בדצמבר 2002, בימי האינתיפאדה השנייה, נפצע אסף פאסי באורח קשה בפיגוע בישיבת עתניאל שבו נרצחו ארבעה מחבריו. כחבר בכיתת הכוננות בישיבת ההסדר, הוא השתתף בהסתערות על המחבלים. "נפצעתי מכדור בחזה ומרסיסי רימון ברגל, והייתי בסכנת חיים. הייתי חודש וחצי בבית החולים, וכשחזרתי לישיבה, מצאתי פתק מהחברים שלי שהיה כתוב בו משפט של הרב קוק", הוא נזכר.
הציטוט שחבריו הקדישו לו, מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, עסק ביחסי גוף ונפש: "ואם אני חלש בגופי, האם תסבול מזה גם כן נשמתי. ואם אלף פעמים ידכאני בשרי, הידוכא מזה רוחי. הלא מלא חופש אני, שואף אור ודרור, ועם שאיפתי לחירות כבר הנני משוחרר, ובמלוא קומתי הנני בן חורין" (מתוך "שמונה קבצים").
7 צפייה בגלריה
הרב אברהם יצחק הכהן קוק. "המילים שלו דיברו אליי, ונפשי נקשרה בנפשו"
(צילום: ספריית הקונגרס האמריקני)
הקטע הזה הוא רק אחד מהציטוטים שמופיעים בכרך השני בסדרת "משפטי הרב קוק" (הוצאת ידיעות ספרים) – ספרים שתכליתם להנגיש את תורתו ותובנותיו של הרב קוק בשפה פשוטה לציבור הרחב. פאסי ליקט וביאר את הקטעים, ושותפו אבי קראוס הופקד על מלאכת העריכה.
"הרב קוק דיבר על השפעות גוף ונפש עוד לפני שהדיון על זה היה קיים", מסביר פאסי. "כשחזרתי לישיבה כואבת ואבלה, עם גוף כואב וצלעות שהתפוצצו מהכדור שפגע בי וריאה שהסירו חלק ממנה בניתוח, המילים האלה דיברו אליי. אם אני חלש בגופי – אין צורך שהנשמה שלי תסבול מזה. זה לא שהתעלמתי מכך שכואב לי. הרב קוק אומר: אתם יכולים להחליט איך להתמודד עם המצב הנתון. זה נכון לגבי רובנו, כי היכולת הזו לא קיימת לגבי כולם".
לרעיונות אין זקן וחליפה
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1935-1865), הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, נחשב לאחת הדמויות המכוננות של הציונות הדתית. פרקים מהגותו נלמדים עד היום במוסדות החינוך ובתנועות הנוער במגזר הדתי-לאומי, וקשה לכמת את עוצמת השפעתו על עיצוב דורות של תלמידים ומחנכים בני הציונות הדתית.
פאסי (42), תושב עתניאל, הוא שותף ובעלים של חברת הפרסום "פאסי.קראוס" שמתמחה בדיגיטל ועובדת עם עסקים, חברות, פוליטיקאים ועמותות. בעבר הוא עבד עם נפתלי בנט, בדגש על המדיה החברתית, בתחילת דרכו של ראש הממשלה לשעבר בפוליטיקה הארצית. הפעם הראשונה שבה קרא לעומק מאמר של הרב קוק הייתה בכיתה י"ב.
"הרב קוק הסתכל על הדור של העלייה הראשונה והשנייה בעין טובה. הוא לא ראה בצד שמולו 'עגלה ריקה'. התפיסה שלו היא שהאחדות היא יסוד שמחזיק את כולנו, וזו לא שאלה בכלל, אלא הכרח"
"זה היה המאמר 'מסע המחנות'", הוא משחזר. "במאמר הזה הוא יוצא נגד ההגדרות ההמוניות של דתיים וחילונים. הוא קרא לזה אז 'חרדים' ו'חופשיים'. הוא ממש יוצא שם בשצף קצף נגד ההגדרות האלה, בעמדה שהיא די מפתיעה, ואומר שאנחנו צריכים לדון כל אדם לגופו, ולא לפי קבוצת השווים שאליה הוא משתייך. הוא גם אומר שהסיפור של ההגדרות הוא סיפור אישי, שאדם צריך להגדיר את עצמו ולא להגדיר אחרים. אפשר לומר שבקריאת המאמר הזה, נפשי נקשרה בנפשו. הרגשתי שזה משהו שנכתב אמנם לפני מאה שנה, אבל הוא ממש רלוונטי".
