(צילום: אלכס בורטמן)
ימים אחדים לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, כשרוחות של מלחמת עולם נשבו בכל אירופה (וגם מחוצה לה), נשמעו תושביו היהודים של "הקיבוץ באומן" שמחים ושלווים כמו שרק חסידי ברסלב יכולים להיות. "אצלנו הכול בסדר", הרגיע אז אחד המקומיים את כתב ynet שדרש בשלומו. "כל ההתרחשות רחוקה מאיתנו מאוד, וכנראה לא תשפיע עלינו".
שלושה שבועות בלבד חלפו, ומתברר כי מאמיניו של רבי נחמן מגלים סימני שבירה – שלא לומר ייאוש. מתוך כאלף איש – 250 בתי אב החיים סביב קבר הצדיק – נותרו במקום, נכון להיום, כמה עשרות חסידים בלבד, וגם בברסלב כבר מודים: "רק המשוגעים נשארו". רבים נמלטו עם משפחותיהם לישראל, אחרים נדדו למדינות הסמוכות – אבל לכולם ברור שמדובר בפליטים זמניים המתכוונים לשוב הביתה בקרוב, אולי אף בטרם יעבור זעם, וחלקם כבר החלו לגשש את דרכם בחזרה.
אומן מרוחקת כ-150 ק"מ מהאזורים המרכזיים של הלחימה, שבדרך כלל איננה מורגשת בעיר. בימים הראשונים לפלישה נשמעו במקום אזעקות, ובהמשך הופגזו מתקנים צבאיים אוקראיניים במחוז, אבל אומן עצמה איננה בין היעדים של פוטין וכמעט שלא נפגעה. "אין פה הפצצות, אין פה טילים", מספר ברוך (בוקה) שרון, תושב אומן שנותר בעיר, בריאיון לאולפן ynet. "יש פה רק אזעקות סביב השעון".
תחנת ביניים לקליטת פליטים
לכאורה, אין סיבה שהקרבות יגיעו לאומן, אלא אם הרוסים מתכוונים לכבוש את כל שטח המדינה – זה שבין אודסה לבירה קייב. "ברוך ה' אנחנו שורדים פה", מוסיף שרון. "לא קל פה, אבל משתדלים מאוד. הקהילה שלנו מונה, בימים של שגרה, כ-600 איש. יש פה תלמוד תורה, ו-150 ילדים לומדים בבתי הספר. עכשיו נשארנו פה 30 אנשים בלבד, כל אחד מהסיבות האישיות שלו".
עם זאת, בשל מיקומה הפכה אומן לתחנת ביניים עבור פליטים: "כל לילה אנחנו מקבלים מעל מאה איש – יהודים, נוצרים, מוסלמים – אנחנו מקלט לכולם", אומר שרון. "אנחנו מקבלים את כולם לפני שהם מתפנים למערב, לגבולות".
הבעיה הקשה, מסביר שרון, היא ההצטיידות במזון: "כל יום הוא מלחמה פנימית, כל יום זו הישרדות. בכל יום מחפשים עוד כיוונים. הרב פרץ עושה פה השתדלות גדולה מאוד, גם רבה של אומן, הרב ג'אן. יש לנו כאן ארגון של 'הכנסת אורחים', וכולם נרתמים. כל מי שמכיר את הקהילה – כולם עוזרים, בלי יוצא מן הכלל. לא רק מישראל".
"האמונה מחזקת מאוד"
לשאלה כמה זמן עוד ישרדו מעט היהודים שעוד נותרו מהקהילה בעיירה, משיב שרון: "אי אפשר לדעת. רק תפילות וניסים". הוא עצמו סירב להתפנות, והוא מאמין שהקרבה לצדיק תגן עליו: "אני כל הזמן מגיע לרבנו לבקש ישועה באומן", הוא מסביר, "ולא היה נראה לי נכון דווקא ברגע האמת, לעזוב את רבנו. האמונה מחזקת מאוד ואני אופטימי תמיד".
מני גירא-שוורץ, המייעץ לקהילה היהודית באומן וביקר במקום עשרות פעמים בשנים האחרונות, מספר כי העיר, ובכללה גם הקיבוץ של חסידי ברסלב, הפכו מוקד לקליטת פליטים ודיפלומטים שנמלטו מזירות הקרב – ולבסיס של סיוע הומניטרי, מכיוון שהיא שוכנת בין קייב לגבול מולדובה ובגלל ריבוי בתי המלון שבה.
מאמיניו של רבי נחמן, כידוע, מקדשים את ההשתטחות על קברו, ויעלו אל ה"ציון" הקדוש באש ובמים. ואם מגפה קטלנית היסטורית לא עצרה אותם בראש השנה 2020 – גם ממלחמת עולם הם לא מתרשמים.
"בראש השנה יש כמובן עניין מיוחד לשהות אצל רבי נחמן, החסידים ממש 'מתאבדים' על זה, ואין לי ספק שאז הם יגיעו לשם בכל מחיר, גם אם תהיה מלחמה בפועל", אמר גירא-שוורץ. "אבל גם עכשיו, כשאנחנו רחוקים משם, אני כבר שומע בשוליים על כאלה שבודקים את הדרך איך לחזור ולהיכנס לתפילה באומן. הם הבינו שאין בעיה להיכנס לאוקראינה, ומן הסתם בימים הקרובים נתחיל לראות את זה קורה".
