כשבוע לאחר חשיפת דו"ח האנטישמיות, פנה יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ויו"ר הסוכנות היהודית, יעקב חגואל, בבקשה לראש הממשלה להכיר רשמית בנרצחי הפיגועים על רקע אנטישמי בעולם, כחללי פעולות איבה.
במכתב רשמי שהגיש היום (ג') לראש הממשלה, כתב כי "מדובר בחיבור דמים זועק וברור – אך למרות זאת, מדינת ישראל טרם השכילה לזכור את בני עמה שנרצחו בפיגועים על רקע אנטישמי בתפוצות. ביום הזיכרון אנו זוכרים מדי שנה רק את מי שהם אזרחי ישראל, אך כנראה שכחנו חלק מאחינו שנרצחו אך ורק בשל היותם בני העם היהודי. מטבע הדברים, בני משפחות הנרצחים לא זוכים כלל לסיוע מצד מדינת ישראל".
הוא הזכיר את המקבילה הישראלית – מאז 1998, חללי פעולות האיבה הנכללים ביום הזיכרון הממלכתי. "מדינת ישראל 'עוצרת' ביום זה את רצף החיים השוטף", כתב, "וזוכרת את מיטב בניה ובנותיה שנרצחו רק בשל עובדת היותם בני העם היהודי. אלא שדווקא ביום זה, המסמל יותר מכול את אחדות העם היהודי – נראה שנשכח מקומו של חלק בלתי נפרד מעמנו. יהדות התפוצות – כשמה כן היא, אחינו בני עמנו שיהדותם הולכת וצועדת עימם במשך חייהם – והיא זו ששמה אותה, מעת לעת, על הכוונת של ארגוני טרור ומחבלים אנטישמים ברחבי העולם".
"גם קורבנות האנטישמיות צריכים להיזכר"
חגואל קרא לראש הממשלה "לפעול להכרה רשמית של מדינת ישראל בנרצחי ונפגעי פיגועי האנטישמיות בעולם, כחללי פעולות האיבה. עלינו לזכור אותם בטקסים ממלכתיים של מדינת ישראל, ולפעול כי יהיו חלק בלתי נפרד מהזיכרון וההתייחדות המשותפת. ברור כי הכרה מלאה נושאת עימה גם משא כלכלי – אך זוהי חובתנו עבור אחינו היהודים".
על פי נתוני ההסתדרות הציונית, בפיגועים אנטישמיים בעולם נרצחו מאז קום המדינה כ-200 יהודים. מתחילת השנה נרשמה עלייה חדה של כ-30% באירועים האנטישמיים בתפוצות. מתחילת שנת 2022 נספרו 395 אירועים אנטישמיים, כ-100 אירועים יותר מהתקופה המקבילה בשנת 2021, לצד גידול במספר אירועי ההסתה ושימוש בקונספירציות (156 אירועים, לעומת 72 בתקופה המקבילה בשנת 2021).
נרשמה עלייה גם באירועים ובאמירות הקשורות בדה-לגיטימציה למדינת ישראל – כ-30 השנה, לעומת 9 בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. בתקופה זו נרשמה גם עלייה באירועי האלימות הפיזית, כאשר מתחילת השנה נספרו 47 אירועי אלימות נגד יהודים, לעומת 31 בשנת 2021.
בוונקובר, לזכר הנופלות
"הבית שלנו זה ישראל, כך היה וכך יהיה תמיד. אנחנו חלק מהעם הזה, והנופלים הם גם הגיבורים שלנו": הדוברת היא רגינה לבובסקי, המתגוררת בקנדה בשמונה השנים האחרונות. אירועי יום הזיכרון נפתחים בשעות אלו בישראל – אך גם מסביב לעולם, כשקהילות יהודיות מבקשות להנציח את הנופלים בדרכים שונות.
לבובסקי, מנהלת ארגון WE (ראשי התיבות Women Empowerment), נמנית עם יוזמות פרויקט ההנצחה "רצות לזכרן" בקנדה. קבוצה של מעל 30 נשים ישראליות המתגוררות בוונקובר השתתפו במרוץ המקומי, בהשראת "רצים לזכרם".
כל אחת מהן לבשה חולצה שעליה מודפס שמה של ישראלית שנפלה במערכות ישראל. הנשים מקבוצת "דרך הרגליים" רצו אמש (יום ב') כחמישה קילומטרים, במיזם שנעשה בשיתוף מחלקת ישראל והתפוצות של הפדרציה היהודית בוונקובר רבתי.
