"כשאבא אמר לי בפעם הראשונה בחיי: 'תקשיב, בן אדם לא יכול לברוח ממי שהוא באמת ואתה חזרת להיות מי שאתה', שאלתי אותו למה הוא מתכוון", נזכר אלישמע מדינה (60), כומר לשעבר שהתגייר, ובן לכומר שהיה מהאבות המייסדים של הכנסייה האפיסקופלית במונטריי, מקסיקו. "רק אז גיליתי שהמשפחות של אבא וגם של אמא היו משפחות של אנוסים. זה קרה כשנפגשתי עם אבא בפעם הראשונה אחרי 30 שנה של נתק, והוא ראה אותי לראשונה עם ציצית וכיפה".
כמוהו, מקסיקנים רבים בוחרים בשנים האחרונות בדת היהודית, ומתגיירים בעיקר בטקסס השכנה. ראשי הקהילה היהודית בדאלאס מאשרים כי התופעה בשנים האחרונות רק מתעצמת. "זו בהחלט תופעה שקיימת כבר למעלה מ-15 שנה, ובשנים האחרונות זה מתגבר מאוד", אומר הרב רונן שמעון (49), רבו של אחד מבתי הכנסת של עמותת "ישראל הצעיר" (Young Israel) בדאלאס, המשרת את הקהילה הספרדית.
הוא ורעייתו הרבנית אודליה (45), שניהם אנשי חינוך, מאשרים כי "ממדי התופעה הם רחבים, ומספר המקסיקנים המבקשים להתגייר או לחיות כ'בני נח' (תנועה שהחלה להתפתח בארה"ב בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, המבוססת על הכרה באלוהי ישראל וקיום שבע מצוות ללא גיור) רק גדל, כך שאי-אפשר כבר להתעלם מזה".
לדבריהם, "החלום לחיות חיים יהודים ערכיים, חיי משפחה עם מצוות ששכר בצידן, כובש אותם. רובם אומרים, 'ביהדות אנחנו מוצאים סוף-סוף תשובות מספקות'. חלקם טוענים שהם צאצאי אנוסי ספרד, חלקם מגיעים כי שמעו ש'היהודים עשירים'. מה שבטוח, אף אחד לא מקבל הנחות, ואנחנו די מקשים על מי שמבקשים להתגייר".
"החלום לחיות חיים יהודים ערכיים כובש אותם. רובם אומרים, 'ביהדות אנחנו מוצאים תשובות מספקות'. חלקם טוענים שהם צאצאי אנוסי ספרד, חלקם מגיעים כי שמעו ש'היהודים עשירים'. מה שבטוח, אף אחד לא מקבל הנחות"
בשיחה מחויכת אומרים השניים כי גם שמונת ילדיהם (מגיל 8 עד 22), שחמישה מתוכם נולדו בארה"ב, מגויסים למשימה המשפחתית ומסייעים בנושא: "זה יכול להיות בפעולות פשוטות, כמו להסביר על הברכות או על מצוות נטילת ידיים בזמן שאנחנו מארחים גרים או בני נח בשבתות ובחגים. הם רואים איך אנחנו מתנהלים, וזה כבר נהפך לחלק מהדי-אן-איי שלהם".
רבנים אמיתיים, וגם מתחזים
שבע מצוות בני נח הן המצוות שלפי מסורת חז"ל גם מי שאינם יהודים הצטוו עליהן. במצוות הללו נכללים האיסור על עבודה זרה, האיסור לקלל את שמו של האל, האיסור על שפיכות דמים, איסור גילוי עריות, איסור גזל, איסור אכילת אבר מן החי (אכילת איבר של בעל חיים בזמן שבעל החיים עוד חי), ומצוות דינים (קיום מערכת משפט).
שאול (ראול) גובאה ואשתו נעמי, בני 33 ו-32 בהתאמה, מנהלים בשנה האחרונה אורח חיים יהודי דתי אורתודוכסי עם שלושת ילדיהם. לפני כן הם היו בחזקת "בני נח". "יהודים נתפסים במקסיקו כעשירים מצליחים. בעיני האוכלוסייה מעוטת היכולת, המחשבה להיהפך ליהודים המחוברים לקהילה תומכת היא מתכון מהיר להיות עשירים ומוצלחים, וזה קורץ", הוא מסביר בחיוך.
גובאה מדגיש כי הוא תומך באיסור על גיור בדרום אמריקה, ומבקש להאיר את הצד האפל של תעשיית הגיור: "אני רוצה לומר את האמת. יש רבנים נוכלים שתמורת אלפי דולרים מגיירים ברחבי מקסיקו ובכלל בדרום אמריקה אנשים שרוצים להיות יהודים, וחייבים להיות ערים לכך".
אתה מדבר על רבנים אמיתיים או מתחזים?
