כמו ישראלים רבים אחרים, מאז 7 באוקטובר, שם טוב לוי מתהלך עם טעם מר בפה. החיים לא באמת חזרו למסלולם. "כולנו במדינה נכנסנו להלם, ורובנו לא יצאנו משם", הוא אומר, "אז עושים כאילו יש שגרה, כל אחד עושה מה שהוא עושה, אתה עכשיו מראיין אותי ואני מתראיין, ואני מופיע קצת – אבל ההרגשה בפנים היא שמשהו לא תקין".
במציאות הקשה שבה חטופים מוחזקים ברצועת עזה, אחד השירים המזוהים ביותר עם המוזיקאי בן ה-74 זכה לעדנה מחודשת – "שובי לביתך". "צִפּוֹר פְּצוּעָה, חִזְרִי אֵלַי / וְשׁוּבִי לְבֵיתֵךְ", הוא שר בו את מילותיה של המשוררת דליה רביקוביץ, שנכתבו ללחן קיים שלו. "זה שיר שאני תמיד שר בהופעות, כי אני אוהב אותו. כמובן כשאני שר את זה בהופעה בתקופה הזאת, המוח הולך ומתנקז לעניין העכשווי", לדבריו. "השיר מדבר על שיבה, ויש לנו אנשים שצריכים לשוב הביתה ומהר ככל שאפשר. כשאני מסיים את השיר, באופן הכי טבעי, אני מאחל שהם ישובו הביתה ומהר. גם השיר 'עוד ניפגש', שאריק איינשטיין כתב ואני הלחנתי, מתחבר לזה".
אנחנו משוחחים לרגל צאת שני אלבומי הופעה חדשים שלו, שניהם בעקבות מופעים שהתקיימו במסגרת פסטיבל העוד: "שיר השירים" ו"הבחור מפאדובה – הרמח"ל". שניהם מציעים את הפרשנות המוזיקלית שלו לטקסטים מהמסורת היהודית, מהתנ"ך ועד "מסילת ישרים". את לוי מלווה האנסמבל הקבוע שמופיע איתו, הכולל את שרלי סבח (עוד ושירה), צור בן זאב (קונטרבס) ונועם חן (כלי הקשה). הגיטריסט גדי בן אלישע, שהיה חבר באנסמבל, הלך לעולמו בשנת 2020 בגיל 52 בלבד.
את מגילת שיר השירים הוא התחיל להלחין בעקבות פנייה מהמנהל האמנותי של פסטיבל העוד, אפי בניה. חצי שנה הוא עמל על ההכנות למופע. "לא מהר קפצתי על זה, בהתחלה אמרתי: 'תן לי לנסות'. אחרי חודש, כשהתחילו לצאת דברים ורעיונות, והרגשתי שאני מתחיל להתחבר, אמרתי 'בסדר', ואז ישבתי ועבדתי על זה כמה חודשים טובים", הוא מספר.
כדי להבין לעומק את הטקסט המקראי ישב לוי לחברותא עם ידידתו ד"ר רות קלדרון, חוקרת התלמוד וחברת הכנסת לשעבר. "מגיע לה קרדיט גדול, ישבנו בכל פעם שעתיים ולמדתי איתה דברים על הטקסט", הוא נזכר. "זה היה תהליך ארוך עם השקעה גדולה, ואני – לא תמיד אני מרוצה. במקרה הזה אני באמת חושב שיצא משהו טוב ומחובר לטקסט".
במופע שנעל את פסטיבל העוד בנובמבר 2022 בוצעו 16 קטעים משיר השירים, בהשתתפות מיכה שטרית, מעיין ליניק ואנסמבל "קול דודי" מבית הספר רימון בהנחייתו המוזיקלית של אבנר קנר. התוצאה היא מעין מחרוזת שירי אהבה מתוך המגילה המזוהה במסורת היהודית עם שלמה המלך, שמשלבת דו-שיח בין קולות נשיים לקולות גבריים, כביטוי לקשר של הרעיה והדוד האוהבים בשיר השירים, עם הפקה מוזיקלית עשירה ושירת מקהלה שמיימית. ב-27 בנובמבר יתקיים מופע נוסף בספרייה הלאומית בירושלים במסגרת פסטיבל העוד 2024.
"תרבות – לא משנה מאיפה היא באה"
אלבום ההופעה החדש הנוסף של לוי, "הבחור מפאדובה – הרמח"ל", מנציח מופע שנערך בדצמבר בבית הקונפדרציה בירושלים. עבר כעשור מאז שהמוזיקאי הוותיק והמוערך החל לצלול לתוך הטקסטים של הרמח"ל – הרב משה חיים לוצאטו, מהפיוטים שכתב ועד ספר המוסר ותיקון המידות שמזוהה איתו יותר מכול, "מסילת ישרים". ב-11 ביולי צפוי להתקיים שוב בבית הקונפדרציה מופע המוקדש לרמח"ל.
מי שליווה אותו במסע להכרת המקובל ואיש האשכולות בן המאה ה-18 מאיטליה היה הרב דוד מנחם. דרכו למד לוי שהרמח"ל נחשב בחייו לדמות שנויה במחלוקת בעולם היהודי, לאחר שנחשד בשבתאות (התנועה שקמה סביב משיח השקר שבתי צבי).