זה מתחבר לאמירה שלו: "אל תסגרוני בשום כלוב, לא גשמי ולא רוחני", שחנן בן ארי התבסס עליה בלהיט "ויקיפדיה".
"כן. חלק מהטענה של הרב קוק היא שהנטייה להכניס אנשים לתוך כלובים ותבניות מרעילה את השיח. אין ספק שחנן עשה תחייה גדולה לתורה הזאת. אגב, הסיפור של חנן זו דוגמה טובה למה שגם אנחנו רוצים לעשות: לקחת מילים עתיקות ולהנגיש אותן להמונים. כשחנן שר את זה, לרעיונות האלה אין זקן, אין להם חליפה ואין ספר תורה שמתנוסס מעליהם, ואז אנשים אומרים: 'וואלה, זה מעניין'".
7 צפייה בגלריה
אסף פאסי. "הרגשתי שזה משהו שנכתב אמנם לפני מאה שנה, אבל הוא ממש רלוונטי"
(צילום: פאסי.קראוס דיגיטל)
במספר מקומות הרב קוק כתב בשבח ריבוי הדעות בחברה, וראה בדעות שונות ומנוגדות דבר שיכול להעשיר את השיח. זו עמדה שיכולה לתרום לדיון הציבורי היום, כשיש בשני הצדדים נטייה לזלזל בעמדת הצד השני?
"הרב קוק כתב את 'מאמר הדור', שבו הוא הסתכל על כל הדור של העלייה הראשונה והשנייה בעין טובה. הוא ראה אותם כאחים קדושים, והגיע לבקר בקיבוצים חילוניים במסע המושבות באמת במטרה להגדיל את השלום והיהדות בארץ. הוא אף פעם לא ויתר על השטריימל והחליפה שלו, הוא לא היה 'חפיפניק' או פשרן, אבל הוא היה קשוב מאוד וכיבד את הצד שמולו. הוא לא ראה בצד שמולו 'עגלה ריקה'. התפיסה שלו היא שהאחדות היא יסוד שמחזיק את כולנו, וזו לא שאלה בכלל, אלא הכרח. מבחינתו לא הייתה אפשרות להפריד בין קבוצות בעם – מבחינתו זה היה כמו פרידה מאיברים בגוף".
"יש לנו תפקידים שונים בחברה, אני חושב שלכל חברה יש תפקיד אחר", הוא מציין. "כל חברה צריכה לתקן את עצמה, ולהתמקד במה שהיא צריכה לתקן – ולא במה שהחברה האחרת צריכה לתקן. אני חושב שאם נבין שאנחנו גוף אחד, לא ננסה לחתוך את עצמנו".
להבין את המרד והכפירה
פאסי למד בישיבות בבית אל ובעתניאל, ועם השנים העמיק בכתבי הרב קוק, הן כתלמיד והן כמחנך. המסע שלו עם "משפטי הרב קוק" החל בשנת 2011, כשפתח דף פייסבוק בשם זה, שאליו העלה ציטוטים קצרים מכתבי הראי"ה קוק עם הסברים שלו במילים פשוטות. לאחר שהמיזם צבר פופולריות ברשת החברתית, הוחלט להפוך אותו לספר. הכרך הראשון של "משפטי הרב קוק" יצא לאור ב-2016, והפך לרב-מכר. מאז ההתחלה הצנועה נפתחו גם חשבונות אינסטגרם וטיקטוק (כדי להגיע גם לבני נוער), וכן קבוצות וואטסאפ ייעודיות.
"זה מגיע לאנשים בארץ ובעולם, לציבור חילוני, חרדי ודתי, צעירים ומבוגרים – יש גיוון מדהים, ואני הכי אוהב לראות את זה", הוא מספר בהתרגשות. "הבשורה של הכרך הראשון הייתה עצם ההנגשה של התורות הגדולות של הרב קוק להמונים. הרב בני לאו קרא לזה 'מפעל הנגשה', ואני מתחבר לזה מאוד. הספר הזה לא מיועד לאנשים שיושבים בישיבה, אלא לאנשים שלא מכירים ורוצים לטעום מזה".
לדבריו, "הספר השני הוא מסע הרבה יותר אישי, של נפש. אחד הדברים שראיתי בצורה חזקה זה שעל המשפטים האישיים והנפשיים קיבלתי הכי הרבה תגובות. במיוחד בדור שלנו, הנושא הנפשי תופס מקום גדול – דיכאונות, קשיים, עצבות, חיפוש אחר מימוש עצמי. יש לרב קוק בשורה בנושא הזה, עם הלגיטימציה לקשיים".
"הוא הכיר בצורך של נער לבעוט ולמרוד כדי להגיע לקומה מדויקת ואמיתית יותר. הוא הבין את הצורך הזה גם באומה. הוא טען שאחד הדברים שהכפירה עושה הוא לנקות את היהדות. היא מאירה נקודות שבאמת טעונות שיפור בעולם היהודי"
באיזה אופן הוא נתן לגיטימציה לקשיים?
"הוא כתב על הקושי, לא ברח ממנו, ועסק בדרכי התמודדות. יש לרב קוק מאמר שנקרא 'להוסיף אומץ', שבו הוא מדבר על אנשים שבאים לחפור באר, וכשהם מגיעים לעומק הם מגלים בוץ ומים עכורים. התחושה יכולה להיות נוראה: בשביל זה חפרנו קשה כל כך? במקום לראות מים טהורים, רואים בוץ? הרב קוק כותב שבמצב הזה, הרבה אנשים מתייאשים ועוזבים. הוא טוען שמי שמבין וימתין קצת, יראה שהחול ישקע בקרקעית, ויתגלו מים טהורים: 'דבר ידוע הוא שאחרי עבור המים העכורים המפכים ממקור מים חיים נובע, יבואו המים הצלולים והזכים'. אני חושב שזו הסתכלות מדהימה על קושי, גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית. מתי הקושי הגדול שלנו מגיע? כשאנחנו כמעט מצליחים. אנחנו לא מבינים שהרגע הזה הוא רגע לפני הפריצה".
זה מתחבר ללימוד הזכות שלו על הציונות, שלדעתו הייתה בשורה חיובית כחלק מתהליך רצוי, גם אם המצב העכשווי לא מושלם.
"נכון. זה מתחבר לתפיסה שלו על הציונות, החילוניות והחברה בארץ ישראל בכלל: שיש יתרון בהסתכלות רחבה יותר. הוא כתב: 'כשהנשמה מאירה גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים'. אנחנו, בהסתכלות שלנו, קובעים איך תיראה המציאות. אם נסתכל על הכול בבאסה, הבאסה תגיע, ואם הנשמה תאיר – נשפיע גם על הסביבה שלנו והכול יואר.
"עולם החינוך והפסיכולוגיה אצלו היה עולם מכיל, שהכיר בצורך של נער לבעוט ולמרוד כדי להתקדם ולהגיע לקומה מדויקת ואמיתית יותר. הוא הבין את הצורך הזה גם באומה. הוא טען שאחד הדברים שהכפירה עושה הוא לנקות את היהדות: 'רוח הפרצים של הכפירות, מטהר הוא את כל הסחי שנתקבץ בשטח התחתון של רוח האמונה'. כלומר, הכפירה מאירה נקודות שבאמת טעונות שיפור בעולם היהודי או בעיוותים שנוצרו עליו עם הזמן".
לא סתם חמורו של משיח
במובנים מסוימים אפשר לומר שהראי"ה קוק הקדים את זמנו, אבל במובנים אחרים הוא פעל לפני כ-100 שנה במציאות ששונה מימינו בהיבטים רבים – בין השאר בתחום מעמד האישה או זכויות האדם. עם זאת, אל תצפו למצוא ציטוטים מעוררי מחלוקת בספרי "משפטי הרב קוק".
