תקצוב האברכים יזנק לכמעט 3 מיליארד שקלים: הדיון באולפן
(צילום: אבי חי)
המשא ומתן הקואליציוני עוד מתנהל, אך המהומה לא איחרה לבוא – והיא מתמקדת בתקציב שיועבר לאברכים, שככל הנראה יכפיל את עצמו (ולמעלה מכך) בממשלה הקרובה. "ברגע שהממשלה הזאת תתפרק, הכעס הציבורי יתעל את זה לטובת מפלגה שתישא את זה על הדגל שלה לבחירות – ומי שיסבול מזה בחזרה יהיה הציבור החרדי", מזהיר איציק אלרוב, יועץ תקשורת ומנהל קמפיינים, בדיון סוער באולפן ynet.
התקציב המדובר עומד כיום על 1.2 מיליארד שקלים בשנה, והוא צפוי לטפס לכמעט שלושה מיליארד, ולהתעדכן בהתאם לגידול הטבעי במספר הלומדים. אלרוב מזכיר את "חוק הלפרט" משנת 2001, שנגע להגדלת קצבאות הילדים. "התוצאה של חוק הלפרט היה הזינוק של מפלגת 'שינוי' של לפיד-האב שנתיים לאחר מכן, ל-15 מנדטים", הוא מזכיר. "זה בעצם היה בהלימה מוחלטת בין רחשי הציבור והקונצנזוס נגד אותן קצבאות, שנתפסו כאילו שנתפרו לציבור חרדי – לבין מה תוצאת הבחירות ב-2003, כשטומי לפיד נכנס לממשלת נתניהו עם 15 מנדטים, ועצר את אותו החוק".
עד עתה הועבר למוסדות התורניים סכום גלובלי עבור תלמידי הישיבות (רווקים) ואברכי הכוללים (נשואים), בלי להתחשב במספרם, כך שככל שהוא גדל, כך התשלום פר-תלמיד פחת. כעת דורשים החרדים במסגרת המשא ומתן הקואליציוני סכום חודשי קבוע של 730 שקלים לצעירים ו-1,314 לבוגרים. נוסף על כך, הם דורשים שהתקציב הכולל יתעדכן מדי שנה בהתאם לגידול הטבעי במספר הלומדים – ונתניהו הסכים.
לדברי אלרוב, "מה שקורה כרגע, בשבוע האחרון, מזכיר אחד לאחד את מה שהיה לפני 20 שנה. יש כביכול שכרון כוח של מי שניצח בבחירות, ורוצים לעשות צעדים שלכאורה נתפסים בצורה לא מספיק טובה מבחינה ציבורית, והדבר הזה עלול לחזור שוב כבומרנג לציבור החרדי".
"זו זעקה צבועה"
תחשיב שערכו בש"ס, ביהדות התורה ובציונות הדתית של סך הלומדים בישיבות ובכוללים של הציבור החרדי והדתי העלה כי הסכום הכולל צפוי לעמוד בשלב ראשון על יותר מ-2.5 מיליארד – כאמור, פי שניים מהמצב כיום. גורם המעורב בפרטי המשא ומתן העריך כי לנוכח קצב הגידול הדמוגרפי המהיר של שני המגזרים, "זה יגיע מהר מאוד ל-3 מיליארד".
2 צפייה בגלריה
"16 דקות לפני שבת מוציא נפתלי בנט ציוץ נגד החרדים, מה זה הדבר הזה? כשהוא היה ראש ממשלה, הוא לא הסכים לתת ראיונות לתקשורת החרדית"
(צילום: יואב דודקביץ', אלכס קולומויסקי, עמית שאבי)
התקציב עבור התלמידים הרווקים, שפרנסתם מבוססת על הוריהם, לא מועבר אליהם אלא משמש למימון המוסדות, ואילו זה של האברכים הנשואים, בעלי משפחות בעצמם, ניתן להם כמלגת קיום צנועה כנגד התחייבות ללימוד במשרה מלאה. נדבנים מהארץ ומהעולם, תומכי עולם התורה, מוסיפים עליה עוד כמה מאות לאברך, ומשלימים סכום של כ-2,000 שקלים בחודש לכל אחד.
במגזר החרדי זועמים על המתקפה שמגיעה, בין השאר, גם מצד ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט – וטוענים ל"איפה ואיפה" פוליטי וציבורי, תוך השוואה לתקציבים שסוכמו בקואליציה הקודמת למגזרים אחרים. "זה נשמע לי כל כך צבוע", אומרת אשת התקשורת החרדית, יעל צין. "איפה הייתם עד עכשיו? 16 דקות לפני שבת מוציא נפתלי בנט ציוץ נגד החרדים, מה זה הדבר הזה? כשהוא היה ראש ממשלה, הוא לא הסכים לתת ראיונות לתקשורת החרדית, ועכשיו פתאום הוא 'דואג' לחרדים. אם יאיר לפיד היה מרכיב עכשיו ממשלה עם המגזר החרדי, והיה מציע להם מיליארדים – העולם היה שותק".
"ימשיכו ללמוד עם או בלי כסף"
צין מבקשת להבהיר כי עולם התורה לא מסתמך על תקציבים כאלה ואחרים. "יש לי אבא – שחקן תיאטרון לשעבר, מורה לקראטה – שכבר 33 שנה יושב ולומד תורה. גם בעלי שעבר תהליך גיור עם כל המשפחה, שהייתה נוצרית – הוא והם יושבים ולומדים. לא בגלל המלגה, הכסף לא ישנה להם. גם אם תיקח להם הכול, הם יישארו בכולל וילמדו כי זה האידיאל. זה לא עניין של כסף".
יו"ר הנהלת מרצ, אורי זכי, טען נגד צין כי הגישה הזאת של תקצוב אברכים שאינם עובדים, "דנה את החרדים לעוני ולבערות", כדבריו – ואולם לדברי צין, אין כל קשר בין הדברים, שכן אברכים שתורתם אומנותם לא יוותרו על אידיאל לימוד התורה בגלל כסף.
"הפספוס המשמעותי בכל האירוע הזה, זו הבדלנות והטהרות והצדקנות, כאילו כרגע יש איזושהי מלחמה בין מגזרים כאלה ואחרים", אומר אלרוב. "בסופו של דבר, האתגר הכי גדול של הציבור החרדי כיום זה שילוב בעולם התעסוקה, ולא רק של הציבור החרדי – זה אתגר לאומי של המדינה כולה. לכן אני חושב שגם המנהיגים הפוליטיים צריכים להתעלות לגודל השעה, ולהבין שאנחנו גדולים מכדי להסתגר ב-ד' אמותינו. הסיפור המשמעותי כרגע זה ציבור שבעצם רוצה להשתלב בתוך מגזר התעסוקה, ומגיע לתקרת זכוכית בגובה של רצפה".
