בשיתוף עמותת יוצאים לשינוי
12% מהחרדים עוזבים מידי שנה את הדת ואת הקהילה הסגורה בה הם נולדו וחיו, ויוצאים לעולם חדש, מוכר ולעיתים קרובות אף מנוכר. אותם אנשים, לרוב נערים וצעירים, יוצאים מהחברה החרדית ולמעשה מתחילים את חייהם מאפס. כנס EXIT שנערך בשבוע שעבר (רביעי) באוניברסיטת תל אביב ביקש להעלות לדיון ציבורי את הקשיים, האתגרים וגם את ההצלחות של היוצאות והיוצאים מהחברה החרדית.
הכנס, בשיתוף עמותת "יוצאים לשינוי" ו"יום הבחירה", כלל שלושה פאנלים ושני מושבים, שהציגו תמונה פנורמית על תופעת היציאה מהחברה החרדית. בכנס השתתפו אנשי תקשורת, חברי כנסת ופעילים חברתיים, כולם הסכימו כי היציאה מהחברה החרדית היא תופעה הולכת ומתרחבת, שזקוקה למענה ולתמיכה משמעותיים יותר מצד המדינה והרשויות.
היעדר לימודי ליבה: משפיע על ההשתלבות
בכנס הוצגו שני מחקרים - מהמקיפים ביותר שנערכו בשנים האחרונות - על יוצאי החברה החרדית. ד"ר הילה בראל, מנהלת מחלקת המחקר בעמותת "יוצאים לשינוי" והחוקר הראשי של העמותה צביקה דויטש, הציגו נתונים של מחקר שפורסם לאחרונה על אוכלוסיית היוצאים בפרספקטיבה של עשרים שנים.
"אחד ההבדלים המרכזיים בין העוזבים את העולם החרדי לבין העוזבים את העולם הדתי-לאומי הם לימודי הליבה", הסבירה ד"ר הראל. "להיעדר לימודי ליבה יש השפעה רבה על ההשתלבות, והוא מעמיק את הפערים התרבותיים והכלכליים. המשותף לשתי אוכלוסיות אלו היא העובדה שמדובר בעזיבה סוציולוגית ולא תיאולוגית. העוזבים את הקהילה הדתית, לא עושים זאת בגלל שהפסיקו להאמין באלוהים, הם אפילו מרשים לעצמם להישאר מחוברים לדת ומגדירים את עצמם מסורתיים".
נתון מרכזי שעלה מתוך המחקר, כפי שהראה דויטש, הצביע על העובדה שהגברים היוצאים מהחברה החרדית הם בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לגידול שיעור המועסקים, אך 62% מהם עובדים במקצועות בעלי פריון נמוך כגון מכירות ועבודות כפיים.
ד"ר יוסי דוד מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון ואסתרינה טרכטנברג, דוקטורנטית למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, הציגו את מחקרם המקיף בקרב יוצאי החברה החרדית. אחד הנתונים המעניינים בסקר נוגע לחוסן ולרווחה הנפשית בקרב אוכלוסיית היוצאים. "המחקר הראה כי בשנים הראשונות אחרי היציאה, רמת הרווחה הנפשית היא הנמוכה ביותר. נתון מעודד הצביע על כך שרמת הרווחה הנפשית עולה עם הגיל, והיא תלויה בשני משתנים עיקריים – עלייה בהשכלה ובהכנסה ומתן תמיכה לאחר".
ללא תמיכה מהמשפחה ועם פערים חינוכיים
בפאנל שעסק באתגרי ההשכלה והתעסוקה, הסכימו המשתתפים כי עבור היוצאים והיוצאות מהחברה החרדית אתגר ההשתלבות הוא כפול. "היוצאים משלמים פעמיים - גם אין להם תמיכה מהמשפחה והם גם בפערים חינוכיים. הם מהגרים לכל דבר", טענה הילה חדד-חמלניק, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
"מי שבוחר לצאת מהחברה החרדית נפלט מהקהילה, בלי היכרות עם התרבות הכללית. הוא מגיע לעולם שונה ואנחנו כממשלה צריכים לתת מענה. עד היום זה לא נעשה, כי הרצון של משרדי הממשלה ליצור אמון עם החברה החרדית הוביל לשיתוק", הסביר מנכל המשרד לשוויון חברתי, מאיר בינג, והוסיף כי בשנה האחרונה היו שתי פריצות דרך משמעותיות בכל הנוגע לתמיכה ביוצאים – הקצאת תקן באוניברסיטאות לסיוע ליוצאים בשאלה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, והתוכנית לשילוב מותאם בצה"ל ליוצאי החברה החרדית.