"לצערי, גם וגם. אני מכיר רב במיאמי שתמורת אלפי דולרים הבטיח לגייר במקסיקו ובכלל ברחבי דרום אמריקה. הקהילות היהודיות אצלנו לא מאפשרות גיור דרכם, בגלל המודעות לנוכלות לצד הניסיון של ה'עניים' לכאורה להגיע למדינות אחרות על תקן יהודים ולהשתלב בקהילות. אנשים שילמו 4,000 דולר לאדם תמורת הגיור, ובתמורה קיבלו כמה שיעורים ביהדות, שבסיומם עברו סוג של טקס ופברקו להם תעודת גיור. היה 'רב' אחד שהתלבש בלבוש יהודי, דיבר והתנהג כמו יהודי, אבל לא היה יהודי. הוא התעסק בכל הקשור לגיורים ולקח הרבה כסף מהרבה אנשים, עד שנחשף".
להדליק נרות שבת בסתר
חלק מבעלי הזיקה ליהדות במקסיקו, שביניהם יש כאלה שאף משמרים מנהגים יהודיים, הם למעשה צאצאי אנוסים שנאלצו להמיר את דתם לנצרות בשל רדיפות. "הגיע אליי מקסיקני שסיפר לי שמאז שהוא קטן הוא זוכר שבימי שישי באופן קבוע ממרקים את הבית לפני השקיעה, מדליקים נרות, מחביאים ספר תנ"ך – כל מיני ניואנסים מרתקים של אנוסים", הוא אומר. "במקסיקו יש הצפה דרמטית של אנשים שרוצים להיות יהודים והתופעה גדלה ומתרחבת, אבל כאמור, מסיבות יהודיות מונעים את הגיור המסיבי הזה".
אלישמע מדינה, לשעבר הכומר ישמעאל, מוודא היטב מי אני ומה מטרותיי בראיון. "את שומרת מצוות? שומרת שבת?" חקר בטרם הסכים. "חשוב לי שזה יהיה לקידוש השם", הוא מסביר.
מדינה, שהתגייר לפני כ-12 שנה, משחזר: "כשהוריי נפרדו הייתי בן 3. חייתי עם אמא ואיבדנו את הקשר עם אבא. באחד הימים נתקלתי במקרה בטקסט שאבא, שהיה מטיף דת, כתב. היה כתוב בו שם האל המפורש בעברית, והיה הסבר על השמות על פי תורת הנצרות ועל האל שנקרא בשמות שונים. זה עורר בי את המחשבה שמקור האלוהות הוא בעצם מהיהדות. הסתקרנתי והתחלתי לחקור אחר המקור, ביהדות, וככל שהתעמקתי גיליתי שהיהדות היא המקור האמיתי לכול".
"הייתי בשנות השלושים לחיי, ובמקביל המשכתי להטיף בפני הקהל שלי ולתת דרשות בכנסייה, והעלמתי את התעניינותי ביהדות – אבל את תהליך ההתקרבות ליהדות לא יכולתי לעצור", הוא משתף. "עם הזמן, הקמתי קבוצה של אנשים שהתקרבו ליהדות והיו בעצם נוצרים שחיפשו תשובות, כמוני, וניסו להבין את עצמם".
"באחד הימים נתקלתי במקרה בטקסט שאבא, שהיה מטיף דת, כתב. היה כתוב בו שם האל המפורש בעברית... זה עורר בי את המחשבה שמקור האלוהות הוא בעצם מהיהדות. ככל שהתעמקתי גיליתי שהיהדות היא המקור האמיתי לכול"
מדינה, שמוסר כיום שיעורי תורה והכוונה לגרים בקהילה היהודית בדאלאס ובדרום אמריקה, מסביר כי לקח לו זמן רב להשלים את התהליך באופן סופי. "אחרי הגיור נפגשתי עם אבי, שאותו לא ראיתי קרוב ל-30 שנה. הגעתי בלבוש דתי מסורתי, עם ציצית וכיפה. לפני שנפרדנו, התברר לי ממנו לראשונה שאני בן למשפחת יהודים אנוסים. סבתא שלי, שנמלטה מזוועות השואה בפולין, הייתה יהודייה שהסתירה את יהדותה כי חששה מאנטישמיות, וכך גדלנו כנוצרים".
איך נחשפת מול אנשי הקהילה?
"היה לי ברור שאני חייב לעמוד מולם ולספר את האמת שלי. בהתחלה, הם היו מבולבלים ומוכי הלם, ואז התחילו לשאול הרבה שאלות. בעקבות זה, חלקם המשיכו עם כומר אחר, וחלק אחר הצטרפו בעקבותיי ל'בני נח'. גם אשתי לא הבינה בהתחלה את כל המהלך שהתחולל בי. היא לא הבינה למה אני צריך את זה, אבל אחר כך הצטרפה אליי. גם הוריה של אשתי, שנולדו באי ביוון, הם ממשפחה של אנוסים. לימים, אשתי סיפרה שגם סבתא שלה הייתה מדליקה נרות בסתר בימי שישי. פתאום הדרך נראתה לנו טבעית".
