על רקע העלייה בשיעור גיוס הבנות הדתיות לצה"ל בשנים האחרונות, הוקם מכון חדש לייעוץ והכוונה של המתגייסות שומרות המצוות. במסגרת מיזם "מאמינות במדים" מבית רשת החינוך אור תורה סטון, הוקם המכון לייעוץ והכוונה לבת הדתית בצבא, שמטרתו להעניק שירותי ייעוץ והכוונה ללא תשלום למועמדות לשירות וחיילות דתיות, בכל הקשור להתמודדות הדתית והרוחנית בצה"ל.
על פי תחזיות, בשנה הקרובה צפויות להתגייס כ-3,200 בנות דתיות, מתוך כ-7,500 בוגרות החינוך הממלכתי-דתי. הרב אהד טהרלב, ראש מדרשות לינדנבאום ויו"ר המכון החדש, מסביר כי למרות הגידול במספרים, "עדיין יש מי שמתנגד לזה. בסופו של דבר העולם הלך קדימה, ועוד מעט הסיפור סביב גיוס בנות יהיה פאסה, אבל זה עדיין לא סותר את זה שהבנות האלה זקוקות להרבה הכוונה. פונות אליי עשרות בנות במהלך השנה שרוצות לבטל את ההצהרה שמאפשרת פטור מגיוס וחוששות, וזקוקות לייעוץ כזה או אחר".
בריאיון ל-ynet Live אומר טהרלב כי "החשש העיקרי שלהן הוא איפה הן יהיו ומה יהיו האתגרים הדתיים שלהן, כי יש יחידות יותר מאתגרות מבחינה דתית ויש יחידות פחות מאתגרות מבחינה דתית, וכל אחת ומה שמתאים לה. יש כאלה שיותר מתאים להן שטח, יש כאלה שיותר מתאים להן לשבת במשרד, יש כאלה שיותר חוששות מיחידה מעורבת ואנחנו שם כדי לייעץ להן. הכיוון הכללי הוא שזו חובה ומצווה לשרת בצבא ההגנה לישראל, זו זכות גדולה. אני תמיד אומר לתלמידות ולבנות שהסבתא רבתא שלהן שהייתה בשואה הייתה מוכנה ללבוש מדים ולצבוע אבנים ולעשות עבודות רס"ר כל היום אילו רק הייתה יכולה".
3 צפייה בגלריה
הרב אהד טהרלב. "הכיוון הכללי הוא שזו חובה ומצווה לשרת בצבא ההגנה לישראל"
(צילום: רוני נתן)
במה אתה נתקל? אילו בעיות יש? הרי הרבנות הצבאית אמורה לתת מענה לבעיות הלכתיות שקשורות לשירות בצבא. איפה אתם מלווים אותן ונותנים להן עצות?
"הרבנות הצבאית נותנת באמת מענה הלכתי, ועושה עבודה יוצאת מן הכלל. אנחנו מדברים יותר על הכיוון החינוכי, על הכיוון הרוחני, למשל השאלה איפה לשרת, שאת זה הרבנות הצבאית לא יכולה לתת. מה יותר מתאים לה? באיזה מוסד היא למדה ומאיזו חברה היא באה? האם היא יותר חרד"לית (חרדית-לאומית)? מה יותר מעניין אותה? אנחנו שם בשבילה. הרבה פעמים פונים אליי גם מעגלים נוספים של הקהילה – הורים, מחנכים – שחוששים. אלה שהתנגדו ומבינים שהבנות הולכות לכיוון מסוים, ופחות יודעים, ואנחנו שם כדי לתת להם מענה.
"אנחנו חיים בדור שיש בו הרבה סימני שאלה, ולא הכול שחור ולבן. בסך הכול החיים מורכבים. הרבה פעמים גם אני רואה שהבנות זקוקות וגם ההורים שלהן זקוקים לאוזן קשבת. אנחנו שם כדי להקשיב, לתת ייעוץ והכוונה וגם לעזור כשצריך. אם פונה אליי תלמידה או בחורה דתית שקשה לה מאוד בבסיס סגור מסוים, כי כל הסביבה שלה היא כזאת או כזאת, אנחנו ננסה לעזור לה, לתת לה מענה. לפעמים בת לא מכירה אפילו את הטלפון של הרב הצבאי ואנחנו שם כדי לתת לה. תמיד טוב שיש איזשהו גוף מבחוץ שבא לעזור ולסייע, במיוחד כשהמערכת הצבאית היא סגורה מאוד. כמובן, אנחנו גוף שהולך יד ביד עם המערכת הצבאית".
מה יש לך לומר לרבנים – וזה לא שוליים ולא רק חרדים, זה גם במיינסטרים של הציונות הדתית – שלא רק שהם לא רואים בכך מצווה, אלא אומרים שזו עבירה, ואסור לבנות לשרת בצבא.
