תמיכה מפתיעה בדרישת הרפורמים והקונסרבטיבים לחופש דת בכותל המערבי: הרב אליעזר מלמד, מפוסקי ההלכה הבולטים בציונות הדתית, טוען כי יש לאפשר למתפללים מהזרמים הליברליים לקיים תפילות שוויוניות ב"עזרת ישראל" שהוקצתה עבורם, וקורא לרב הכותל להעמיד לרשותם אף ספרי תורה שבהם הם מבקשים לקרוא בניגוד להלכה. הוא הסביר כי לרחבה זו אין מעמד של בית כנסת, העיר שדרכי המחאה הישנות נגד התנועות לא הוכיחו את עצמן והסיק כי בשם אחדות העם יש מקום להקל בעניין זה.
מלמד הוא רב היישוב הר ברכה בשומרון וראש הישיבה בו. בעבר היה מזוהה עם האגף השמרני בציבור הדתי, אך בשנים האחרונות חל מפנה בעמדותיו, ובנושאים רבים הוא התקרב לצד הליברלי. בין היתר עורר פולמוס רחב בעולם הרבני כאשר טען כי יש להידבר עם נציגי היהדות הרפורמית ולא להחרימם עוד כפי שנהגו רבני ישראל לאורך הדורות.
- בבוא יום האהבה: הדרך שלי לחתונה הלכתית שוויונית / מאור אלבק
כעת, על רקע העימותים שהיו ברחבת הכותל בצום ט' באב, פרסם הרב מלמד מאמר בנושא במסגרת מדורו התורני בעיתון "בשבע", בו הוא קורא להכיר בכך שיהודים רבים מזדהים עם תנועות הקונסרבטיבים והרפורמים ותיקנו לעצמם תפילות בנוסחים ובכללים שאינם על פי ההלכה המסורה. "נכון לקבוע שב'עזרת ישראל' יוכלו לקיים את תפילותיהם בכבוד הראוי", קבע. "ואם יתרבו הבאים להתפלל תחת הנהגתם - יגדילו וירחיבו למענם את 'עזרת ישראל' ככל הנצרך".
הרב טען כי "בני הציבור הדתי והחרדי ששומרים על ההלכה והמנהג אינם צריכים להצטער מכך שבני התנועות הללו מגיעים לכותל, אלא לשמוח על כך שעוד אחים יהודים קשורים למקום המקדש ועוד אחים רוצים להתפלל לאבינו שבשמיים", והציע "להביט בעין טובה על כך שלמרות שאנו חולקים על מה ששינו מההלכה - אנו יודעים לכבד ולהעריך את כל הדברים הטובים שבהם".
לדבריו, "על שמירת השלום בין כל ישראל צריך להקפיד במיוחד סביב הר הבית, ולשם כך הורו חכמים להקל בהלכות ובתקנות", ו"גדול קידוש השם מחילול השם".
לסייע לכל הזרמים הדתיים בכבוד
ביחס למדיניות הרב שמואל רבינוביץ', המשמש כסמכות ההלכתית של הקרן למורשת הכותל המערבי המנהלת את האתר הקדוש, כתב מלמד: "ראוי לרב הכותל שיכבד את כל היהודים מכל הזרמים, וכאשר תרצה קבוצה של קונסרבטיבים או רפורמים לבוא להתפלל, יקבל את פניהם ב'עזרת ישראל' בברכת ברוכים הבאים".
הוא פירט: "למרות שלא יתפלל עמהם (הרב רבינוביץ' – ק"נ) מפני שמירת ההלכה, ישמח מאוד בבואם להתפלל בכותל ויעודד אותם לפקוד את הכותל בקביעות ובקבוצות גדולות ככל האפשר, ואף ידריך את הסדרנים לסייע להם בכל מה שאפשר, כדי שיוכלו להתפלל באופן הנעים ביותר לה' אלוקינו ואלוקי אבותינו. ואם יצטרכו ספר תורה - ידאג לכך בהדרת כבוד... ויפנה את הנשים שרוצות לקרוא בתורה בראש חודש ל'עזרת ישראל', וידאג לכל צורכיהן בכבוד".
על העימותים ברחבה כתב הרב מלמד: "בטוב טעם ודעת, ישתדל (רב הכותל) להרגיע את האנשים שמעוניינים להתקוטט שיתרכזו בתפילותיהם מתוך אהבת ישראל. ואם יהיה חשש שיהודים שונים יתפסו את 'עזרת ישראל' בשעה שקונסרבטיבים או רפורמים רוצים להתפלל - ידאג להפנותם למקומות אחרים בכותל, כדי שכל היהודים יוכלו להרגיש כבנים אהובים לה' בכותל המערבי".
"הצהרת הרב - פריצת דרך"
הרב מלמד העלה טענה – "אבל הרפורמים והקונסרבטיבים שינו את ההלכה, ויש ללחום בהם ובדעותיהם הרעות ולא לתת להם דריסת רגל, כדי שיתבטלו מהעולם – והשיב עליה: "אכן לפעמים כאשר מתחילה תופעה לא רצויה, מתייחסים אליה בחומרה כדי לנסות לבטלה. אולם כאשר נוכחים לדעת שהמחאה וההרחקה לא הועילו, צריכים לחזור ליסודות של אחדות ישראל".
"לכן, בשלב הראשון כאשר היה נדמה שאפשר לבטל את הרפורמה, ניתן להבין את המחלוקת. אולם לאחר שלצערנו כבר נוצרו במות שונות, ולמדנו שהמלחמות לא הועילו, אין להמשיך במחלוקת ולהעמיק ולהרחיב את הקרע בישראל. ובמיוחד לא בירושלים עיר קודשנו, שעושה את כל ישראל חברים".
על הטענה כי לכותל המערבי מעמד של בית כנסת, שבו אסור לנהוג שלא על פי ההלכה, השיב הרב מלמד: "הקצאת 'עזרת ישראל' לצורך כך היא פתרון הולם. מצד אחד הוא נותן מקום של כבוד לכל היהודים ליד הכותל המערבי, ומאידך, מכיוון שאינו ברחבה העתיקה שיש עליה חזקה של בית כנסת, אין בכך הפרת הנוהג ההלכתי המקובל בבית כנסת".
סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ולשעבר מנכ״ל התנועה המסורתית, ד״ר יזהר הס, בתגובה על דבריו פורצי הדרך של הרב אליעזר מלמד: "אירועי ט' באב בכותל נותנים אותותיהם. גורמים מרכזיים, גם באורתודוקסיה, מבינים שהחברה הישראלית השתנתה ויש לתת ביטוי במרחב הציבורי גם לזרמים אחרים ביהדות. ובמקרה של הכותל, קל וחומר. הכותל יכול וצריך להיות מקום שכל זרמי העם היהודי חשים בו בבית. הצהרת הרב מלמד היא בלי ספק פריצת דרך".
רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית אמרה: "לעיתים הדברים הכי ברורים, הכי פשוטים, הכי אלמנטריים - הם גם הכי מרגשים. שנים של נתק וחרמות הובילו למצב בו כל התבטאות שכזו, כל סמי-מפגש וכל שיחת זום הופכים לכותרת. אנו מברכים כמובן על דברי הרב מלמד, ומחכים לימים שההסכמה על כך שכל יהודי יוכל להתפלל בארצו כמנהגו תהיה רחבה וחוצת כלל המגזרים והרבנים, כפי הראוי".