"נחשפנו ליוזמת 'רצים לזכרם', המתרחשת בישראל זה כבר שבע שנים, ובמסגרתה אנשים רצים לזכר הנופלים", מספרת לובובסקי. "השנה, לראשונה, מתרחבת היוזמה גם לחו"ל. לקחת את זה לכיוון שלנו – 'רצות לזכרן'; זו דרך לחלוק כבוד לנשים שנפלו בצבא... העיקר מבחינתנו היה לצעוד עם חולצות שעליהן שמות של נופלות. המסר, מבחינתי, הוא שאנחנו חלק, למרות שאנחנו בחו"ל ולא בארץ, ויודעות שיש המון ביקורת בישראל על מי שלא חי בה. אז אנחנו חלק מהעם הזה – ואלה גם הגיבורים, ובפרט הגיבורות, שלנו. ואנחנו יוצאות לרחובות וונקובר וזוכרות אותן".
היא מדגישה כי "אין הרבה נשים לוחמות המסכנות את חייהן, בהשוואה לגברים – אבל מי שמגינות, נלחמות ונפגעות בכל מסגרת צבאית, זה לא פחות חשוב. זה גם מסר לדורות הבאים. שגם נשים היו חלק מההגנה על המדינה. גם הן לחמו ואף קיפחו את חייהן, ולא נשכח אותן".
"גם אם אנחנו רחוקים, הלב עדיין שם"
אינה שלפמן, כמעט 13 שנים בקנדה, מספרת כי הצטרפה ליוזמה מתוך חיבור עמוק לרעיון של נשים שרצות לזכרן של נשים שנפלו במהלך השירות הצבאי שלהן. "אני קיבלתי חולצה עם שמה של מזל-פורטונה חמו, שנפלה ב-1960. קראתי עליה שהייתה אחות בשירותה הצבאי, ומאוד התחברתי. היא נפלה צעירה מאוד, אפילו לא חגגה את יום ההולדת ה-20. הרגשתי גאווה לרוץ בוונקובר לזכרה. גם אם גיאוגרפית אנחנו רחוקים, הלב עדיין שם. יום הזיכרון מעציב אותי מדי שנה, ואני חווה אותו גם מכאן".
בין השאר, רצו הנשים לזכרן של רב-שוטרת הדר כהן שנפלה בקרב בהיתקלות עם מחבלים בשער שכם בירושלים, בשנת 2016, והיא בת 19; סמל הדס מלכא שנפלה בקרב בשנת 2017, בהיתקלות עם מחבלים סמוך לשער שכם בירושלים, והיא בת 23; מירה בן-ארי שהייתה אלחוטנית צעירה במלחמת העצמאות, ונפלה בקיבוץ ניצנים – וטוראי חנה אופנברג שנפלה בקרב ההגנה על קיבוץ בארות יצחק, אף היא במלחמת השחרור.
גוסטי יהושע-ברוורמן, ראש המחלקה לארגון ולקשר עם ישראלים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית, יזמה את אירועי "הלב עוד שם" לחיבור ישראלים מכל העולם עם הורים שכולים ועם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בין השאר, ייערך טקס זיכרון שישודר לקהילות ישראליות ברחבי העולם, ולצד "רצות לזכרן" מתקיים גם פרויקט "מדברים זיכרון".
"ביום הזה שמים בצד מחלוקות, מתכנסים סביב זכר הנופלים והנופלות, ומחבקים את המשפחות בטקסים, באירועים ובצפירות דומייה", אמרה. "ישראלים רבים שגרים בחו"ל, כך למדנו, מרגישים מרוחקים ומנותקים מהאווירה המיוחדת ששוררת ביום הזה בארץ. האירועים שיזמנו נולדו מתוך רצון לתת לישראלים המתגוררים בתפוצות הזדמנות ייחודית להיות חלק ממה שמתרחש כאן. השם שבחרנו לפרויקט, 'הלב עוד שם', מתאר את התחושה של הישראלים המתגוררים בתפוצות, שליבם אכן במקומו – גם אם פיזית הוא 'שם'".