"מה שיש לי להגיד זה לכאוב. אני לא יודע אם מישהו אומר שזאת 'עבירה', אבל גם במיינסטרים של הציונות הדתית יש לרבנים בעיה – הם מקדשים מאוד את ההליכה לצבא, אבל לבנים ולא לבנות, והם מבינים שהם לא יכולים לשים את המחיצה המגדרית הזו, שגברים כן ונשים לא. הרי אם הצבא הוא דבר חשוב, הוא חשוב לכולם – ויש להם קושי. אי אפשר לעצור, זו המאה של הנשים. נשים הולכות קדימה בכל תחום. לא יכול להיות שאישה תהיה מנהלת מחלקה בבית חולים ויחששו שהיא תהיה קצינה בצבא. הרי כל המנהיגות הנשית גדלה. היום אני חושב שמערכת החינוך מתחילה להבין איך אנשים גדלים ומתפתחים במערכת הצבאית. בנות שעברו את הצבא, שקיבלו אחריות, שיצאו לקצונה – הן נמצאות במקום אחר".
אבל לצד המגמה הזו יש גורמים חרד"ליים בציונות הדתית שהופכים להיות אדוקים ומחמירים יותר.
"נכון, יש גם מגמה כזו, אבל אני יכול לספר שהרבה מהרבנים האלה מתקשרים אליי בשקט-בשקט ומבקשים שאני אעזור לבת שלהם, כי הבת שלהם רוצה ללכת לצבא".
מבחינתך יש גבול הלכתי או ערכי לשירות בצבא? תשלח אותן לכל יחידה – ליחידות מעורבות, ליחידות לוחמות?
"האמת היא שיש יחידות מעורבות קרביות שלא אמליץ לרוב הבנות הדתיות ללכת לשם. פחות בגלל הבעיה ההלכתית, כי אני חושב שמי שהיא חזקה יכולה לשמור הלכה בכל מקום, אלא יותר בגלל בעיה מגדרית, אנושית. אני נתקל בהרבה בנות שנמצאות שם ומבקשות להעביר אותן משם. אני חושב שמבחינה מגדרית ביחידות קרביות הצבא עוד לא בנוי לזה, והיחידות המעורבות הן סיפור מאתגר מאוד, אבל כל שאר היחידות – בוודאי ובוודאי. יש יחידות ספציפיות שהן על טהרת הנשים, ואליהן בהחלט אמליץ לבנות ללכת. דרך אגב, הקושי המגדרי ביחידות הקרביות הוא לא מבחינה פיזית, לדעתי, אלא יותר מנטלית. יש בנות שאני רואה שזה ממש קיומי אצלן, השטח, הקרבי. מבחינה הלכתית, מי שחזקה יכולה להתמודד".
3 צפייה בגלריה
הרבנית הילה נאור, מנכ"לית המכון. "המטרה – להעניק מענה אמיתי ויעיל"
(צילום: ברוך גרינברג)
כמה מהבנות הדתיות האלה מסיימות את השירות כשהן עדיין דתיות? כי אנחנו יודעים שבצבא יש חילון, גם של בנים.
"תופעת החילון קורית בכל חלקי העולם הדתי, גם החרדי. אני לא יכול להגיד שיש יותר בנות שהופכות לחילונית בצבא מאשר השירות הלאומי".
מנכ"לית המכון, הרבנית הילה נאור, אומרת כי "כחלק מפעילותה רבת השנים של מדרשת אור תורה לינדנבאום, צבר צוות המדרשה והעומדים בראשה ידע וניסיון רב בסיוע ובייעוץ לבנות רבות, שפונות אליו מידי יום לקבלת עצה טובה ועזרה מול המערכות הצבאיות. בוגרות המדרשות השונות זוכות להמשך ליווי גם במהלך שירותן הצבאי, אך ישנן בנות ממגזרים שונים בציונות הדתית והחרדית אשר מתגייסות שלא במסגרת מסלולי המדרשות ומתמודדות גם הן עם קשיים ואתגרים רוחניים והלכתיים, כחלק משירותן הצבאי. החלטנו להקים את המכון מתוך תקווה לנצל את הידע הקיים במדרשה במטרה להעניק מענה אמיתי ויעיל לכלל הבנות הזקוקות לייעוץ והכוונה".
כחלק מפעילותו, יפעיל המכון מוקד וואטסאפ שיעניק מענה רוחני-הלכתי, ייעוץ וסיוע מול רשויות הצבא, ויופעל בידי צוות המכון ובייעוצם ההלכתי של הרב שוקי רייך והרב אהד טהרלב. עיקר הייעוץ שיעניק המכון יהיה בתחום התורני, אבל יינתן גם מענה בכל הקשור לתחום המקצועי וההתאמה לבת הדתית. לצד זאת, יערוך המכון מחקר, כנסים וימי עיון בנושא ממשק אישה-תורה-צבא, ויפרסם פרסומים תורניים העוסקים בסוגיית גיוס בנות דתיות, דוגמת שו"ת (שאלות ותשובות) לדתיות המשרתות בצבא, בהובלת הרבנית יפה אהרונוב.
