בסוף שנת 2023 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 171,600 תושבים. 93,600 מהם הם ילידי אתיופיה ו-78 אלף ילידי ישראל, שאביהם נולד באתיופיה. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתפרסמים בצהריים (יום ג') לקראת חג הסיגד.
כשליש מהעולים מאתיופיה עלו בשני גלי עלייה מרכזיים, הגל הראשון בשנות ה-80 ("מבצע משה") והגל השני בשנת 1991 ("מבצע שלמה"). בשנת 2023 הגיעו מאתיופיה לישראל 1,812 עולים, בשנת 2022 – 1,680 ובשנת 2021 – 1,755.
כ-44% מהאוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת במרכז הארץ: כ-63.8 אלף איש במחוז המרכז (37.2%) ועוד כ-11 אלף במחוז תל אביב (6.4%). יותר מרבע מהאוכלוסייה מתגוררת במחוז הדרום – כ-44.6 אלף איש.
בסוף שנת 2023, היישוב העירוני עם מספר התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר היה נתניה – 12,900 תושבים ממוצא אתיופי. לאחר מכן נמצאת באר שבע עם 10,600 תושבים ופתח תקווה עם 10,100. היישוב עם האחוז הגבוה ביותר של תושבים ממוצא אתיופי מכלל אוכלוסיית היישוב היה קריית מלאכי (13.9%). לשם השוואה, חלקה של האוכלוסייה האתיופית בכלל האוכלוסייה בישראל קטן מ-2%. בתל אביב ובירושלים הנתון קטן בהרבה וכ-0.5% מהתושבים בשתי הערים הם ממוצא אתיופי.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי 84% מהחתנים והכלות ממוצא אתיופי שנישאו בישראל בשנת 2022 נישאו לבן זוג או בת זוג מאותו המוצא. אחוז הנישאות ממוצא אתיופי שנישאו לבן זוג מאותו מוצא עלה בשנה זו. לעומת זאת, בקרב הגברים ממוצא אתיופי, אחוז הנישאים לבת זוג מאותו מוצא נותר יציב. זאת לאחר מגמה של ירידה באחוז זה בקרב שני המינים שהחלה בשנת 2015.
בלמ"ס מצאו עוד כי בני האוכלוסייה ממוצא אתיופי נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית. בשנת 2022 הגיל הממוצע בנישואים ראשונים בקרב גברים ממוצא אתיופי היה גבוה בשלוש שנים מהגיל הממוצע הכללי של החתנים היהודים, ועמד על 30.3 שנים (31.1 בקרב ילידי אתיופיה ו-29.2 בקרב ילידי ישראל שאביהם יליד אתיופיה). הגיל הממוצע בקרב נשים ממוצא אתיופי היה גבוה ב-2.8 שנים מגילן הממוצע של הכלות היהודיות, ועמד על 28.4 בנישואים ראשונים (28.6 בקרב ילידות אתיופיה ו-28.2 בקרב ילידות ישראל שאביהם יליד אתיופיה).
ומה לגבי לימודים? בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) למדו בפיקוח הממלכתי-דתי 42% מהתלמידים ממוצא אתיופי (חינוך יסודי ועל-יסודי). בלמ"ס אמרו כי אחוז זה נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון (מ-51.5% בשנת הלימודים תשע"ג). במקביל, גדל אחוז התלמידים הלומדים בפיקוח הממלכתי ל-50.8% (מ-45.2% בשנת הלימודים תשע"ג), ובפיקוח החרדי ל-6.2% (מ-3.4% בשנת הלימודים תשע"ג).
שיעור הניגשים לבחינות הבגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב יוצאי אתיופיה בתשפ"ג היה 93.4%, לעומת 95.2% בקרב כלל החינוך העברי. שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב יוצאי אתיופיה נמוך מהשיעור בחינוך העברי – 77.7% לעומת 85.6%, בהתאמה. עם זאת, בלמ"ס אמרו כי שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב יוצאי אתיופיה נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות.
עוד עולה מהנתונים כי שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב יוצאי אתיופיה שלמדו במוסדות של פיקוח מינהל החינוך הדתי הגיע ל-80.3%, לעומת 76.0% בקרב יוצאי אתיופיה שלמדו במוסדות של הפיקוח הכללי. גם שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות היה גבוה יותר בקרב תלמידי י"ב בפיקוח מינהל החינוך הדתי (62.2%) לעומת הפיקוח הכללי (50.5%).
בלמ"ס גם מצאו כי יוצאי אתיופיה למדו בעיקר במכללות האקדמיות – 60.4% (לעומת 37.6% בקרב שאר הסטודנטים היהודים והאחרים), ופחות באוניברסיטאות – 27.5% (לעומת 50%, בהתאמה). אחוזי הסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך היו דומים – 12.1% בקרב יוצאי אתיופיה לעומת 12.4% בקרב שאר הסטודנטים היהודים והאחרים.
מסתבר שהנשים משכילות הרבה יותר בקרב יוצאי אתיופיה. מנתוני הלמ"ס עולה כי אחוז הנשים בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה היה גבוה יותר מהאחוז בקרב שאר הסטודנטים היהודים והאחרים (71.7% לעומת 58.1%, בהתאמה).
בלמ"ס אמרו כי מצב דומה היה גם באוניברסיטאות (71.5% בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה לעומת 53.4% בקרב שאר הסטודנטים היהודים והאחרים). כך גם בשאר סוגי המוסדות, למעט המכללות האקדמיות לחינוך שבהן אחוז הנשים בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה היה נמוך יותר מהאחוז בקרב שאר הסטודנטים היהודים והאחרים (73.8% לעומת 74.8%, בהתאמה).
אחוז הנשים בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה היה גבוה מהאחוז המקביל בקרב שאר הסטודנטים היהודים והאחרים בכל סוגי התארים – בתואר ראשון (71.7% לעומת 56.6%, בהתאמה), בתואר שני (70.7% לעומת 62.1%, בהתאמה) ובתואר שלישי (60% – 12 סטודנטיות, לעומת 54%, בהתאמה).
עוד אמרו בלמ"ס כי אחוז הנשים בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה היה גבוה במיוחד בתחום מדעי הרוח הכלליים (68.5% לעומת 48.7% בקרב שאר הסטודנטים היהודים והאחרים); גם בשאר התחומים היה אחוז הנשים בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה גבוה יותר, מלבד בחינוך והכשרה להוראה (75.4% לעומת 75.8%, בהתאמה).
