לכל אחד מאלפי האנשים שעמדו בקור החורפי של בואנוס איירס בסמוך לבניין האמי"ה, היה ברור שהטקס לציון 30 שנה לפיגוע הטרור הקטלני שגבה 85 מעובדי האמי"ה, הוא איננו טקס זיכרון בלבד על מאורע היסטורי שחלף. זהו פצע פתוח מדמם, שקו ישיר עובר בינו לבין אירועי 7 באוקטובר בישראל. קודם כל, הראש אותו ראש. איראן באמצעות שלוחותיה הותירה חורבן בשני המקומות, עדות חיה לשנאה תהומית מתמשכת וקטלנית כאשר היא מצליחה במשימתה. למבוגרים מבין הקהל, הזיכרון הוא עדיין טרי, גם שלושים שנה לאחר מכן. אלפים רבים באו לזכור ולמחות דמעה. מנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי שעמד כל הטקס הארוך בשורה הראשונה בקהל, ללא נשיאת נאום או התבלטות, ועד לסנאטורים אמריקנים ומנהיגי קהילות מכל רחבי העולם, שהגיעו במיוחד לאירוע.
אך אירועי הטרור הנשזרים זה בזה על אף מרחק הזמן, מייצרים גם תובנות חדשות, ומי יודע אולי אף הזדמנויות.
כאשר אנטישמיות מודרנית מרימה את ראשה המכוער, בימים אפלים אלו, כשנאת מדינת ישראל והציונות, היא מזהה בצורה ברורה מי עומד לצד הרוע ומי נמצא בצד הנכון של ההיסטוריה. אמנם זוהי שנה של התעצמות מפחידה בהיקפי האנטישמיות כלפי יהודים ושנאה כלפי מהלכיה של ישראל, אך לצידה היא מזהה בקו רקיע צלול וברור מי הם העומדים לצידנו במאבק בני האור בבני החושך. בטקס זכרון נוסף שנערך בבואנוס איירס על ידי הקונגרס היהודי העולמי, ניתן היה להבחין בנקל בתמיכה חסרת תקדים בישראל ומלחמתה. נשיאי אורווגואי, פרגוואי וארגנטינה התחרו ביניהם בהיקפי התמיכה בעם היהודי ובעיקר במדינת ישראל במלחמתה הצודקת בחמאס ושאר מבקשי נפשנו.
על הרומן של מיליי עם ישראל והיהדות כבר דובר ועוד ידובר. מדובר במנהיג מדינה של 47 מיליון איש שמחפש כל דרך להיות בצד של ישראל והיהדות. אך הנאום המדהים והמרשים ביותר היה של נשיא פרגוואי סנטיאגו פניה. דווקא מתוך דבקותו הדתית, האוונגליסטית, הוא דיבר על ישראל ומאבקה הצודק בצורה ברורה ונחושה. "פרגוואי היום, בצידו של העם היהודי, לא משנה מה המחיר. זה לא הזמן לפחדנים" קבע. בנאום מנומק, בהיר וצלול הוא הסביר כי מאבקה של ישראל הוא מאבק העולם החופשי לטוב וצדק וסיים בקביעה שעל ערכים אלו הריהו נמנה גם כן, ועל כן גם הוא 'יהודי'. בסיום דבריו סיפרתי לו כי בחורף האחרון זכיתי להימנות על מאות האלפים שנלחמו בעזה למען ערכים אלו, וזכיתי לחיבוק חם ואותנטי ממנו וברכת תודה על שירותינו.
אנו נמצאים בשעה היסטורית וצריך להיות עיוור לתהליכים המתרחשים במהירות אל מול עינינו. אמריקה הלטינית משופעת במנהיגים צעירים וחדשים (פניה למשל בן 45 בלבד) שתומכים בישראל ובציונות מתוך הבנה עמוקה בתנ"ך. ההתקרבות של מיליי ומנהיגים אחרים בדרום אמריקה דווקא ליהדות איננה מקרית.
לפני 120 שנה הלך לעולמו חוזה היהודים בנימין זאב הרצל, שזיהה בחושיו החדים כי 'הציונות היא שיבה ליהדות עוד לפני השיבה לארץ היהודים'. גם אצל המנהיגים הלטיניים ישנה הבנה כי הציונות והתמיכה בישראל שוכנות על מסד היהדות.
האתגרים הגדולים שהביאה איתה המלחמה הקשה, מייצרת גם הזדמנויות חדשות לכריתת בריתות מתוך ערכים אלו בין ישראל למנהיגים באמריקה הלטינית. הם צמאים למפגש עם מושגי התנ"ך ומבינים בהכרה עמוקה שישראל מובילה את המאבק לצדק ואור בעולם. במובן הזה, מדרום תיפתח הטובה. בשל כך, על ישראל להפנות את המבט מאירופה האנטישמית לעבר מדינות אמריקה הלטינית ולכונן בריתות חדשות המבוססות על יהדות, תנ"ך ציונות וזכותה של ישראל בארצה.
אל מול ידם המושטת, על ישראל להקים את ברית אוהבי הצדק והציונות. זה לא ישיב לצערנו את אחינו הנרצחים, אך ייתן לישראל תמיכה, גיבוי ותוקף מדיניים שיסייעו לנו להיאבק ולנצח ולבנות עולם צודק יותר.
עו"ד נריה מאיר – ראש המחלקה לפעילות ציונית בתפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית