קלוז אפ: איך מייצרים טלית? | צפו בכתבה
(צילום: אורי דוידוביץ', עריכה: בן חיים)
4,000 חוטי שתי ועוד 4,000 חוטי ערב – ובסך הכול חצי ק"ג של צמר טהור: הטלית היא אחד מתשמישי הקדושה המרכזיים ביהדות, ולא בכדי הוחלט שדגל ישראל יכלול שני פסים כמחווה לפסים שבטלית.
בכמה אירועים מיוחדים במהלך חייו של יהודי נהוג להתעטף בטלית. בזמן ברית מילה, נהוג שהסנדק מתעטף בטלית חדשה, ואביו של התינוק אף הוא עוטה טלית. כמובן גם ילד בר-מצווה מתעטף בטלית כשהוא עולה לתורה בפעם הראשונה בחייו, וכך גם חתן ביום חופתו.
בתהליך ייצור הטלית יש כמה שלבים, בשני קווי ייצור שונים – קו אחד לייצור הציציות, שנעשות בעבודת יד עד היום, וקו מקביל לייצור הבד לטלית. הבד נוצר מחוטי שתי וערב, שאורגים אותם עד לקבלת בד שניתן לעבוד איתו בתהליך שנקרא השתיה.
לאחר מכן, מלבינים את הצמר במכונת הלבנה מיוחדת עם כימיקלים שונים ומים חמים. בשלב השלישי מגהצים את הבד במכונת גיהוץ ענקית, ובשלב הרביעי תופרים על הבד את התוספות הנדרשות – הפינות של הטלית והעטרה – ומייצרים את החור בקצה של הטלית.
במקביל, יוצרים את הציציות: חומר הגלם הוא צמר גולמי וטהור, שמייצרים ממנו את הבד. העובד צריך להיות ירא שמיים, שאומר כי הוא מייצר את הציציות האלו לשם מצוות ציצית. רק בחלק הזה העובד חייב להיות ירא שמיים, בניגוד לכל חלקי פס ייצור הבד השונים, שבהם כל אחד יכול לעבוד.
בהמשך התהליך "מנפצים" והופכים את גוש הצמר האחד לצמר רך ואחיד, וממנו טווים שמונה חוטים ושוזרים אותם יחד. לבסוף מתקבל החוט הסופי שמתווסף לבגד.
11 צפייה בגלריה
העובד שמייצר את הציציות צריך להיות ירא שמיים, שאומר כי הוא מייצר אותן לשם מצוות ציצית
(צילום: אורי דוידוביץ')
השלב האחרון מחבר בין שני קווי הייצור השונים, כשקושרים את הציציות לטלית. כל השלב הזה אורך כ-10 עד 20 דקות לטלית אחת, שמורכבת מ-4,000 חוטי שתי ועוד 4,000 חוטי ערב – בסך הכול חצי ק"ג של צמר טהור.
"לטלית יש רובד רוחני"
הטלית כוללת חלק מרכזי מבד ועוד ארבע כנפות בפינות, ובהן ציציות בד מצמר. מנהג בני עדות המזרח הוא להתעטף בטלית מגיל בר-מצווה ואפילו לפני כן, ואילו מבין האשכנזים יש כאלה הנוהגים להתעטף בטלית דרך קבע רק לאחר החתונה. שליחי ציבור בתפילות ועולים לתורה מתעטפים בטלית בכל מקרה, וכך נהוג לעשות גם בברכת כהנים.
לצד בגד טלית גדול, שנוהגים לעטות בעיקר בזמן התפילה או בהזדמנויות מיוחדות, נהוג ללבוש בגד טלית קטן לאורך כל היום, מתחת לבגדים הרגילים או מעליהם, כדי לקיים את מצוות ציצית. "הטלית מסמלת את ההשתייכות לעם היהודי, והפכה לסמל ולמשמעות שעוברת כחוט השני בכל ההיסטוריה היהודית", מסביר שלמה אברהמי, המנכ"ל והבעלים של "משכן התכלת", מפעל המייצר טליתות זה כבר יותר מ-25 שנה.
לדברי אברהמי, לטלית יש רובד רוחני ייחודי שמבדל אותה מתשמישי קדושה אחרים: "זו בעיקר ההרגשה שאתה מתייחד עם עצמך בתפילה. כשאתה מכוסה בטלית, אתה בעצם יוצר קשר אינטימי ומיוחד עם הקדוש ברוך-הוא בזמן התפילה, כך שהיא נעשית הרבה יותר אישית וממוקדת. אתה מכונס יותר בעצמך, וכך אתה בעצם עומד בינך ובין הבורא".