מאות אלפים בטקס אחד
ביום הזיכרון ייערך טקס ברחבת המוסדות הלאומיים בירושלים, לזכרם של הנופלים במערכות ישראל ובפעולות איבה, ולזכר היהודים שנרצחו בפיגועי טרור ואנטישמיות בעולם. שמותיהם של הקורבנות מאז קום המדינה יהיו חקוקים על קיר הנצחה שיוצב במרכזו של הטקס. ישתתפו בו משפחות שכולות שחולצו לאחרונה מאוקראינה, שיקיריהן שירתו כחיילים בודדים בצה"ל ונפלו במהלך שירותם.
בארגון "מסע" נערכים למאות-אלפי משתתפים מסביב לעולם, מ-60 מדינות – בהן אוקראינה, מרוקו והודו – שישתתפו בטקס יום הזיכרון של הארגון, מיסודן של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל, שיתקיים באתר "יד לשריון" בלטרון. במוקד הטקס – סיפורם של חיילים בודדים, עולים חדשים, אזרחים ותיירים, שהגיעו לישראל מכל רחבי העולם, ונפלו בעת מילוי תפקידם בצה"ל או נרצחו בפעולות איבה.
מדובר בטקס הגדול ביותר בישראל המתקיים בשפה האנגלית, ומותאם ליהדות התפוצות ולקהילות העולים החדשים בארץ – ואף מתורגם לעברית, לצרפתית ולרוסית. בין היתר יובא השנה סיפורו של אלי קיי, שעלה מדרום אפריקה ונרצח השנה בפיגוע בעיר העתיקה, בדרכו לעבודתו בכותל המערבי. את אבוקת הזיכרון הדליק אחיו, סמל חנן קיי, המשרת כלוחם בחטיבת הנח"ל. בטקס יוזכרו גם ג'ורדן בן סימון מיחידת אגוז, שעלה מצרפת ונפל בקרב בסג'עיה במבצע "צוק איתן"; האחים ברק ועמיחי איטקיס שעלו ארצה ממקסיקו, ונפלו בפעילות מבצעית; דן אוזן מדנמרק שנרצח בפיגוע בבית הכנסת בקופנהגן בשנת 2015, ונופלים נוספים.
"זהו גשר ייחודי בין מדינת ישראל לצעירי יהדות התפוצות", אמר מנכ"ל ארגון מסע, עופר גוטמן. "יחד הם פוגשים את סיפוריהם של מיטב בנינו ובנותינו שנפלו בטרם עת למען הקיום שלנו. ביום הכי ישראלי בשנה, אנו מעניקים למשתתפי מסע השוהים בארץ את ההזדמנות להיות שותפים נצחיים בשרשרת הדורות ובמפעל הציוני, בעת שהם חווים מעמד רב עוצמה בחייו של כל ישראלי, כמו יום הזיכרון".
באוסטרליה יחגגו ראשונים
הקהילה היהודית באוסטרליה כבר מציינת את יום הזיכרון, ותהיה הראשונה לפתוח את חגיגות יום העצמאות ה-74, בחגיגות "ביג טיים", כפי שמתאר מוטי נווה, שליח רשת "תורה מציון" לעיר פרת' במדינה. "נתחיל לפניכם ונסיים רק כשאתם תסיימו", הוא מוסיף, בריאיון לאולפן ynet.
הראשונים בעולם: האנשים שחוגגים עצמאות לישראל באוסטרליה
(צילום: משי בן עמי)
"בשנתיים האחרונות לא חגגנו פה כמו שצריך", הוא מציין, "בגלל מגפת הקורונה. לפני כמה שבועות ירדו כל ההגבלות באוסטרליה, למרות שעדיין יש פה אנשים בבידוד, דברים שבישראל ראינו לפני שנתיים, אבל השנה סוף-סוף יום העצמאות ייראה כמו שצריך".
נווה מספר כי הקהילה היהודית באוסטרליה מזדהה עם ישראל, וגם האוכלוסייה הכללית מעריכה את המדינה. "אני מסתובב עם כיפה לראשי בכל מקום, ואנשים אומרים לי שהם אוהבים את ישראל", הוא אומר.
נווה וקהילות נוספות מסביב לעולם יתעדו את החגיגות המקומיות שהן עורכות, בזמן אמת – ו-ynet מזמין אתכם להצטרף לחגיגות העצמאות מכל מקום בעולם, ולתעד אותן דרך אפליקציית Ynet Snappers המאפשרת לכם לדווח מהשטח.
