להכניס את ההתבוללות הזאת לארץ. הכנסה של הזרם הרפורמי לארץ תגרום לאותה התבוללות שמתרחשת בארה"ב".
3 צפייה בגלריה
מתפללים ומתפללות ב"עזרת ישראל"
מתפללים ומתפללות ב"עזרת ישראל"
מתפללים ומתפללות ב"כותל המשפחות"
(צילום: דוברות התנועה המסורתית)
אבל אנחנו בישראל, אין עם מי להתבולל כל כך. "ישראל היא מדינה יהודית, הרפורמים הם אולי 5-3 אחוז. אני מסכים שהמאבק פה יוצר מחלוקות שלא היינו רוצים שיהיו סביב הכותל, אבל התנועה הרפורמית יודעת להתחדש – היא יכולה להחליט על קיר במקום אחר, היא לא צריכה ללכת למקום שהוא שריד בית המקדש, שהתנועה הרפורמית בכלל לא רוצה בקיומו. הכותל לא רק שלי, אבל הוא שייך לעם ישראל".

"אני פשוט המומה"

"המדינה קמה על יסוד הסטטוס-קוו שהיהדות פה היא אורתודוכסית, ואת זה לא ניתן לשנות", קבע הניג – אבל גינסברג ביקשה להזכיר להניג כי רוב היהודים אינם מקיימים אורח חיים אורתודוכסי, בישראל ומחוצה לה. "אני פשוט המומה", אמרה. "התנועות הליברלית רואות בכותל את המקום שלהן, את ירושלים כמרכז. הניסיון להכחיש ולדחוק אותנו החוצה מהעולם היהודי, פשוט נכשל. העובדה היא שרוב היהודים במדינת ישראל לא מקיימים חיים אורתודוכסיים, וכך גם רוב היהודים בעולם".
"יהודים בוחרים את דרכם, ואגב, תמיד היו זרמים שונים ביהדות", ציינה. "אנשים חיו את היהדות שלהם בדרכים שונות, והבינו שהם לא צריכים להסכים איך צריכה להיראות המחיצה, ואם היא תהיה או לא. מה שחשוב הוא האמונה וההבנה שלהם שהם חלק מעם אחד. הדחיקה של הזרמים, גם מישראל וגם מהתפוצות, מהכותל ומירושלים ומכל ניסיון להגיד שיש להם לגיטימציה וחלק בעם ישראל – זו אמירה שבפירוש מפצלת, מפרידה".
3 צפייה בגלריה
תפילה המונית בכותל המערבי לכבוד יום ירושלים
תפילה המונית בכותל המערבי לכבוד יום ירושלים
תפילה המונית ברחבת הכותל המרכזית. "רוב היהודים בישראל לא מקיימים חיים אורתודוכסיים, וכך גם רוב היהודים בעולם"
(צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי)
גינסברג מספרת כי "מאז שנפתחה הרחבה, אלפי משפחות בכל שנה מגיעות ומתפללות בלי מחיצה, ואם הן ממש רוצות לעמוד בשני צדדים נפרדים אז הן עומדות משני הצדדים של השולחן. גם אלה פתרונות שהן מוצאות, ואיכשהו הן מעדיפות את הרחבה הזו, השוויונית והפתוחה – ולא את עזרת הנשים או עזרת הגברים הצפונית יותר".
"המקום הזה נועד מלכתחילה לאפשר תפילה לכל יהודי ויהודייה שמבקשים להתפלל בלי מחיצה", הוסיפה. "הוא לא לוקח משהו, הוא לא בא על חשבון, הוא לא במקום שום חלק אחר בעזרות הצפוניות יותר בכותל – הוא בא בנוסף, וחשוב להדגיש את זה. הוא נועד לשמור על האפשרות הזאת. זאת עזרה קטנה מלכתחילה, שנועדה לאפשר תפילה וחיבור.
"אם אורן דיבר על ניתוק והתבוללות, נדמה לי שהצעקה של כולנו היא שיהודים בישראל ובתפוצות מתנתקים מהיהדות שלהם. אם נמשיך להרחיק אותם ונגביה את המחיצות בעוד שני מטר, זה לא יקרב אותם. אנחנו צריכים למצוא דרכים שבהן אנשים, יהודים בארץ ובתפוצות, יכולים להתחבר ליהדות שלהם ולהתפלל כדרכם. עזרת ישראל, או 'כותל המשפחות', נועדה בדיוק למטרה הזו".
לדבריה, "אנחנו מדברים על אחדות ישראל כל הזמן ומה שאורן מנסה לעשות זה בדיוק ההפך. מה שאורן וחבריו רוצים לעשות הוא לדחוק את רגלי מרבית העם היהודי מירושלים ומהכותל".
פורסם לראשונה: 19:24, 27.07.22