כבר 27 שנים פועל מפעל הטליתות באזור התעשייה בבאר שבע, והוא מייצר כאלף טליתות ביום. כל תהליכי הייצור של הטלית נעשים תחת קורת גג אחת, והם כוללים את ייצור הבגד וייצור הציציות על כל הסוגים השונים. בין העובדים, גם פליטים מאוקראינה שנקלטו לאחרונה, בין מעל ל-250 עובדים מרקעים שונים – חרדים, חילונים, בדואים ואנשים עם מוגבלויות, וזה רק במפעל עצמו.
11 צפייה בגלריה
אברהמי במפעל. כל תהליכי הייצור של הטלית נעשים תחת אותה קורת גג
(צילום: אורי דוידוביץ')
כאלף טליתות ביום
אברהמי (65) החל את דרכו כמהנדס מכונות, ועבד בשנות ה-90 בתעשייה הצבאית. יום אחד הציע לו גיסו, ד"ר עמוס בוחניק, רופא שיניים בעל רשת מרפאות, לפתוח מפעל טליתות. אברהמי, אדם דתי שלא היה לו קשר לתחום הטקסטיל, החליט ללכת על ההימור – והשניים הקימו את המפעל בבאר שבע. עד היום הוא מגיע מרחובות למפעל מדי יום כדי לפקח על העבודה, על המכונות ועל פס הייצור.
"מה זה בר-מצווה? זה טלית ותפילין, שהילד מקבל ונקשר אליהם. כל השאר, כמו אולם ואוכל, זה לא העיקר", אומר אברהמי. הוא מעיד כי לא פעם מגיעים גם סבים ניצולי שואה שלא היו יכולים לעלות לתורה כבני מצווה בעצמם, ומתרגשים מאוד לראות את הנכדים בוחרים טלית: "זה מרגש מאוד, ואנחנו כעובדים שותפים להתרגשות הזאת של המשפחה".
אברהמי מספר כי לעדות ולחסידויות שונות יש טליתות שמעוצבות באופן שונה: יש הבדלים בפסים, בציציות ובסוגי האריגה, ולכל טלית יש מוטיבים מיוחדים משלה. "ברוך ה', העולם היהודי גדל – והביקוש הולך וגדל".
להדביק את הביקוש
בתחילת תקופת הקורונה נסגר המפעל לחודשיים. "יצאנו לחל"ת, ומיד אחרי החודשיים האלו, כשפתחנו מחדש, התברר שהביקוש הלך וגדל – והעובדה שעצרנו את המפעל לתקופה מסוימת הייתה בעוכרינו", מספר אברהמי. "בתקופת הקורונה היו המון בתי כנסת מאולתרים ברחובות, ואולי זה הצריך עוד טליתות לחזנים לעת מצוא שבאו להתפלל במקומות כאלה ואחרים".
מה הטלית הכי גדולה שייצרתם?
"יש טלית ענקית של שלושה על ארבעה מטרים, היא נקראת 'טלית כל הנערים', שנכנסה גם לספר השיאים של גינס. בחג שמחת תורה, כל ילדי בית הכנסת נכנסים מתחת לטלית הגדולה, ומברכים אותם ושרים להם. הם מקבלים ממתקים ומברכים גם כן".
טלית סטנדרטית עולה בין 300 ל-500 ש"ח, אבל במקרים מסוימים המחיר יכול להיות גבוה בהרבה. "מה שיכול לייקר טלית, חוץ מהבגד עצמו והציציות עצמן, הוא התהליך של הניפוץ שנעשה בעבודת יד. מעבר לכך, אם אני שם על הטלית עטרה עם כסף טהור או עם אבני סברובסקי יקרות, זה מייקר את הטלית בהרבה. יש טליתות שרק העטרה שלהן עולה 2,500 שקלים, ואתה יכול להגיע גם ל-3,000 שקלים".
11 צפייה בגלריה
אברהמי. "העובדה שעצרנו את המפעל לתקופה מסוימת הייתה בעוכרינו"
(צילום: אורי דוידוביץ')
טלית אחת שיוצרה במפעל בתחילת דרכו ריגשה אותו במיוחד, בעקבות ההקשר המצמרר. "באותה שנה היה צריך להיות ביקור של ראש הממשלה ז"ל יצחק רבין, שביקר בדרום ובין השאר היה אמור להגיע למפעל", הוא מספר.
"כמה ימים לפני שהוא היה אמור להגיע לביקור אצלנו, הכנו לו טלית מיוחדת עם הקדשה אישית. המועד שנקבע לביקור היה יום חמישי בשבוע, ובמוצאי שבת שלפני כן היה הערב הנורא שבו הוא נרצח. הטלית הזאת הייתה אצלי במשך תקופה ארוכה, ולא ידעתי מה לעשות איתה. היה מרגש מאוד להחזיק את הטלית הזאת. בסופו של דבר שלחתי את הטלית ללאה רבין, רעייתו".
