ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בצהריים (יום א') את הצעתו של חבר הכנסת משה טור-פז (יש עתיד) לתיקון חוק הרבנות הראשית, באופן שיקבע קריטריונים חדשים להגשת מועמדות לתפקיד הרב הראשי לישראל וישנה את הרכב הגוף הבוחר אותו. מטרת ההצעה, שנכללה בהסכמים שנחתמו ערב הקמת הממשלה ומחייבת את כל חברי הקואליציה לתמוך בה, היא להביא לבחירתם של רבנים ציונים דתיים כרבנים הראשיים, בבחירות שייערכו בעוד כשנה וחצי.
לפי ההצעה, האסיפה הבוחרת את הרבנים תקטן מ-150 ל-120, ולא יהיה בה עוד רוב לרבנים על פני נציגי הציבור. נוסף על רבנים מקומיים שיהיו חברים בה באופן אוטומטי, היא תכלול לראשונה גם רבני קיבוצים (הנחשבים לליברליים יחסית) שימנה השר לשירותי דת, ועשרה נוספים שהממשלה תידרש לאשר.
גם בחלק המייצג את הציבור הרחב יגדל הייצוג לנשים ולארגונים שונים שאינם דתיים, כגון אגודת הסטודנטים, ועד ראשי האוניברסיטאות וההסתדרות, וכן אנשי ציבור מתחומי הרוח, החינוך והתרבות.
"החמרה וניתוק"
סעיף נוסף בחוק המוצע קובע כי כושר לדיינות – שהוא ההסמכה הרבנית ברמה הגבוהה ביותר – יהיה תנאי סף להגשת מועמדות לתפקיד הרב הראשי, שכן שני הרבנים הנבחרים מכהנים מתוקף תפקידם גם כדיינים בבית הדין הרבני הגדול לערעורים (ואחד מהם הוא נשיא בית הדין, ברוטציה). במצב כיום הם משמשים בתפקיד זה, המקביל לשופט עליון, ללא כל השכלה משפטית, אזרחית או דתית.
בדברי ההצעה לחוק נכתב: "במשך השנים, נבחרו לתפקיד הרבנים הראשיים פוסקי הלכה עם תפיסת עולם ציונית ואחריות ציבורית רחבה, שיוכלו לפסוק הלכה ברוח ממלכתית ולתת מענה הלכתי לאתגרי החברה הישראלית. בשנים האחרונות אנו עדים למגמת החמרה וניתוק, תוך העדפת שיקולים פוליטיים, באופן שפוגע במטרה שלשמה הוקמה הרבנות הראשית. אמון הציבור ברבנות הראשית נמצא בשפל חסר תקדים".
"במצב החוקי הקיים, הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית אינם מייצגים את כלל הציבור היהודי בישראל. האסיפה הבוחרת, שמטרתה להבטיח ייצוג של כלל הציבור, מורכבת בעיקר על ידי נציגים של הרבנות הראשית, כך שבפועל מדובר בגוף ציבורי שבוחר את עצמו על ידי נציגיו בזמן שקולו של הציבור בהליך הבחירה קטן... הצעת חוק זו מבקשת לתקן את חוק הרבנות הראשית, כך שהרכב החברים באסיפה הבוחרת ישקף בצורה הולמת את החברה הישראלית".
ח"כ משה טור-פז בירך על אישור ההצעה בוועדה, לקראת הצבעה עליה במליאת הכנסת בקריאה טרומית עוד השבוע, ואמר כי מדובר ב"צעד אחד נוסף בדרך להחזרת האמון של הציבור היהודי בממסד הדתי" ול"החזרת הרבנות לעם". לדבריו, התוצאה תהיה "קידום יהדות מכילה ומחבקת שתייצג את המגוון הקיים בחברה היהודית".