תופעה ייחודית
בשנת 1999 נחתה משפחת שמעון באינדיאנפוליס שבאינדיאנה, שם עבדו ההורים כמורים לעברית. לאחר שלוש שנים, עם תום שליחותם, המשיכו ללמד שלוש שנים נוספות בבית הספר "עקיבא אקדמי" בדאלאס, ומשנת 2005 ועד היום מתפקד שמעון כרב הקהילה הספרדית בעיר.
"אנשים חזרו ואמרו שמשהו לא הגיוני, לא מסתדר להם עם הסתירות שהם מוצאים בין הברית החדשה לישנה, ושהם רואים שהאמת נמצאת בברית הישנה – שהיא התנ"ך שלנו"
הרב, שגם הקים את עמותת "אוהב ישראל" להפצת תורה וגיור על פי ההלכה האורתודוכסית המחמירה, מסביר כי "בגלל הקִרבה לגבול יש הרבה מקסיקנים, בעיקר מהקהילה הסורית שהיא הקהילה הגדולה במקסיקו, שנחשפים לחיי הקהילה שלנו. אולם, בעקבות החלטה של רבני הקהילות בדרום אמריקה שלא ייעשו שם גיורים מתוך ניסיון להימנע מהתבוללות, נאלצים מבקשי הגיור להגיע אלינו או לערים מרוחקות יותר בארה"ב כמו ניו-יורק, לוס-אנג'לס ומיאמי, ואפילו לישראל".
לטענתו, "רוב המקסיקנים הם אנשים פשוטים שאין להם כסף אפילו לשלם את כרטיסי הטיסה, אבל עדיין בוערת בהם אש של לחקור אחר האמת". הוא מספר שאנשים "חזרו ואמרו שמשהו לא הגיוני, לא מסתדר להם עם הסתירות שהם מוצאים בין הברית החדשה לישנה, ושהם רואים שהאמת נמצאת בברית הישנה – שהיא התנ"ך שלנו. היום בעידן האינטרנט הדברים מונגשים למתעניינים לא רק על מגש של כסף, אלא של זהב – כך שחלקם מגיעים אלינו 'בשלים'".
אתה מדבר על תופעה.
"אני אישית מקבל הרבה מיילים, הודעות, פניות בוואטסאפ, בפייסבוק ובעוד רשתות חברתיות. זו תגובת שרשרת שנהפכה מזמן לתופעה שייחודית לנו, ומטבע הדברים נפוצה פחות בניו-יורק למשל".
איך אתם מסייעים להם?
"למי שפונה אלינו ומבקש סיוע, אנחנו יכולים לתת תשובות לשאלות הלכתיות, לימודי עברית, סידורי תפילה אם צריך, עזרה בכל הקשור לכשרות ובכלל. יש להם קבוצות וואטסאפ ופייסבוק משלהם והם מארגנים שבתות וחגים ביחד, אבל עדיין, אנחנו לא יכולים לגייר בשלט רחוק. מי שרוצה להתגייר – נדרש לבוא ולגור בקהילה, ואלה שלא, שחיים על פי מצוות בני נח – למעט שבע המצוות החלות עליהם הם מנהלים אורח חיים ללא איסורים והגבלות, ומבחינתם הם מגיעים לגן עדן".
"יש הרבה טרמפיסטים"
למרות הפונים הרבים, מדגיש הרב שמעון שרק מעטים מצליחים להגיע לקו הסיום. הוא מספר כי הפונים מגוונים ולא צפויים. "בקהילה יש לנו שני כמרים לפחות שהתגיירו, אחד מהם הוא אלישמע. מדהים לראות איך כומר שכל חייו הטיף לישו ולאהבת הנצרות, קם יום אחד ועוזב את העולם שבו לפי שיטתם הוא נתפס כבוגד שאין לו חלק בגן עדן, ומרגיש אהבה וזיקה חזקה ליהדות ולעם היהודי. בעיניי זה מטורף, לא הגיוני. איך אדם מוכן לקבל על עצמו את כל האיסורים הנוגעים לשמירת השבת, כשרות וטהרת המשפחה, עוד לפני שהוא נחשב יהודי?"
ומה התשובה?
"הרמב"ן אמר שכל מי שמתעורר בו הצורך ליהדות – זו נשמה יהודית מגלגולים קודמים שהתגלגלה למקום שבו היא נמצאת בעולם, ויש לה צורך עז לחזור הביתה".
