בשיתוף הליגה נגד השמצה
האם אפשר לעצור את גל האנטישמיות? צפו בפאנל
עשרות פיגועים בשנים האחרונות בהם הירי במוזיאון היהודי בבריסל, אירוע הטרור במרכול היפר כשר בפריז, הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג ואירועי הירי בג'רזי סיטי ובהאלה בגרמניה, לצד העלייה החדה בתקריות אלימות המכוונות כלפי יהודים, לא משאירים ספק: אנחנו בעיצומו של גל אנטישמיות חסר תקדים בכל העולם.
מה הסיבה לגל האנטישמיות? איזה תפקיד ממלאת ישראל בהתמודדות עם התופעה המדאיגה והאם עליית היהודים לארץ היא הפתרון? במשדר מיוחד שנערך בשיתוף הליגה נגד השמצה בישראל בתמיכת קרן בראשית ובשיתוף הארגונים מתן וקונצרט, נבחן לעומק את גל האנטישמיות הגואה ברחבי העולם ואת הסוגיות הרבות שהוא מציף. צפו במשדר בראש העמוד.
האירוע כלל דברי פתיחה מפי נשיא המדינה יצחק הרצוג; ראיון אחד על אחד עם שר התפוצות, ד"ר נחמן שי; דברים מאת המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה, ג'ונתן גרינבלט, ושני פאנלים העוסקים באנטישמיות ובשיח על ישראל מימין ומשמאל.
"מידי כמה ימים, בכל פעם במקום אחר בעולם, אנחנו מקבלים תזכורת מטרידה נוספת לקיומה המכוער של תופעת האנטישמיות", אמר נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, שפתח את הכנס. "אנטישמיות המטילה על יהודים את האחריות לכל תחלואי העולם, ממגפת הקורונה ועד הבעיות בתוך קהילה מסוימת. ביטויה המטריד ביותר של האנטישמיות היא הכחשת השואה, שהפכה גם היא לתופעה בפני עצמה שסכנותיה ברורות".
לדבריו, האנטישמיות היא רעה חולה שדורשת תשומת לב והתייחסות של כלל האומות בעולם. "על מנהיגי האומות מוטלת החובה לגנות בתוקף כל בדל ביטוי של תופעה כזו. מי שמתדלק את האנטישמיות או מי שמאפשר אותה בשתיקתו מעניק רוח גבית לשנאה, לבורות, לאנטישמיות ולגזענות ולהשלכותיהן המסוכנות".
הליגה נגד השמצה האם שנאת ישראל היא אנטישמית?
"בחודש מאי ראינו עליה חסרת תקדים של אנטישמיות בארה"ב וברחבי העולם, שקיבלה רוח גבית מהמלחמה בעזה והמתקפות של חמאס על מדינת ישראל", אמר בפתח הכנס ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה. "באופן מדאיג, אנחנו ממשיכים לראות אנטישמיות וביטויים אחרים של חוסר סובלנות מתפשטים כמו אש בשדה קוצים ברחבי הרשתות החברתיות, כולל פייסבוק, שעד כה לא נקטו באמצעים משמעותיים כדי לטפל בנושא אחת ולתמיד".
"האתגר - להסביר שהאנטישמיות היא לא בעיה יהודית"
"ההתקפות חסרות התקדים על היהודים ברחובות וברשתות החברתיות מכוונות למיתוסים הקדומים ביותר בהיסטוריה כמו האשמת היהודים במגפות. הסטריאוטיפ הזה מזין עמוק את השנאה ליהודים", מאבחנת מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, קרול נוריאל ומוסיפה כי "האתגר היום הוא להסביר לממשלות ולארגונים שהאנטישמיות היא לא בעיה יהודית אלא בעיה חברתית".
בריאיון עמו, מעיד שר התפוצות נחמן שי כי אין היום מספיק מודעות בישראל לאנטישמיות בעולם. "כמובן שזה משמח שאין פה אנטישמיות, אבל חשוב שנעביר את הרגש של השותפות. האנטישמיות היא מה שמחבר ביננו".
לשאלה האם עליית היהודים לישראל היא הפתרון לאנטישמיות ברחבי העולם משיב שי לשלילה. "העלייה היא כמובן חשובה, אבל אם לא נטפח את הזיקה לציונות ולמדינת ישראל, לא תהיה עלייה מלכתחילה. האנטישמיות מאיימת, אבל היא לא תשמיד את העם היהודי. ישראל היא מקור כוח, היא החולייה החזקה, היא שומרת ואחראית על המאבקים ברמה הבינלאומית ובין המדינות".
מברלין ועד פולין: כך נראית האנטישמיות ב-2021
הפאנל הראשון במשדר בהנחייתו של אטילה שומפלבי מבקש לעסוק בנושא ישראל והיהודים בשיח של חוגי הימין בארצות הברית ובאירופה. בפאנל מתארחים מואב ורדי, עורך חדשות החוץ בכאן 11, רחלי ברץ-ריקס, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית, סבר פלוצקר, עורך כלכלי ראשי בידיעות אחרונות ועדי קנטור, חוקרת גרמניה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. צפו במשדר בראש העמוד
כל משתתפי הפאנל מסכימים כי האנטישמיות לא נעלמה מעולם, כך שלא מדובר בהכרח בגל חדש. מואב ורדי מצביע על הסיבות העיקריות של מה שנראה כמו הסלמה: "ראשית, הקיטוב הפוליטי באירופה ובארצות הברית שמייצר תחושה של אנחנו והם. מחפשים שעיר לעזאזל. לזה אפשר להוסיף את המשבר הכלכלי ומשבר הקורונה. כל אלו, כפי שהראתה לנו ההיסטוריה, יוצא על היהודים. וסיבה חשובה נוספת היא הרשתות החברתיות שמסייעות בהפצת שיח אנטישמי".
ביטויי האנטישמיות באים לידי ביטוי בצורות שונות בכל מדינה ובכל יבשת. בגרמניה למשל, מספרת החוקרת עדי קנטור, שבה יש את אחת הקהילות היהודיות הגדולות באירופה שחיים בחשש, תנועות אנטישמיות לאומניות קיצוניות כבר נטמעו עמוק במערכות השלטון, החל מהמשטרה והצבא ועד החינוך והמשפט. "הם לא קוראים לעצמם לאומנים קיצונים, אלא שמרנים. הם מכירים את חוקי המשחק, ואין לזלזל בהם".
בפולין לעומת זאת, שבה לא נותרו כמעט קהילות יהודיות לאחר מלחמת העולם השנייה, התמונה מעט שונה, אומר סבר פלוצקר. "חשוב לזכור שפולין לא שילמה אגורה של פיצויים. מיליוני משקי בית פולניים יושבים על רכוש של יהודים שחיו שם לפני המלחמה, והאנשים האלו מפחדים שהיהודים יגיעו ויגרשו אותם. בפולין יש תנועות אנטישמיות שמשתתפות בממשלה, וכשכל המערכת מעלימה עין, אתה יכול לראות הפגנות אנטישמיות וסמלים פשיסטיים פולנים".
רחלי ברץ-ריקס מספרת כי ההסתדרות הציונית מספקת כיום תמיכה נרחבת לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם. "אנחנו נמצאים איתן בקשר הדוק ומלמדים אותן איך מתמודדים עם משברים. לכל קהילה יש את הצרכים שלה, יש קהילה שזקוקה לעזרה בהיבט הבטחוני, אחרות זקוקות להדרכה ויש קהילות שצריך לחזק אותם בהיבט של הזהות".
כאשר נשאלים המשתתפים כיצד ניתן למגר את האנטישמיות ומה תפקידה של ישראל במאבק, כולם מסכימים שהכל מתחיל ונגמר בחינוך. "גם במזרח אירופה וגם בשרלוטסוויל עולות תנועות של ימין קיצוני עם ביטויים אנטישמיים פר אקסלנס", מסכם מואב ורדי. "האנטישמיות לא נובעת בהכרח ממפגש בלתי אמצעי עם יהודים, זה קשור לאמונות קמאיות ולכן הדרך להילחם בזה היא באמצעות חינוך, הקניית ערכים ומשהו שהמדינות היום לא מעזות מספיק לעשות וזה להתעמת עם חברות הביג טק, שהן זרז גדול לאנטישמיות". צפו במשדר המיוחד בראש העמוד
בשיתוף הליגה נגד השמצה
פורסם לראשונה: 16:31, 14.12.21
