"גילויי אנטישמיות בגרמניה על שלל צורותיה נסקו מאז 7 באוקטובר, אולם בלטו במיוחד תקריות אנטישמיות שמאלנית ואיסלאמיסטית" – כך עולה מדוח שחיברה שגרירות ישראל בברלין, שעיקרו "עלייה חדה במקרי האנטישמיות המתועדים ברחבי גרמניה". בדוח נכתב כי "מדאיג במיוחד לראות את השילוב בין שתי צורות האנטישמיות האלה, אשר בבסיסן מתנגשות אחת בשנייה ואף על פי כן צועדות יד ביד במערב בכלל ובברלין בפרט נגד 'אויבן המשותף'".
לפי הדוח, "מדובר בתופעה חמורה עד מאוד שמצריכה תגובה נאותה. מדובר בחיבור שאינו עומד במבחן התיאורטי, קל וחומר במציאות. תופעה זו רחבה עוד יותר בארצות הברית. על כן יש מקום להקצות למאבק בצורה זו של אנטישמיות תשומת לב ומשאבים, הן בשל המגמה המדאיגה המתועדת והן מכיוון שמדובר בחיבור לא טבעי שניתן בקלות יחסית להוציאו משיווי משקל".
הדוח סוקר מספר דוחות וסקרים שפורסמו לאחרונה ומראים בבירור מגמות מדאיגות של עלייה חדה במקרי האנטישמיות המתועדים ברחבי גרמניה. כך למשל מצטט הדוח את מכון המחקר ברטלסמן שקבע כי אנטישמיות הקשורה לישראל מקובלת כיום מבחינה חברתית. עוד עולה מהמחקר כי 43% מהאוכלוסייה מסכימים עם האמירה שלפיה מה שמדינת ישראל עושה לפלסטינים אינו שונה באופן עקרוני ממה שעשו הנאצים ליהודים ברייך השלישי. נתון נוסף הוא שעמדות אנטישמיות הקשורות לישראל נוכחות במידה רבה יותר בקרב אנשים שהיגרו וגדלו במדינה אחרת, שבה יש פחות רגישות לזיכרון השואה ולאחריות הגרמנית הנובעת ממנה. מעבר לכך, מוסלמים דתיים מציגים עמדות אנטישמיות בשיעור גבוה יותר מאשר שאר האוכלוסייה.
מוניטור ברלין ערך סקר בקרב תושבי העיר ומצא כי 15% מהגרמנים סבורים ש"גם היום ההשפעה של היהודים עדיין גדולה מדי". בשנת 2021 רק 8% סברו כך ובשנת 2019 רק 3%. לגבי ההיגד "היהודים אחראים לרוב המלחמות והעימותים בעולם" – ענו על כך בחיוב 13% השנה, לעומת 2% בלבד בשנת 2019.
מרכז לחקר ומידע על אנטישמיות הנקרא RIAS ברלין בדק תקריות אנטישמיות בין 7 באוקטובר ל-9 בנובמבר 2023, וקבע כי באותה תקופה היו בממוצע יותר מ-8 תקריות אנטישמיות ביום, בעוד בשנת 2022 היו בממוצע 3-2 אירועים ביום. 90% מהאירועים המתועדים קשורים לאירועי 7 באוקטובר: אירוע אחד של אלימות קיצונית, 12 תקיפות אנטישמיות, 23 תקריות של נזק לרכוש, 10 איומים ו-235 תקריות פוגענית, כולל 23 התקהלויות ואיום המוני אחד.
טיל נפל ליד בית כנסת באוקראינה
הרחק משם, בעיר חרסון באוקראינה, שלא יודעת רגע של שקט במלחמה הקשה שפרצה לפני שנתיים, התפוצץ טיל סמוך לבית הכנסת המרכזי בעיר. "כל החצר של בית הכנסת מלאה עם הרסיסים האלה", סיפר רב העיר ושליח חב"ד, הרב יוסף יצחק וולף, "גם בקירות בית הכנסת תקועים הרסיסים, בלי סוף. אחרי שהטיל מתפוצץ יש אלפי רסיסים שמפזרים לכל עבר".
חרסון היא אחת הערים שסובלות מהמלחמה במיוחד. רק לפני מספר שבועות, הייתה העיר אחד המוקדים המרכזיים למתקפה של מטח כבד של טילים, הגדול ביותר מאז פרוץ המלחמה. "אצלנו אין יום אחד של שקט בעיר", אמר אז הרב וולף, "יש אצלנו הבדל אחד שאין לאחרים – כאן אין אזעקה. האזעקה היחידה זו השריקה של הטיל".
שישה ימים לפני יום השואה הבינלאומי, משרד החוץ של רוסיה פרסם אתמול (יום א') הודעה שבה תקף בחריפות את גרמניה בעקבות התייצבותה לצד ישראל בתביעה שהגישה נגדה דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זחרובה, פרסמה הודעה ארוכה שבה הוצג עיוות היסטורי שערורייתי בכל הנוגע לזיכרון השואה.
בהודעה טענה זחרובה כי השואה אינה קשורה בהכרח ליהודים אלא הייתה רדיפה והשמדה המונית של מיעוטים אתניים שונים באירופה. היא טענה גם שאחרי 80 שנים גרמניה בוחרת לתמוך בגורמים נאציים, על רקע המלחמה באוקראינה. בישראל הגיבו בחריפות, ודובר משרד החוץ, ליאור חייט, האשים את רוסיה ב"זילות השואה ופגיעה בקורבנות ובניצולים". גם ביד ושם הגיבו ומסרו כי מדובר ב"עיוות חמור של השואה. בניגוד לנטען, השואה הייתה רצח עם שיטתי חסר תקדים, שבוצע בידי גרמניה הנאצית ושותפיה במטרה להשמיד את העם היהודי. עובדה זו מגובה על ידי אין-ספור עדויות, מסמכים ומחקרים".
