90 שנה לאירועי שריפות הספרים בגרמניה, חשפה הספרייה הלאומית מכתב ששלח הסופר שטפן צווייג למקס ברוד, ובו הוא מתריע על הכוונה לשרוף ספרים ומבקש לתעד את האירוע, כדי שכל העולם יזדעזע מהנעשה בגרמניה הנאצית. נוסף על כך נחשפו דפים חרוכים מספר שניצלו מאותה שריפה.
בערב 10 במאי 1933, התקיימה במרכז ברלין תהלוכה גדולה של סטודנטים גרמנים שצעדו לכיכר האופרה מלווים במשאיות שעמוסות במעל ל-20 אלף ספרים. את האירוע ליוו נושאי לפידים, תזמורות שניגנו שירי עם גרמניים, דגלים וגם עיתונאים וצלמים רבים. המטרה הייתה לשרוף ספרים ש"איימו על הרוח הגרמנית", כביכול. תשעה סטודנטים פתחו את טקס שריפת הספרים – שכמותו התקיימו עוד 93 אירועים במהלך 1933 ב-70 אוניברסיטאות וערים נוספות בגרמניה – כשהם קוראים בקול את שמות חלק מהסופרים והמחברים ואת הסיבות להשמדת ספריהם ושריפתם באש. האירועים הפכו לסמל הדיכוי והצנזורה הנאצית.
הספרים שעלו באש היו של סופרים קומוניסטים, סוציאליסטים, ליברלים ומתנגדי שלטון – רובם נכתבו בידי יהודים, והראשונים לעלות באש היו כתביהם של אלברט איינשטיין והלן קלר, ובהמשך נשרפו גם ספריו של זיגמונד פרויד ועוד.
בתום האירוע ניגש שר התעמולה יוזף גבלס לרמקול ובירך על מעשי הסטודנטים שתמכו ברעיונות המהפכניים של המדינה החדשה. גבלס הכריז על ניצחון המהפכה הגרמנית ועל כך ש"עידן האינטלקטואליות היהודית המתחכמת בא אל קיצו... הישן עולה באש, החדש יתעצב מתוך האש", נאם גבלס להמונים המשולהבים.
הקונסוליה הגרמנית בירושלים הושחתה
כעת חושפת הספרייה כי יום לפני כן, ב-9 במאי 1933, הגיע אל שולחנו של מקס ברוד – שנודע בהמשך כחברו הטוב של פרנץ קפקא וכמי שהציל את כתביו, והיה גם עורך עיתון חשוב בפראג – מכתב מהסופר היהודי-אוסטרי שטפן צווייג, שגם ספריו נשרפו באותו אירוע בכיכר.
במכתב כותב צווייג שהוא פועל ומציע לחבר עצומה של אנשי שם יהודים שיימחו נגד המעשים האנטישמיים של הנאצים. בהמשך המכתב מבקש צווייג מברוד לשלוח צלמים לאירוע המתוכנן לשריפת הספרים בברלין, כדי שהוא יוכל להפיץ אותן בתקשורת הבינלאומית, כך שכל העולם יראה את הנעשה בגרמניה – מה שאכן נעשה, וגרר תגובות נזעמות באירופה ובארצות הברית, וכן גם בקרב אנשי היישוב שקראו לחרם צרכנים על כל התוצרת הגרמנית. יום לאחר מכן אף הושחתה הקונסוליה הגרמנית בירושלים.
3 צפייה בגלריה
איור במגזין אמריקני על שריפת הספרים. עורר סערה בינלאומית
(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)
נוסף על כך, חושפת הספרייה הלאומית כמה דפים חרוכים שלא התכלו בשריפה. מי ששלף את הדפים מהשריפה היה צעיר יהודי בן 21 בשם ראובן מס שעבד בהוצאת ספרים יהודית בברלין, וכבר אז ניחן בתודעה היסטורית מפותחת. הוצאת ספרים הנושאת את שמו קיימת עד היום, ולימים בנו, דני מס, היה מפקד שיירת הל"ה שנפל בהיתקלות בדרך אל גוש עציון במלחמת העצמאות.
עם עלייתו לארץ, מיד לאחר אותו אירוע מזעזע של שריפת הספרים, מסר ראובן מס את הדפים למנהל הארכיונים בספרייה הלאומית. על המעטפה שבה נשמרו הדפים נכתב: "ניתן ע"י מר ראובן מס, שלקחם מהשריפה בעצם ידיו".
זמן רב השקיעו לנסות לפענח מאיזה ספר ניצלו אותם דפים והערכה כיום, 90 שנה לאחר מכן, היא שמדובר בספר של הסקסולוג היהודי-גרמני מגנוס הירשפלד, שהיה מחלוצי חקר המיניות בעולם ומראשוני הפעילים לשוויון זכויות למען הקהילה הלהט"בית.
כעת, לציון 90 שנים לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית ולאור הגילויים החדשים, יתקיים בספרייה הלאומית בירושלים ביום שלישי (16.5) אירוע בשם "אותיות פורחות באוויר", שבו יספר יגאל צלמונה, היסטוריון אמנות ואוצר, על אודות פסלו של מיכה אולמן – "הספרייה הריקה", ברחבת השריפה בברלין, ועל פסלו החדש "אותיות אור"; ויתקיים דיון עם המשוררת אגי משעול, הרב בני לאו וההיסטוריונית פרופ' פניה עוז-זלצברגר, על מקומם של הספרים בעיצוב רוח האדם בכלל ובתרבות היהודית והישראלית בפרט, ועל תפקידם של אנשי רוח – סופרים ומשוררים – בהלך הרוח הציבורי: מה היה מקומם אז, ומה תפקידם בחברה הישראלית כיום.