איך מזהים את הטרמפיסטים?
"יש הרבה טרמפיסטים, ואנחנו נזהרים בעיקר מהמשיחיסטים והמתחזים. במסלול גיור מוקפד ומחמיר של שנתיים, עם בדיקה כמעט יומיומית, קשה להיות שחקן. כבר מהפגישה הראשונה, כשאני אומר להם מה הציפיות – הרבה לא חוזרים".
לדברי הרב, שיעור הסירובים לגיור גבוה מאוד. "משנת 2002 אני מתגורר בטקסס, ובמהלך השנים האלה, 8 מתוך 10 אני לא מקבל. רק 20 אחוז מתקבלים לתהליך, וגם מתוכם אנחנו מסננים. הפערים שם בין עשירים לעניים מטורפים. אנשים גרים בווילות מפוארות, ומולם יש כאלה שגרים בשכונות עוני. הצעירות המקומיות יעשו הכול כדי להינשא לגברים יהודים".
איך הקהילה היהודית שם מתמודדת עם זה?
"הקהילות שם חזקות מאוד, וראשי הקהילות החליטו לפני שנים רבות שהם לא מקבלים אליהם מתגיירים ולא מאפשרים להם להיכנס לבית הכנסת. פשוט דוחים אותם בשם החוק שהם קבעו, שלא מתחתנים עם גרים והנישואים הם אך ורק בתוך הקהילה.
"מצד שני, יש כמרים שהגיעו אליי, וביניהם כאלה שעברו את כל תהליך הגיור, ואצל הנוצרים אם עזבת את ישו – אתה הולך לגיהינום, כי רק האמונה בו, על פי שיטתם, יכולה לזכות אותך בכניסה לגן עדן. זאת אומרת שאם אדם רצח משפחה שלמה, ושנייה אחר כך, כשהאקדח עוד מעלה עשן, שאלו אותו 'תגיד, אתה מאמין בו?' והתשובה הייתה כן – מבחינתם מובטח לו גן עדן".
לעשות את רצון האל
דיוויד פאוול (55) שומר את שבע מצוות בני נח, ומתפלל ליום שבו יוכל להשלים את המסע עד לגיור המלא. "אני באמת רוצה לעשות את רצון ה', אבל אני נשוי לטיפאני שאינה מתעניינת וגם אין לה תוכניות להתגייר בשלב זה, אך מקבלת את חוקי מצוות בני נח", לדבריו. "אני לא יכול להרשות לעצמי להתגייר ולחיות עם אישה לא יהודייה, ולכן אני נשאר בן נח. אני מאמין שכאשר ה' ירצה, הוא יראה לי את הדרך להתקדם ולהיות יהודי שומר 613 מצוות. בינתיים אנחנו מלמדים את בתנו אביגיל בת ה-6 על ה' ותורתו".
פאוול מבקש להתריע מפני ניצול ציני של "רבנים נוכלים שתמורת אלפי דולרים מגיירים באופן פיקטיבי ברחבי מקסיקו ובדרום אמריקה, מקומות שלא מורשים לגייר, וגורמים נזק ועוגמת נפש לאלה שרוצים להיות יהודים".
"אני לא יכול להרשות לעצמי להתגייר ולחיות עם אישה לא יהודייה, ולכן אני נשאר בן נח. בינתיים אנחנו מלמדים את בתנו אביגיל בת ה-6 על ה' ותורתו"
בנוגע לקיום החיים היהודיים הקהילתיים בצל התגברות האנטישמיות, אומר הרב שמעון מדאלאס כי "המשטרה המקומית חזקה מאוד, ומאחר שיש אצלנו ריבוי של נוצרים אוונגליסטים אוהבי יהודים, הם שומרים עלינו. עם זאת, בעקבות הטבח שאירע בקהילה היהודית בפיטסבורג באוקטובר 2018, אנחנו מצוידים בנשקים שלצערנו נמצאים עלינו גם בימי שבת וחג, ורישתנו את בתי הכנסת במצלמות אבטחה המחוברות באפליקציה לטלפונים הניידים".
"אנחנו משתדלים להיזהר מבולטות וערניים מאוד לזרים שמגיעים אלינו ונראים חשודים", הוא מציין. "אצלנו למשל, לא תראי שלטים בעברית וגם לא מגן דוד על הבניין. שומרים על פרופיל נמוך כדי לעורר כמה שפחות תשומת לב. יש חשיבות גדולה מתמיד לשימור הדת ולהגדלת הקהילה. לגרים שמחזקים את הקהילה יש תפקיד משמעותי. זה לא מחזה נדיר, לראות יהודים שמסתכלים איך הגוי-לשעבר מתפלל בדבקות ומתחזק, ומתביישים שלא להדביק את הפער".