בפאנל הפוליטי אותו הנחה כתב כאן חדשות, משה שטיינמץ, התארחו חברי הכנסת משה טור פז ממפלגת יש עתיד, מיכל רוזין ממפלגת מרץ ואלכס קושניר ממפלגת ישראל ביתנו. השלושה הסכימו כי תופעת היציאה בשאלה בכלל והיציאה מהחברה החרדית בפרט לא מטופלת כראוי. אחד הנושאים החשובים שיש לקדם על מנת להבטיח רווחה אישית וכלכלית לאוכלוסיית החרדים, טענו משתתפי הפאנל, הם לימודי הליבה. "מדינת ישראל לא צריכה לממן מוסד חינוך שאין בו לימודי ליבה. יש היום ציבור שלם שלא יכול להשתתף בכלכלה כי אין לו כלים להשתלב בשוק העבודה", טען ח"כ קושניר.
חברי הכנסת נשאלו באילו צעדים הם ינקטו על מנת לשפר את הסיוע והתמיכה ליוצאי החברה החרדית. ח"כ רוזין ציינה כי בשנה האחרונה קידמה את נושא המלגות ליוצאים בשאלה. "יש היום מלגות ליוצאי החינוך החרדי, ומשום מה בוחנים אם מקבלי המלגה הם חרדים גם היום. אנחנו הצלחנו לשנות את הקריטריון הזה".
ח"כ קושניר הציע להחיל סל קליטה ודמי הסתגלות ליוצאים מהחברה החרדית. "הרצון לסייע ליוצאים בשאלה לא באה ממקום של מחויבות, אלא כי זה טוב למדינה. זה יגדיל את התוצר ויאפשר לאוכלוסייה הזו לחיות בכבוד".
ח"כ טור פז, שהיה בין מקדמי תיקון החוק לשילוב מותאם בצה"ל ליוצאי החברה החרדית שעבר בכנסת בשנה שעברה אמר: "יש עוד הרבה מה לעשות, כי עדיין באופן מעוות היוצאים בשאלה מופלים לרעה מהחרדים שבוחרים להתגייס".
יוצאים - ומעוררים השראה
בפאנל השלישי והאחרון בכנס שוחחה הסופרת ואשת התקשורת שפרה קורנפלד עם ארבעה יוצאי ויוצאות החברה החרדית שהצליחו לנצח את הסטטיסטיקות, לגשר על הפערים ולחולל שינוי חברתי ותרבותי: ג'וש רוזנטל, שייסד את שיטת האכילה האינטגרטיבית, עיתונאית 'הארץ' שירה אלק, משהשנפלד ממייסדי 'יוצאים לשינוי', והפעיל החברתי יוסי סעידוב.
בסוף הכנס הגיש יו"ר עמותת יוצאים לשינוי, ד"ר שמוליק הס, את פרס "יוצאים לשינוי" לשתי דמויות מעוררות השראה: כוכבת הרשת אסתי סגל, שבגיל 16 עברה כריתת רגל ו"הפכה מופת להתגברות ולמימוש יכולת הבחירה", לדברי השופטים; והעיתונאית שירה אלק, שהובילה בשנתיים האחרונות שני תחקירים חשובים ומעוררי הדים על פגיעות מיניות בחברה החרדית.
"כולכם מתמודדים עם אתגרים יומיומיים שלכאורה נראים לנו כפשוטים", אמר שר הרווחה והביטחון הכלכלי, מאיר כהן, בדבריו בכנס. "צמצמום הפערים של כל אחד ואחת מכם הוא יעד חשוב. אנחנו מלווים כיום כארבעת אלפים יוצאים בשאלה וכל אחד ואחת הוא עבורנו סיפור אישי עם פוטנציאל, שאנחנו מחכים שיגיע להצלחה ולמימוש עצמי".
בשיתוף עמותת יוצאים לשינוי
פורסם לראשונה: 19:21, 27.10.22