(דבריו של יאיר לפיד בהשקת הספר הראשון בסדרה)
מה לגבי משפטים שנויים במחלוקת של הרב קוק שפחות תואמים את התקינות הפוליטית, כמו טענות לעליונות שיש ליהודים על גויים? הרי הוא גם כתב שההבדל בין הנשמה היהודית לנשמת הגויים גדול ועמוק יותר מההבדל שבין נפש האדם לנפש הבהמה.
"אני יכול להביא ציטוטים רבים אחרים כתגובה, אחד מהם הקריא יאיר לפיד בהשקה של הספר הראשון: 'המעמד היותר עליון באהבת הבריות צריכה להיות אהבת האדם, והיא צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל שינויי דעות דתות ואמונות, ולמרות כל החילוקים של הגזעים והאקלימים'... יש מורכבות שהרב קוק מדבר עליה, וכדי להבין אותה צריך להתעמק בכתבים שלו.
"יש דברים שאין לי עליהם תשובות. יש גם מקומות שבהם הרב קוק דיבר בלשון דורו, למשל נגד זכות הצבעה לנשים. הוא כתב את זה כשבחלק גדול ממדינות העולם לא הייתה זכות הצבעה לנשים. ללכת לכיוונים האלה עושה עוול, בעיניי. ואגיד עוד משהו: לא עם הכול צריך להסכים. הרב קוק לא רצה שישכפלו אותו, אלא קרא לתלמידיו להתאים את עצמם לדור. לא להיות חקיינים שלו".
פאסי מרגיש שיש בציבור החילוני כאלה שמעוותים את הגותו של הרב קוק: "המחשבה שהוא טען על הציבור החילוני שהוא 'חמורו של משיח', זה חוסר הבנה של הרב קוק. זו אִמרה שולית ולא ממצה, והפיכה שלה לחזות הכול היא פשוט אומללה. ההסתכלות שלו על העולם החילוני הייתה הסתכלות משתאה, הוא העריך מאוד את כלל הציבורים וראה בכל ציבור תפקיד".
גם בציבור החרדי, לדבריו, יש מי שמצמצמים את תורתו של הרב ומבקשים ללעוג לה: "הרב קוק התייחס לגוף בכבוד, וראה בפעילות ספורטיבית דבר נעלה וחשוב, אבל הנטייה של חלק מהציבור החרדי לצמצם אותו רק לזה היא הזויה. ברוך ה', הרוב לא שם".
משהו חדש נגמר
בשנת 2012 חבר פאסי לנפתלי בנט, עוד לפני שהוא הצטרף לפוליטיקה באופן רשמי. "פניתי אליו כמחנך שהיה לו זמן פנוי, דיברתי איתו והתחברנו. התלהבתי מזה שאיש ימין מביא תוכנית מדינית", הוא מסביר. "עבדתי בדיגיטל של הקמפיין שלו לראשות הבית היהודי, ואחרי זה הצטרפתי לצוות המצומצם שלו בקמפיין בחירות 2012. עבדתי איתו שלוש שנים, וניהלתי את דף הפייסבוק שלו ואת הדפים של בכירים אחרים במפלגה ובממשלה, עד 2015".
מה חשבת על החלטת בנט ללכת לממשלת השינוי?
"יצאתי מאוד נגדו, היו לנו שיחות קשות על זה. אמרתי את דעתי ועמדתי. אני יודע שמבחינתו הוא עשה את זה לטובת עם ישראל".
בנט היה בין המשתתפים באירוע השקת הספר הראשון של "משפטי הרב קוק". אז הוא היה פוליטיקאי שמקובל על רוב ציבור הכיפות הסרוגות, אבל דברים רבים קרו מאז.
פאסי אופטימי באשר להמשך מפעל ההנגשה שהקים. "אם נצליח, בעזרת ה' יהיו עוד ספרים. זה לא הספר האחרון", הוא אומר. "מעבר לכך, החלום שלי הוא אלבום של שירים מולחנים שבנויים מציטוטים ותובנות של הרב קוק, בביצוע זמרים מוכרים. עם השנים יותר ויותר מחברות של הרב קוק יוצאות לאור, ומתוודעים יותר ויותר למקוריות שלו".