"עשו עליו חרם בזמנו, הוא היה גאון אבל חריג. היום לומדים הרבה את הספר 'מסילת ישרים' בישיבות. קראתי את הספר הזה שלוש פעמים לפני שהתחלתי בכלל להלחין קטעים מתוכו", מעיד המוזיקאי. "זה ספר מדהים. הוא לא ספר דתי, הוא עוסק בכל מיני תכונות אנושיות. אם הוא היה דתי מאוד, אני לא הייתי מתחבר אליו. הוא כתוב בצורה כזאת שאני, שלא בא מבית דתי ולא מקיים אורח חיים דתי, הבנתי על מה האיש מדבר. תרבות – זה לא משנה מאיפה היא באה; משנה אם זו תרבות עשירה ואם אלה דברים מעניינים".
בין טקסטים של הרמח"ל מתוך "מסילת ישרים" על מאבקו של האדם בעצלות או בגאווה, לוי התחבר במיוחד לציטוט מתחילת הספר, מפתיחת הפרק "חובת האדם בעולמו": "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו וּלְמַה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו". הוא מוסיף: "בהמשך, בקטע שהפכתי לפזמון של השיר, הוא כותב: 'עירוני שנשא את בת המלך, את נפשה לא ימלא, אז תהנה ותמלא את נפשך בנחת רוח, ביישוב דעת – ותפנה לעבודה'. הכוונה לעבודה פנימית. אלה טקסטים אדירים".
לצד טקסטים של הרמח"ל, אלבום המופע כולל גם פיוטים שכתבו רבי אברהם אבן עזרא, רבי ישראל נג'ארה והרב דוד מנחם בעצמו, וכן ביצוע לשיר "שובי לביתך". אפשר למצוא בו גם ביצוע של "מאחורי השער" למילותיו של חיים נחמן ביאליק. "הרב דוד סיפר לי שביאליק העריץ את הרמח"ל, אז ביצעתי במופע גם שיר של ביאליק", מסביר לוי.
לא רוצה להעציב יותר מדי
קשה לו לעמוד מנגד בתקופה הנוכחית, גם אם הוא לא מתיימר לייעץ לדרג המדיני והפוליטי מה בדיוק צריך לעשות. "אני הולך להפגנות, באתי לכיכר החטופים בתור אזרח", הוא מעיד.
לוי היה שותף בכמה הרכבים מיתולוגיים משנות ה-70 שהשאירו אחריהם נכסי צאן ברזל – "קצת אחרת", "צליל מכוון" ו"ששת". הוא שיתף פעולה במהלך השנים עם אמנים בכירים בישראל, ובראשם אריק איינשטיין הגדול. איינשטיין נפטר לפני קצת יותר מעשור, ובשנתיים האחרונות הלכו לעולמם עוד שני אמנים ששיתפו פעולה עם לוי בהזדמנויות שונות: יצחק קלפטר ויהונתן גפן.
יוצא לו לשמוע מוזיקה ישראלית פופולרית, אבל הוא מאזין בשנים האחרונות בעיקר לג'אז ולמוזיקה קלאסית, בין השאר בהשפעת בתו שהיא פסנתרנית קלאסית ומסיימת לימודים לתואר שני בברלין. "יש גיטריסט ג'אז שאני אוהב מאוד לשמוע, קורט רוזנווינקל, שהוא גם מלחין. הוא גם מלחין וגם גיטריסט ענק. אני שומע אותו הרבה וממש מרותק", הוא מציין.
לוי משווה את הפרק הנוכחי בקריירה שלו לזה של מיכה שטרית, שכאמור שיתף איתו פעולה במופע "שיר השירים". "מיכה פורח בשנים האחרונות, הוא קצת כמוני על הבמה. כשהוא היה צעיר הוא היה יותר מאחור", הוא מסביר. "גם אני עברתי תהליך כזה: פתאום אני נהנה מאוד להופיע, לתקשר עם הקהל, ופעם זה לא היה ככה. הייתי תמיד נצמד לאחרים. אני הייתי ילד ביישן, מופנם. ניגנתי בחליל ושרתי קולות, והשיר הראשון שהעזתי לשיר בעצמי היה בזכות שלמה גרוניך. כשהיינו בלהקה 'קצת אחרת' בשנת 74', והשיר 'הנסיך הקטן' נוצר, אמרתי לגרוניך שישיר את זה. אז גרוניך אמר לי: 'לא נראה לי, זה יתאים לך. דווקא עם הביישנות, זה מתאים לך'. הוא שכנע אותי, ובזכותו לאט-לאט התחלתי לשיר".
אתה חוזר לשיר הזה הרבה בתקופה הזו, בזמן המלחמה?
"לפעמים מבקשים את 'הנסיך הקטן' בהדרן, אבל איכשהו דווקא לא ביצעתי אותו. אני לא רוצה לגרום יותר מדי עצב. אני שר מספיק דברים פילוסופיים מהורהרים, כמו 'בלילות הסתיו' ו'שירי סוף הדרך', ואני גם עושה בהופעות מחווה קטנה ליהונתן גפן וליצחק קלפטר שהלכו מאיתנו".